פיני בדש: ''המדינה לא תעמוד בהחלטותיה לגבי הבדואים''  

מקור - אתר הקול היהודי http://www.hakolhayehudi.co.il/?p=14876

פיני בדש, ראש מועצת עומר בדרום, היה שותף להכנסת תיקונים בהחלטת הממשלה על הסדרת ההתיישבות הבדואית, אך לא מאמין שהמדינה תצליח לממש את התכנית אותה הוא מגדיר כרע במיעוטו. "רצו ללכת על פשרה במקום לבצע טיפול שורש".

אישור הממשלה בתחילת השבוע להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב איננו משמח, בלשון המעטה, את פיני בדש, ראש מועצת עומר. אפשר לומר כי בדש, שכן מנוסה של הבדואים, וגם לוחם וותיק נגד ההשתלטות הזוחלת של הבדואים על אדמות המדינה בדרום, – התעייף מהמאבק הסיזיפי. "זו כבר מזמן לא זחילה אלא דהרה פרועה", הוא אומר. "אין מי שיודע ממש כיצד לעצור את הסוסים".

התכנית אמורה לתת מענה לסוגיית תביעות הבעלות של בדואים על שטחים נרחבים במערב הנגב, ולהסדיר את סוגיית הבנייה הבלתי חוקית של הבדואים, אשר עומדת על למעלה מ30,000 מבנים נכון לסיום השנה הלועזית האחרונה. במסגרת ההמלצות, יועברו לידי הבדואים למעלה ממאה אלף דונם קרקע, וכן פיצויים של מיליארדי שקלים בתמורה לוויתור על קרקעות. על פי הדו"ח, במקרה של תביעת בעלות על 'קרקע מוחזקת', כזו המיושבת כיום על ידי בדואים, יפוצו הבדואים בשיעור של 50% מגודל הקרקע הנתבעת. גם במקרה של תביעת בעלות על קרקע שאינה מוחזקת, יקבלו התובעים קרקעות חלופיות או פיצויים כספיים נדיבים.

"עד לפני חודש התנגדתי מאוד לתכנית שהיתה. היום אני אומר שזה הרע במיעוטו. בחודש האחרון, יחד עם קבוצה של בעלי השפעה שהובלתי, עשינו עבודת שטח על סעיפי התכנית, נפגשנו עם עמידרור (ראש המטה לביטחון לאומי, שבחן ושינה לאחרונה חלק מסעיפי התכנית), עם אייל גבאי, ששימש עד לאחרונה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ועם בנימין נתניהו עצמו", מספר בדש.

מה השתנה מבחינתך בחודש האחרון?

"ישנם הרבה סעיפים משפטיים ששונו בחלקם לטובת האינטרסים של מדינת ישראל כמדינה יהודית. אני לא שבע רצון מהעובדה שנשארנו עם ההמלצות של פראוור על שיעור פיצוי של 50 אחוזים למי שיש תביעת בעלות, כאשר השופט גולדברג שעמד בראש הוועדה המליץ על 30 אחוזים בלבד. מצד שני, נקבע כי לא ייפתחו לדיון מחודש פסקי דין, לא יוכרו כפרים חדשים, והמדינה תתייחס לתביעות בעלות שהוגשו לבית המשפט עד סוף שנת 1979 ולא עד לתביעות האחרונות, כמו שדורשים ארגוני השמאל", אומר בדש ומדגיש כי גם בסוגיה זו המליץ השופט גולדברג להתייחס לתביעות עד שנת 49' בלבד.

מה פשר השינויים הללו מהמלצת גולדברג לגבי גובה השיפוי והיסטוריית התביעות?

"לצערי הממשלה עיוותה את המלצות השופט גולדברג, אודי פראוור (ראש אגף המדיניות במשרד רה"מ שעיבד את המלצות גולדברג לדו"ח מעשי), לא נמצא בצד הימני או המרכזי של המפה הפוליטית", טוען בדש. "רצו למצוא חן בעיני הבדואים וללכת על הסכמה רחבה, הבעיה שאף בדואי לא מייצג שני אנשים, הם מלאים סכסוכים ומחלוקות בתוך עצמם, ואף אחד לא יסכים ללכת על פשרות. במצב הנוכחי אנחנו גם נאכל את הדגים המסריחים, וגם נגורש מהעיר. מהעיר ומהנגב".

נשמע שאתה מדבר בשני קולות. מצד אחד מלא ביקורת ומצד שני מקבל את התכנית

"עם כל הביקורת החריפה, בכל זאת יש צורך להחליט, חייב להיות ביצוע ויישום של הרע במיעוטו, ולכן פעלנו לקדם את השינויים הללו. אתה לא יכול לוותר על הכול בגלל הבעיה השורשית שיש פה. גם בשטח ניתן לראות מצד אחד התקדמויות קטנטנות של נושא האכיפה, אך עדיין לא ברמה של שיפור שנראה בשטח. אם המדינה הורסת, ולמחרת צץ כבר מבנה חדש, אי אפשר להתחיל עם כל הניירת ותהליך מחודש להוצאת צווי הריסה, זה חייב להיות מענה תקיף ומיידי".

לשיטתך אנחנו נמצאים כיום בנקודת זמן שבה יש להכריע הכרעה אשר תהיה. אם נלך קצת או הרבה אחורה, מה בעצם דחק אותנו לפינה הזו?

"המדינה כבר שנים ארוכות מאפשרת למצב להתדרדר. הבדואים הפסידו בכל התביעות המשפטיות שלהם, ובכל זאת, המצב בשטח נשאר הנגב הפרוע. בזמנו הוצע להקים בית משפט לענייני קרקעות בנגב, כמו שעשתה פליאה אלבק (משפטנית שליוותה את נושא הקרקעות והקמת היישובים ביו"ש. א.ב) ביהודה ושומרון, שבחנה כל דונם לגופו באופן בלתי מתפשר, והרגיזה בעיקר את השמאל אך גם את הימין. הממשלה לא רצתה ללכת בכיוון הזה, אלא רק בהתפשרות ובמהירות, ועכשיו אנחנו משלמים במטבע קשה על ההזנחה הזו", הוא אומר.

אתה רואה עוד חיבורים מהותיים בין מה שקורה בנגב עם הבדואים לבין מה שמתרחש ביהודה ושומרון?

"החיבור הוא לא רק מהותי, אלא גם פיזי ודמוגרפי. הבדואים מחוברים משפחתית ודמוגרפית עם ערביי יו"ש, שיעור הנישואים עם נשים מיהודה ושומרון הוא עצום.