החיזוק היומי של רונן קרתא  

חיזוק יומי - א' כסלו

עין קטנה אבל חיובית תביא לך עין גדולה ושומרת

הגאון רבי יחיאל ממוש זיע"א נהג לכנס בביתו את בני העיירה בכל ליל שבת לשולחן השבת, שם נהגו לומר דברי תורה, שירות ותשבחות.

אולם כלל היה בידו: אם יש שמחה בעיירה הוא עוזב את השולחן וכל החבורה מצטרפת אליו לשמח ולשמוח בשמחת בעל השמחה ולברכו.

באחד הימים, בליל קר ומושלג, התכנסו החבורה בביתו של הרב כבכול ליל שבת. ובטרם החלו לשיר אמר הרב: "נולד לטוחן העיירה בן, אנו הולכים לשמחו, הוא עושה מסיבת 'שלום זכר' "(במסיבה מחלקים גרגירי חומוס מבושלים)

בני החבורה ניסו להניאו מהחלטתו: "סערה משתוללת, השלג מתערבל, הדרך חשוכה ומלאה מהמורות. והטוחן - אין לו שיג ושיח עם בני הקהילה".

אולם הרב בשלו: "יהודי עושה שמחה, וכל העיירה צריכה לשמוח בשמחתו".

כולם לבשו את מעיליהם, ויצאו אל הסערה והרוח המקפיאה. הלכו בשלג, נפלו ונחבלו, קמו והמשיכו, עד שניצבו לפני ביתו של הטוחן. במסירות נפש באו לשמוח בשמחת היהודי.

הטוחן פתח את הדלת, וכשראה את חבורת החסידים השמיע דברי בוז: 'ראו נא, ראו איזה דרך מוכנים החסידים הללו לעשות, רק כדי לאכול מעט ארבע'ס (חומוס)..." (מעיין המועד)

לכל אדם יש ראייה שונה, שני אנשים מסתכלים על תמונה וכל אחד רואה דבר שונה, אחד משבח והשני מוריד מערכה.

אולם כשזה נוגע לאנשים צריכים אנו בכל כוחנו וחושינו להסתכל עליהם בעין חיובית גם אם הדברים לא נראים לנו באותו רגע.

הרב וחבורת אנשיו מסרו את נפשם כדי לשמח יהודי, אולם אותו יהודי "ראה" שכל מבוקשם הוא לאכול משולחן השמחה...

כשאנו נסתכל בעין חיובית על האחר, לבטח נראה דברים שלא חשבנו שיש בו. גם אם העין השלילית גדולה יותר, פשוט נעצום אותה לרגע.

אומר דוד המלך: (תהלים לד, טז): "עיני ה' אל צדיקים, ואזניו אל שועתם"

ברגע שאנו מסתכלים בעיניים טובות, בראייה חיוביות ודנים את האחר לזכות, כך רואה ודן אותנו הקב"ה.
והפועל היוצא מכך "ואזניו אל שוועתם" - שהוא ישמע את תפילתינו ובקשתינו.

כשאתה מסתכל בעין קטנה אבל טובה, אתה מקבל עין גדולה ומחזקת מלמעלה... עין שתשמור עליך ותעשה לך ניסים כמו שעשו לאבותינו, בימים ההם בזמן הזה... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)