גדולי ישראל -שמואל בורנשטיין -האדמו''ר מסוכטשוב  

האדמו"ר מסוכטשוב

רבי שמואל בורנשטיין - בעל ה"שם משמואל"

תאריך לידה 2 בנובמבר 1856 ד' בחשוון ה'תרט"ז קוצק
תאריך פטירה 8 בינואר 1926 (בגיל 69) כ"ד בטבת ה'תרפ"ו אוטבוצק
מקום קבורה סוכטשוב
מקום מגורים זגערש
תקופת הפעילות ? – 8 בינואר 1926
תפקידים נוספים אדמו"ר
רבותיו אביו, רבי אברהם בורנשטיין
חיבוריו שם משמואל
אב רבי אברהם בורנשטיין

צאצאים
דוד בורנשטיין
חנוך הניך בורנשטיין
אדמו"ר חסידות סוכטשוב ה־שני ה'תר"ע–ה'תרפ"ו
רבי אברהם בורנשטייןבנו,
רבי דוד בורנשטיין

רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב (ד' בחשוון ה'תרט"ז, 2 בנובמבר 1856 - כ"ד בטבת ה'תרפ"ו, 8 בינואר 1926) היה האדמו"ר השני בחסידות סוכטשוב, מחבר הספר "שם משמואל" על התורה ומועדי השנה. בנו היחיד של רבי אברהם בורנשטיין (מייסד חסידות סוכטשוב) ונכדו של הרבי מקוצק.

הוא שימש כאדמו"ר נערץ בחייו, ותורותיו המקוריות, ובעיקר ספרו "שם משמואל", תפסו מקום מרכזי בארון הספרים החסידי גם לאחר מותו.

תולדות חייו

מצבת ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" בסוכטשוב
נולד בשנת ה'תרט"ז (1856) בעיירה קוֹצְק. כשהיה כבן 4 שנים נפטר סבו, הרבי מקוצק. התפרנס ממסחר. בשנת תרל"ג (1873) נשא לאשה את בתו של רבי ליפמאן מרדומסק, חתן התפארת שלמה. יחד עם אביו הרביץ תורה בישיבה בסוכטשוב. כשנפטרה אשתו בשנת ה'תרס"ב נשא לאשה את בתו של הרב נתן נטע כהנא שפירא, רבה של קשוינז, מחסידי סוכטשוב, ומחבר ספר "שמן למאור".

כאביו, היה תומך נלהב ביישוב ארץ ישראל, ובמיוחד לאחר הצהרת בלפור.עם זאת יחסו לתנועה הציונית החילונית היה עוין. ב-1896 ביקר בארץ ישראל במצוות אביו במטרה לרכוש בה קרקע להתיישבות, אולם התוכנית לא עלתה בידו בגלל איסור מכירת קרקעות לאזרחי מדינות עוינות שהטיל השלטון העות'מאני באותה עת.

לאחר פטירת אביו בשנת ה'תר"ע (1910) ולפני סתימת הגולל לקבר אביו הוכתר לממלא מקומו, והחל לכהן כאדמו"ר וכראש ישיבה בסוכטשוב. סגנון הנהגתו היה תקיף וקוצקאי יותר. לאחר מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעזוב את העיר סוכוטשוב ועבר ללודז' ולאחר מכן לזגערזש. בספרו "שם משמואל" הוא מביא ומבאר מתורת אביו, סבו, ואדמו"רים נוספים.

נפטר בכ"ד בטבת ה'תרפ"ו (1926) בעיירת הנופש אוטבוצק, והובא לקבורה באהל בבית העלמין בסוכטשוב לצד קברו של אביו. נאמר כי בפטירתו הייתה חסידות סוכטשוב שנייה בגודלה לאוסטרובצה במספר הלמדנים שבה.

שם משמואל
כאמור, חיבר את הספר 'שם משמואל' על חמישה חומשי תורה ועל המועדים. הספר הוא אמרותיו החסידיות שנאמרו מידי שבת בעת עריכת ה"טיש", ובהזדמנויות נוספות, ונכתבו על ידו מאוחר יותר.

הספר נדפס לראשונה בפולין מיד לאחר פטירתו, על ידי בנו דוד, בעל "חסדי דוד", בתשעה כרכים, (ב"כ בראשית, ב"כ שמות, ויקרא, במדבר, דברים, מועדים, הגדה של פסח). לאחר מכן בנו, רבי חנוך בורנשטיין, הדפיס את הספר בארץ ישראל במהדורה חדשה, ובאותיות מרובעות, וכיום הוא מודפס בשישה כרכים (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים ומועדים, הגדה של פסח).

חלק גדול מהספר מבוסס על תורת אביו בעל האבני נזר, כשהוא מצטט את דבריו ומבארם. הספר זוכה לתפוצה רחבה, בציבור החרדי והדתי-לאומי כאחד, ונקבעים בו שיעורי תורה רבים.

מלבד חיבור זה, או אף ערך את החלק הפנימי - הקצר - בספרו של אביו, "אגלי טל", כשהחלק החיצוני שנכתב על ידי אביו - הוא כביאור ארוך לחלק הפנימי.

צאצאיו
רבי שמואל מסוכטשוב היה נשוי פעמיים, והיו לו 21 ילדים, שכמעט כולם נספו בשואה.