שמעון פרס טייח בעבר שבנו, יוני, הרג בשוגג חייל  

על פי תחקיר של "ידיעות אחרונות", במשך 30 שנה הצליח צה"ל להסתיר מפני משפחתו של החייל שנהרג את הסיבות לאסון. רוב הגורמים המעורבים מאשרים את עיקרי הפרשה אך מסרבים להיכנס לפרטים. העונש שנגזר על בנו של שר התחבורה דאז, יוני פרס: שלושה חודשי מאסר

המועמד המוביל לנשיאות המדינה, שמעון פרס, ניסה לטייח פרשה בה מעורב בנו, יוני, שהתרחשה בתקופה בה כיהן כשר התחבורה, בשנות השבעים: מהתחקיר שפורסם היום (שישי) בעיתון "ידיעות אחרונות", עולה כי בשל אי שמירה על נהלי אבטחה, פלט יוני כמה כדורים לאחר שסיים שמירה, בתקופה בה שירת בצבא. מהכדורים נהרג החייל חיים אשטיבקר.

אשטיבקר עלה מהודו ולו חמישה אחים. "הוא היה הראשון שהחליט לעלות לארץ", סיפר עליו אחיו. "זה היה ב69` ובבית לא קיבלו את ההחלטה בהסכמה. בסוף אחרי שהיו ריבים, אבא הסכים שיעלה לארץ. הוא היה אז בן 19.

"בשדה התעופה אמרנו לו תשמור על עצמך, תשלח מכתבים. הוא לקח את הכסף ונתן לאחותו שולמית שהיתה צריכה להתחתן. זאת היתה הפעם האחרונה שראיתי אותו. שלוש שנים אחרי זה, כשהוא בן 22, הוא נהרג".

יוני פרס צעק: 'הרגתי אותו, איבדתי את הקריירה שלי'
במהלך השירות הצבאי, שירת אשטיבקר כטבח בבסיס בו שירת יוני פרס כחניך בקורס מכי"ם. במהלך השירות הוא היה חייל בודד ובבוקר האסון עשה דרכו למשרדי "עמידר" כדי לחתום על חוזה הרכישה לבית משלו. פרס, שירד משמירה, לא פרק את נישקו ופלט את הכדורים.

מיד לאחר האירוע, כשאשטיבקר מוטל בין חיים למוות על השביל בבסיס, צעק פרס: "הרגתי אותו, איבדתי את הקריירה שלי". חייל אחר סיפר כי בשלב הזה השכיבו את יוני על המיטה כדי להרגיע אותו.

כשהגיע חוקר מצ"ח, סרב יוני לדבר כל עוד אביו, שר התחבורה דאז, לא מגיע לבסיס. כששמעון פרס הגיע, הוא שוחח עם המפקדים. מפקד הבסיס דאז, אל"מ מיכאל צוק, אישר את הפרטים.

מפקד הקורס: 'אם הוא לא היה יוני, זה היה נגמר אחרת'
מאותן שעות עזב שמעון פרס את המקום, וגם בנו יוני נעלם מהבסיס. "לא פעם שאלנו את עצמנו אם זה היה תעתוע כל האירוע הזה, שקרה כל כך מהר וטאטא כל כך מהר. יוני נעלם ככה מיד אחרי האירוע מהבסיס".

מפקד הקורס, אריה שדה, אמר בראיון לעיתון כי "אלו היו שנים בצבא שבהן הכל היה נסגר, איך לאמר, באופן לא מסודר. זה היה מין סוד כמוס. לא היתה סיבה אחרת להסתיר את המקרה, אם החייל היורה לא היה בנו של שר, אני משער שהדברים היו נגמרים אחרת".

כשבני משפחתו של אשטיבקר כבר התכוונו לעלות לארץ אחרי בנם הצעיר, עמדו להגיע לישראל. בינתיים, כבר הגיע לארץ אחיו, יונה שלום. הוא היה היחיד שהיה בארץ כשחיים נהרג.

"בצהריים היתה דפיקה על הדלת. במקום חיים שהיה אמור להגיע היה שם קצין העיר שאמר שהוא מת מטעות בכדור. לא הבנתי כלום. היינו מבולבלים, אבודים. שמענו שמועות שירו בו, שכנראה רצה לברוח ואז נורה".

יוני פרס מגיב: 'מה אתם מחזירים אותי אחורה ?'
בני המשפחה טוענים שבשום שלב לא הסביר להם נציג צבאי את שארע. המשפחה כולה עלתה לארץ לאחר כמה חודשים. "כל הדרך מבומביי ישבנו ככה במטוס בשקט, כי ידענו שאנחנו יורדים מהמטוס ואין, חיים לא שם".

המועמד לנשיאות שמעון פרס אומר היום כי "היה משפט והיה פסק דין, לא היה טיוח. הייתי בלוויה של החייל, ומאחר ועברו הרבה שנים אני לא רוצה להיכנס לכל האירוע".

יונה, אחיו של חיים שהיה בלוויה, אמר כי היה מזהה את השר פרס, ועל כן הוא משקר. "אני זוכר באלף אחוז שהוא לא היה בלוויה", אמר.

יוני פרס עצמו אמר כי "אין לי שום עניין לדבר איתכם. מה אתם מחזירים אותי אחורה לתקופה כזאת".

את התחקיר המלא מאת אמירה לם ואבנר הופשטיין ניתן לקרוא במוסף "שבעה ימים" של ידיעות אחרונות השבוע.