הסיפור החסידי היומי  

סיפר יהודי מירושלים: כשהייתי ילד בן שמונה, אבא שלי ע"ה נהרג בתאונה טראגית. העול הכבד של פרנסת המשפחה נפל על הכתפיים של אמא שלנו, המצב לא היה פשוט כלל, ובקושי שרדנו. כך גם כשהגעתי לגיל שלוש עשרה, 'חגיגת' בר המצווה שלי הייתה חוויה עצובה מאוד, כשמעל הכל העיבה התחושה הקשה, שאבא איננו כאן ללוות אותי ביום המיוחד הזה.

הגיע חודש אלול, כשתקופת חגי תשרי בפתח, ובאחד הימים כשחזרתי מהתלמוד תורה הביתה אמרתי לאמא שלי: "אמא, למדנו היום שחשוב שלכל יהודי שהגיע לגיל מצוות יהיה סט ארבעת המינים משלו". אמא השיבה בכאב: "חמוד, אני ממליצה שתשתמש בכסף שחסכת מדמי הכיס שנתתי לך, ותנסה לראות אם תוכל להשיג עוד קצת כסף ממבצעי תהילים או מדברים דומים, ותרכוש לעצמך סט יפה".

במשך כמה שבועות התאמצתי וחסכתי שקל לשקל, וכמה ימים לפני חג הסוכות הלכתי בהתרגשות לשוק מחנה יהודה, לבחור לעצמי אתרוג יפה, כמו שכל כך רציתי. כשהגעתי לדוכן, לקחתי בשמחה קופסה עליה היה כתוב "אתרוג מהודר" ולאחר שהוספתי את המינים הנוספים שילמתי, ויצאתי חזרה הביתה שמח שהגשמתי את השאיפה הגדולה שלי.

כשפתחתי בבית את קופסת האתרוג, ראיתי שהאתרוג ממש לא נראה יפה. במחשבה הראשונה פחדתי שמכרו לי חתול בשק, אבל אז אמרתי לעצמי: רגע, אולי אני לא כל כך מבין באתרוגים. החלטתי לעלות לראשון לציון, הרב הראשי לישראל דאז, הרב מרדכי אליהו זצ"ל,שהיה גר בשכנות אלינו.

נכנסתי לבית הרב ואמרתי: "כבוד הרב, האם תוכל להגיד לי בבקשה אם האתרוג הזה מהודר?". הרב התבונן באתרוג מכל הצדדים, וענה לי: "הוא כשר". שאלתי:"כשר? לא מהודר?". הרב הסתכל שוב ואמר: "כשר". הבנתי שהאתרוג כשר לברכה, אבל ממש לא האתרוג המהודר אליו כך כך כספתי.

בעודי יורד מאוכזב במדרגות, רץ אחרי אחד מבני ביתו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל ואמר לי: "הרב רוצה לראות אותך שוב". הרב פנה אלי: "תקשיב נער יקר, אני רואה שכל כך חשוב לך להדר במצווה הזו, ואני רוצה לעשות איתך עסקת חליפין: אתה תיתן לי את האתרוג שלך, הכשר, ואני אתן לך את האתרוג שלי, המהודר". התביישתי, לא היה לי נעים. אך הרב המשיך: "זה בסדר, תרגיש בנח. באהבה גדולה, מגיע לך" אמר, ונתן לי את האתרוג היפהפה שלו, שבוודאי עלה לא מעט כסף. הייתי כל כך שמח ומרוגש!

בבוקר הראשון של חג הסוכות קמתי מוקדם, והלכתי להתפלל בנץ החמה בבית הכנסת יחד עם הרב מרדכי אליהו. עמדתי מהצד ורציתי לראות על איזה אתרוג הרב יברך. ואז הופתעתי, ראיתי שהרב מברך על האתרוג שלי, הכשר. איזו שמחה הייתה לי - הרב לא סתם החליף איתי, מכל האתרוגים הוא בחר לברך דווקא על האתרוג שלי!

קיבלתי מסר כל כך חשוב לחיים, הבנתי שהרב מרדכי אליהו שיער שאני אבוא לראות על איזה אתרוג הוא מברך, והרב, שמבין טוב מאוד מה זה אתרוג מהודר, החליט להדר במצווה של לשמח נער יתום שכל כך רצה להדר במצוות החג. זה מסר שאני אקח לכל ימי חיי - כמה חשוב להדר בלשמח ולחזק מישהו אחר.

בחג הסוכות מעבר למצוות ישיבה בסוכה שבוודאי נקיים בהידור, יש לנו מצווה מאוד מיוחדת, לברך על ארבעה מינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה. כל אחד מהמינים מסמל סוג אחר בעם ישראל, ובשביל לקיים את המצווה אנחנו חייבים שיהיה לנו מכל הסוגים ומכל המינים.

יש בזה מסר מאוד חשוב שאנחנו צריכים לזכור: גם אם יש אנשים שהם חושבים אחרת מאיתנו, מתנהגים אחרת מאיתנו, אנחנו חייבים למצוא את המכנה המשותף, חייבים להתחבר, חייבים להתאחד. אם נעשה זאת כמו שצריך, נוכל להגיע בכך גם למצווה נוספת מאוד חשובה בחג הזה:"ושמחת בחגך והיית אך שמח".