הסיפור החסידי למוצ''ש  

הרב 'יהודה ליב' המכונה 'המוכיח מפולנא' שימש בתפקיד זה לפני שהתקרב לחצרו של הבעל שם טוב.
כשפגע את הבעל שם טוב , היה קורא לו בשמו הפרטי 'ישראל' ללא תואר 'הרב'
משום שבתקופה זו הבעל שם טוב היה עדין צדיק נסתר.
לעומת זאת , הבעל שם טוב היה קורה לו בתוספת התואר 'רבי'.
הבעל שם טוב נהג לשבות אצל רבי יהודה ליב לעיתים.
באחת השבתות, לפי קידוש ליל שבת,
התחילו לזמר 'שלום עליכם מלאכי השרת',
תוך כדי שירה הבעל שם טוב הסתובב בבית וצעק:
'לך כבר, לך כבר לך כבר....'.
המוכיח היה סבור שהבעל שם טוב משוגע חס ושלום
ולכן לא השגיח על תנועותיו ודיבוריו המשונים.
אך בשבת זו, הגיע זמנו של הבעל שם טוב להתגלות,
לכן עלה בדעתו של רבי יהודה ליב לשאול אותו לפשר מעשיו ה'מוזרים'.
הוא פנה אליו ושאלו:
מדוע אתה עושה תנועות מוזרות? ומדוע צעקת 'לך כבר' מספר פעמים?
הבעל שם טוב לא רצה להשיב לשאלותיו.
כל השבת השאלות נקרו במוחו של רבי יהודה לייב.
הוא החליט להפציר ברבי ישראל בעל שם טוב לענות לו.
לאחר תחנונים רבים נאות הבעל שם טוב לענות.
וכך אמר:
דע לך שמשמים גזרו עליך מיתה!
אלה שפעם אחת התפללת ומסרת את עצמך למיתה בעבור כלל ישראל.
זכות זו הכריעה את הכף להצילך מגזר דין זה.
ולראיה ,אתה ובני משפחתך נפלתם למשכב, ומשנגזר דינך ויצאת זכאי, שבת לבריאותך.
כשהתכוננת לשבת וקיבלת את השבת בכבוד ובשמחה ,
ושרת 'שלום עליכם מלאכי השרת'
הגיעו המלאכים לברך אותך
והיה עמהם גם מלאך המות.
כשהמלאכים ברכו אותך ,
ענה גם מלאך המות
אמן
בעל כורחו.
כסיים לענות אמן ,
ציוויתי עליו שיסתלק.
כששמע זאת רבי יהודה לייב נבהל מאוד.
כאב לו על שהחזיק ממנו משוגע ולא החשיבו כלל.
הרי שום אדם לא ידע שהוא- רבי יהודה ליב - מסר נפשו למען עם ישראל.
שהרי הדבר עלה רק במחשבתו.
הבין מיד רבי יהודה לייב שרוח הקודש שורה על הבעל שם טוב.
מיום זה קרא לו 'רבי ישראל'.
מאידך, מיום זה קרא לו הבעל שם טוב 'לייב' ללא התואר רבי.
שכן , מיום זה התקרב לבעל שם טוב ונהפך לאחד מתלמידיו.

שבוע טוב ומבורך
חודש טוב ומבורך