*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*במדרש (שמו"ר כג, טו) מסופר שבקריעת ים-סוף, בני ישראל כולם הצביעו על הקדוש-ברוך-הוא ואמרו *"זֶה* אֵ-לִי וְאַנְוֵהוּ" (פרשתנו טו, ב), כלומר, שבאותה העת האלוקות הייתה בהתגלות.
ומי היו הראשונים שהכירו וזיהו את הקב"ה? היו אלו הילדים (סוטה יא, ב). אותם ילדים שנולדו לתוך גלות ושיעבוד מצרים והקב"ה דאג להם למזון והביא להם שני אבנים, שמאחת יָנְקוּ חלב ומהשנייה – שמן.
כך יהיה בגאולה העתידה, שהקב"ה יתגלה לבני-ישראל, אך באופן יותר נעלה. שנאמר (ישעיה כה, ט): "הִנֵּה אֱלֹקֵינוּ *זֶה* קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ *זֶה* ה' קִוִּינוּ לוֹ וגו'" – בכתוב הוזכרה פעמיים המילה "זה".
ומיהם הראשונים שיכירו אותו? אלו הילדים שגדלו בחושך הגדול שבסוף הגלות ('עקבתא דמשיחא') ולא התרשמו מהחושך והמשיכו ללמוד את התורה הנגלית ואת פנימיות התורה שמשולה לשמן ודבש (ראה חגיגה יג, א).
מקור: ע"פ לקוטי שיחות ח"ב ע' 519 ואילך