אור החיים היומי  

אור החיים יומי

מתורת רבינו חיים בן עטר הקדוש זצוקללה"ה

יום טוב ומבורך. יום שני כב' שבט התשפ"ג

'הגאולה תבוא אפילו לא תהיה לישראל שום זכות ולא יצפו לגאולה'

וְכִי מְֹר אִי אֶת ִ לְמָה, לֹא תֵצֵא ְצֵאת הָעֲבָדִים, אִם רָעָה ְעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ, וְהֶפְָ. אִם חֶרֶת ַח ל, ְאֵרָ ְסתָ וְעֹנָתָ לֹא גְרָע. וְאִם ְלָ אֵֶה לֹא יַעֲֶה לָ, וְיָצְה חִָם אֵין ָסֶף:*

התורה הקדושה צועקת כאן מעומק הלב על אורך גלות ישראל, וכפי *שרבינו האור החיים הקדוש* מפרש והולך ברמז הפסוקים, וכדלהלן. 

*'וְכִי מְֹר אִיש',* הקדוש ברוך הוא שנקרא *'איש'* כמו שכתוב ה' *'איש'* מלחמה. *'אֶת ִ לְמָה'* מכר את כנסת ישראל הנקראת *'בתו'* שתלך בגלות ותהיה *ל'אמה'* פירוש *ל'שפחה'* אצל הגויים.

ושואלת התורה הקדושה, מדוע *'לֹא תֵצֵא ְצֵאת הָעֲבָדִים'* שהרי היא כבר בגלות קרוב לאלפיים שנה, ומדוע שונה מכל אמה העבריה היוצאת לאחר שש שנים???

ולמרות שהיא *'אִם רָעָה ְעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ'* שהיא ממשיכה לחטוא, אי אפשר לקרוא לה *'רעה'* כי היא בגלות וצער, וזה מכריח אותה לחטוא. והקדוש ברוך הוא יכול לבחון הדברים רק לאחר שיקיים *'וְהֶפְָ'* שיפדה אותה מהגלות, ואז יראה שרק כובד הגלות, וההימצאות שלהם בין הגויים, מונע אותם מלעבוד את ה' כרצונם האמיתי. 

התורה מוסיפה וטוענת לפני הקדוש ברוך הוא: *'אִם חֶרֶת ַח ל'* שבגלות כל השפע והטוב עבר לאומות העולם, כאשר 'עיני כל ישראל רואות', ואם בחר ה' חס ושלום אומה אחרת לתת להם שפע וטוב, אז לפחות *'ְאֵרָ ְסתָ וְעֹנָתָ לֹא גְרָע' שידאג שיהיה לכלל ישראל הצרכים המינימליים של *'שארה' כלומר אוכל, 'וכסותה' כלומר ביגוד, ו'עונתה' שהקדוש ברוך הוא יענה לתפלותיהם. 

'וְאִם ְלָ אֵֶה לֹא יַעֲֶה לָ' כמו שאנו רואים שאין לבני ישראל את הצרכים הרגילים שהם צריכים, 'וְיָצְה חִָם' מהגלות, אפילו אין להם שום זכות של מצוות, ואפילו *'אֵין ָסֶף'* ואפילו שאינם כוספים לגאולה.