אוצרות הגאולה • מתורת הרבי בעניני הגאולה העתידה: *כשהמחסום הופך ל'פורץ'*  

הרמב"ם בסוף הלכות לולב מדגיש את חשיבות השמחה בעבודת השם וכותב עליה, שהיא "עבודה גדולה". ומאחר שאת *כל* מעשינו עלינו לעשות *לשם שמים*, אם כך עלינו להיות בשמחה *תמידית*.

ואף שהאדם לא נפטר מהרע שבקרבו ודבר זה מקשה עליו את רגש השמחה, הנה בדבר זה, יש לנו לימוד משירת הים שנאמרה בשמחה אף שמצבם הרוחני של בני ישראל לא היה בשלימותו ועד שהיו צריכים *'לברוח'* מהרע של מצרים שנדבק בנפשם (כמבואר בתניא) אך הם שמחו מעצם העובדה שהם *בדרך* למתן-תורה, ששם יקבלו את התורה, והרע שבנפשם ייעלם.

וכך גם בדרכנו לגאולה העתידה, עלינו להוסיף בעבודת השמחה והיא תוריד את כל ה'חסמים' שבדרך ותביא את הגאולה וכדברי הפסוק (ישעיה נה, יב): "כי בשמחה תצאו", שכאשר תהיו בשמחה – "ההרים והגבעות" והמכשולים לא רק שלא 'יחסמו' את הדרך, אלא להיפך, הם "יפצחו לפניכם רינה".