נחמה דואק שוב ממסגרת השמצה נגד נתניהו. השמצה ש׳ידיעות׳ התנצלו עליה לא מזמן.  

ועוד סיפור קטן על התקשורת שלנו:
במוסף לשבת של 'ידיעות אחרונות', ראיינה נחמה דואק את פרופסור ידין דודאי לכתבה נחמדה בנושא הזכרון. כמובן ש'ידיעות' לא יכולים להדפיס שני עמודים על נושא 'סתמי' מבלי להתייחס איכשהו לביבי, ואכן כשנחמה שואלת את הפרופסור האם ישנם אנשים שממציאים לעצמם זכרונות, הוא מביא כדוגמא את הסיפור המפורסם על ביבי שסיפר בראיון לאיזה עיתון איך הוא כילד ראה את החיילים הבריטים מתאמנים, אף על פי שהוא נולד שלוש שנים אחרי שהבריטים התחפפו מפה.

האמת היא שזה באמת סיפור טוב, ודוגמא מעולה לשאלה שנשאל פרופ' דודאי, רק חבל שהוא לא אמיתי. כאשר ביבי התראיין לאותו עיתון, הוא דיבר על חיילים ישראלים שהתאמנו במתקנים בריטים. מי שאחראי לטעות הוא העורך של אותו עיתון שקיצר את דבריו והשמיט (בטעות?) את העובדה שביבי דיבר על חיילים ישראלים.

יכול להיות באמת שפרופ' דודאי לא עודכן מעולם על כך שהסיפור על ביבי לא נכון, אבל מנחמה דואק הייתי מצפה לערוך בירור עיתונאי קצר על הסיפור הזה. ומי שבכלל אמור היה לעצור את הפרסום השגוי הוא עורך העיתון, שבחר לפרסם בהדגשה את שני המשפטים שפרופ' דודאי אמר על ביבי (שהיו מנותקים לגמרי משאר הכתבה), אע"פ שיש מצב גדול שזהו אותו עורך שפרסם את ההתנצלות על הטעות בראיון המקורי של ביבי. וגם אם זה לא אותו אדם, אני מניח שהוא שמע בודאות על המקרה. אחרי הכל, גם הראיון הזה וגם הראיון ההוא התרחשו, כמה מפתיע, ב'ידיעות אחרונות'.

והנה, גם אחרי שכל ילד בעל גישה לאינטרנט כבר מכיר את העוול שנעשה לביבי במקרה ההוא, ואחרי שכל עיתונאי מתחיל כבר הכיר את טעות העריכה הזאת, עדיין ישנם עיתונאים ופוליטיקאים שמשתמשים בסיפור השקרי הזה כדי להזכיר ולקבע אצלנו בתודעה את ה"עובדה" שביבי שקרן ידוע. או כפי שהגדיר זאת פעם פרופסור חכם אחד- "האנשים הללו חוזרים על שקר מסוים פעם אחר פעם, עד שלבסוף הם מאמינים במה שהם מספרים על אחרים".

http://rotter.net/User_files/forum/56b6865d36f94fcd1.jpg