התמונה המצטיירת מהדו"ח שונה מזו שדווחה הבוקר בתקשורת, שניזונה מהדלפות של צדדים מעורבים. בשורה התחתונה, חתירת הדרג הצבאי תחת המדיני תותיר כתם במוניטין של הרמטכ"ל לשעברעמוס הראל 14.09.2012 17:53
אחד החלקים שלא הודלפו עדיין בטיוטה האחרונה של דו"ח מבקר המדינה בפרשת מסמך הרפז נוגע לתפקודה של העיתונות בפרשה המסועפת. המבקר היוצא מיכה לינדנשטראוס מעז כנראה לעת פרידה לבוא חשבון גם עם ההזדהות המחנאית שהפגינה התקשורת עצמה, בשליחותם של הצדדים הנצים אהוד ברק וגבי אשכנזי. אפשר להניח שהוספת סעיף התקשורת לוותה בהתלבטות, משום שברור למבקר היוצא שיהיה מחיר בצדה. ועדיין, נראה שגם אזהרתו האחרונה של לינדנשטראוס לא משפיעה בהכרח על טיב הסיקור גם בסיבוב הנוכחי.
עיתונאים המתארים את הטיוטה, תחת מגבלות צווי איסור הפרסום, משולים לחבורת עיוורים המנסה לצייר פיל. מעטים בתקשורת קראו במלואה את הטיוטה המקורית. מעטים עוד יותר, אם בכלל, קראו את הטיוטה החדשה בטרם כתבו עליה אתמול. ציטוטים מהטיוטה מתווכים לנו על ידי גורמים מעורבים, הנאבקים על יצירת הרושם הסופי בדעת הקהל. על רקע זה, מאלף לדבר עם כמה אנשים הבקיאים בשתי הטיוטות אך אינם מחויבים לאחד המחנות. התמונה המצטיירת מדבריהם שונה מזו שמתוארת בכמה מכלי התקשורת הבוקר.
בתמצית, בטיוטה הקודמת המבקר חבט באשכנזי בכל הכוח. הפעם, הרבה תודות לעבודה הנמרצת שהשקיעה פרקליטתו של הרמטכ"ל לשעבר עו"ד שרון קלינמן, לינדנשטראוס מקזז חלק ניכר מהשפה המתלהמת של קביעותיו בטיוטה הראשונה. טענות בדבר כשלים ערכים ופיקודיים נמחקו. כמוהן, גם הטענה כי אשכנזי גימד במידה משמעותית את יחסיו עם זייפן המסמך בועז הרפז בשיחה עם האלופים, נעלמה. אך לא בטוח שכל מה שמופיע במקומה מיטיב עם הרמטכ"ל לשעבר. כך, למשל, בחלק המוקדש להתנהלות לשכתו בארבעת הימים הקריטיים שבין פרסום המסמך בערוץ 2 למסירה המאוחרת של עותק ממנו למשטרה.
קלינמן צודקת כשהיא מספרת מה אין בדו"ח: לא פוטש, לא מאמץ להשגת שנה חמישית, לא מעורבות בהדלפה לערוץ 2. בעיתונות צוטטו הישגים אחרים שרשם אשכנזי: שר הביטחון חוטף מהמבקר על התקפות פומביות תמוהות נגד הרמטכ"ל לשעבר, על עיכוב מינויים של קצינים בכירים ועל מינוי אחרים בלא תיאום עם אשכנזי. אולם, אפשר להבין שאשכנזי פחות מצליח עם הטיעונים המרכזיים שעליהם ביסס את קמפיין התשובה שלו נגד הטיוטה הראשונית: תלונת דובר מפלגת העבודה, דני בורוביץ', פרשת הקלטות שהושמדו בלשכת ברק, טענות העיתונאי אמנון אברמוביץ' נגד ראש המטה של ברק, יוני קורן.
ככל הידוע, המבקר היוצא לא חוזר בו מהשימוש בסעיף 14ג' (חשדות למעשים פליליים) המתייחס ברובו למחנה אשכנזי וגם לא משתכנע שהתנכלות ברק לאשכנזי הצדיקה את המעשים שעומדים בלב הפרשה: אותו איסוף שיטתי של מידע מכפיש מצד הרפז, בהכוונת עוזר הרמטכ"ל אל"מ ארז וינר, נגד ברק וסביבתו. אם לינדנשטראוס סבור שאשכנזי ידע, ולו חלקית, על מעשי הצמד הרפז-וינר ולא פעל כדי לעוצרם – המשמעות היא הטלת אחריות אישית על הרמטכ"ל לשעבר.
מצבו של וינר עוד גרוע יותר מכפי שהיה. קצין חינוך ראשי כבר לא יהיה – ונדמה שיוכל להחשיב עצמו לבר מזל אם יצליח לשמור על דרגתו הנוכחית, לעת פרישה. בחודשים האחרונים ניהל וינר את מאבקו במסירות של מתאבד שיעי. פרקליטיו הבטיחו טיהור גורף בדו"ח הסופי. מעניין כיצד ינהגו עכשיו.
בינתיים, מתחדש ניסיון של גורמים אנונימיים לסכסך בין הרמטכ"ל הנוכחי בני גנץ לשר ברק. גם האלוף גדי אייזנקוט, למרות אחוות גולני המפורסמת, מועלה כקורבן, בשם המטרה הגדולה – ההוכחה שברק הוא מתעלל סדרתי, המשפיל ורודה בכל רמטכ"ל באשר הוא. ההנחה הרווחת בדיווחי הימים האחרונים היא שאייזנקוט גמור: הקשר של חבריו הקרובים להדלפת מסמך הרפז יסכל את מינויו לתפקיד סגן הרמטכ"ל. האלוף אבי מזרחי (ואולי האלוף יאיר גולן?) ירוויח מן ההפקר.
ייתכן שלינדנשטראוס, בטיוטות, אפילו מקל יתר על המידה עם אייזנקוט, שהחזיק בעצמו בעותק של המסמך, האמין באותנטיות שלו (ככל הידוע, מאמין בו עד היום) והראה אותו לאחרים. לאלוף (מיל') יואב גלנט, יש בוודאי סיבות לכעוס על אייזנקוט.
עד כמה שניתן לדעת, ברק אכן מהסס אם למנות את אייזנקוט, שסיים שנת לימודים ועודנו ממתין לתפקיד. אבל ברק דווקא יכול למנות את אייזנקוט לסגן, כפי שרוצה גנץ, ולהפריך בכך את הטענות על עריצותו. במטכ"ל של גנץ, שלעתים נדמה כי הוא צבוע בחמישים גוונים של אפור, החזרתו של סגן חזק ודומיננטי תהיה תוספת מבורכת.
שיגור הטיוטה הסופית אתמול מקרב לכאורה את סוף הפרשה. לינדנשטראוס הקציב לצדדים שבועיים להגיש השגות אחרונות עליה ומצהיר שבכוונתו לפרסם את הדו"ח בטרם יסתיים פרק הזמן שהוקצב לו בחוק, בתחילת אוקטובר (אם לא יספיק, יעבור הכדור למבקר החדש, יוסף שפירא). לאשכנזי, היודע שהעיסוק התקשורתי הנרחב בפרשה ממשיך להזיק לו, יכול להיות עניין להביא לסיומה.
לפני כחודש הריצו פרקליט צמרת ואלוף בדימוס רעיון פשרה, שלפיו הצדדים יתנצלו זה בפני זה ויבטלו את הצורך בהוצאת הדו"ח הסופי. הרעיון דווקא קנה לו אחיזה אצל המבקר החדש שפירא, אך ברק שלל אותו מכל וכל.
עכשיו ברק מתלבט: אם ידרוש לקבל לידיו את רוב חומר הראיות, כפי שקיבלו וינר ואשכנזי, פרסום הדו"ח יתעכב בחודשים רבים. מנגד, ייתכן שיצרו של השר יגבר עליו. ברק להוט לדעת אילו אנשים בצמרת משרד הביטחון החשיבו וינר והרפז כמשת"פים פוטנציאליים ומי האלופים שדיברו נגדו, בהקלטות שנעשו בלשכת הרמטכ"ל וכלולות כיום בחומרי המבקר.
ישנם עוד אנשים שצריכים לקבל החלטות. על-פי החוק, ליועץ המשפטי לממשלה מוקצבים ששה חודשים כדי להחליט אם לפתוח בחקירה פלילית עקב המלצת מבקר המדינה. התקופה הזו מסתיימת בנובמבר. גם הרמטכ"ל והפצ"ר צריכים לקבל החלטות באשר לפתיחת הליכים, פליליים ומשמעתיים. הם לא יוכלו להסתתר מאחורי ההמתנה לפסק דינו הסופי של המבקר.
נחום ברנע כתב הבוקר ב"ידיעות אחרונות", בצדק, כי הטיוטה החדשה מפריכה את שתי תיאוריות הקונספירציה: אשכנזי לא זמם פוטש נגד ברק, השר לא ניהל מלחמה יזומה נגד הרמטכ"ל. ברנע גם קובע גם כי הדו"ח ישאיר שריטה, לא כתם, במוניטין הציבורי של אשכנזי.
יורשה לי לחלוק עליו. נשאר כתם. הרבה אנשים בונים על גבי אשכנזי כתקווה הלבנה הגדולה של מחנה המרכז-שמאל. הוא איש מתון עם רקע ביטחוני מפואר, שמשמיע עמדה שפויה ונבונה בשאלה האיראנית. לאהוד ברק יש באמת כישרון מיוחד להסתכסך ולהציק לרבים מהעובדים תחתיו. קשה שלא להבין את אשכנזי אם תעלולי לשכת השר לא הביאו לו מדי פעם את הסעיף.
ועדיין, השורה התחתונה היא אחת: דרג צבאי כפוף לדרג מדיני. חרף כל הנסיבות המקלות, המטה הכללי אינו יכול לבחוש ולחטט כך בענייניו של הדרג המדיני, בוודאי לא תוך הפעלת סוכן בעייתי כהרפז. לינדנשטראוס ומחבר הדו"ח, האלוף בדימוס יעקב (מנדי) אור, יודעים מה כתבו בטיוטה הסופית ומדוע כתבו. על רקע הסיקור הנרחב, נדמה שייטיבו לעשות אם יבהירו בפומבי את מסקנותיהם, במועד המוקדם ביותר האפשרי.
לפני ההתנתקות מרצועת עזה, נשבו רבים בציונות הדתית בהבטחת הרבנים כי "היה לא תהיה". כשתקוותם נכזבה, נוצר בציבור הזה משבר אמונה לא קטן. אחרי חודשים של השערות והבטחות מצד תומכי הרמטכ"ל לשעבר, מתברר שהטיוטה האחרונה לא מטהרת את אשכנזי, גם אם היא מטיחה יותר ביקורת מוצדקת באהוד ברק. בסוף, גם תומכי הרמטכ"ל לשעבר יידרשו להתמודד עם השורה התחתונה – וזו נותרה רעה מבחינתו של גבי אשכנזי.
http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1824703