לראשונה בישראל הופץ סרטון ובו קריאה למעורבים למהר ולמסור מידע
רצח ראדה: 4 שנים של שתיקה
קול קורא למעורבים ברצח הילדה תאיר ראדה ז"ל להביא לסיומן 4 שנים של שתיקה.
http://www.youtube.com/watch?v=34cqaCsiOEY&feature=mfu_in_order&list=UL
הסרטון קורא לבני הנוער אשר יודעים פרטים בקשר לרצח הילדה תאיר ראדה ז"ל,ובמיוחד לאותן בנות שקשרו את עצמן לזירת הרצח בזמן בו בוצע, לשבור שתיקה, לספר את האמת ולהביא לסיום הפרשה.
בפרשת רצח תאיר ראדה ז"ל, ישנן ראיות רבות, הן פורנזיות והן נסיבתיות המצביעות על בני נוער הידועים בשמותיהם.
ביום שלישי 22.02.11 הוגשה עתירה לבג"צ המפרטת בשמה קבוצת נערים ונערות הנחשדים במעורבות ברצח.
ראיות פורנזיות (מדעיות):
בידי המשטרה ממצאים בדבר שבעה מוקדי דימום בחלק האחורי של גולגלתה של המנוחה, זאת בנוסף לחתכים שנעשו בחלק הקדמי של חולצתה, ופגיעות סכין שנמצאו בקדמת גופה של המנוחה. על אף שהינם מלמדים,כי הרצח בוצע על ידי שני תוקפים לפחות (אחד עמד מול המנוחה עם סכין, ושני שעמד מאחורי המנוחה). למרות זאת, לא נחקרו ממצאים אלה עד תום.
בידי המשטרה מצויות עשרות טביעות אצבעות, אשר נתפסו בזירת הרצח, חלקן בחומר החשוד כדם. ולמרות זאת נמנעו חוקרי המשטרה מלבצע את ההשוואה המתבקשת בין טביעות אצבעות אלה, אשר אינן של רומן זדורוב, לבין טביעות אצבעות של חשודים אחרים, לרבות אלה שקשרו עצמם לזירת הרצח בעת ביצועו.
בידי המשטרה מצוי דנ"א זר, אשר נתפס בזירת הרצח, ואשר אינו שייך למנוחה ואף אינו שייך לרומן זדורוב, שהורשע ברצח.
ממצאי ה- דנ"א הזר לא נבדקו כלל בהשוואה ל- דנ"א של אף אחד מהחשודים האפשריים (אשר שמותיהם מפורטים בתצהיר המצורף לעתירה).
בידי המשטרה מצויות עקבות נעליים זרות, טבולות בדם, שנאספו בזירת הרצח, של שני בני אדם לפחות, אשר אינן מתאימות לאף אחד מהאנשים הידועים שהיו בזירה לאחר הרצח, ואשר לא נעשה כל נסיון לזהותן, קל וחומר להשוותן לנעליהם של חשודים, הקשורים לרצח בראיות נסיבותיות רבות כל כך. בכלל כך, טביעת נעל קטנה וברורה בדם על הרצפה, במידה 36-37, המצביעה על מעורבות בני נוער ברצח.
בידי המשטרה מצויות טביעות נעליים טבולות בדם, אשר נמצאו בנתיב הבריחה של הרוצחים, מהתא שבו נמצאה גופת המנוחה אל התא הסמוך, (טביעות ברורות על הרצפה, על האסלה, על מיכל ההדחה ועל קורת הקיר שבין תאי השירותים). טביעות אלו, אינן מתאימות לנעליו של רומן זדורוב, שהורשע ברצח, כמו גם אינן מתאימות לנתיב הבריחה ששיחזר רומן זדורוב.
בידי המשטרה מצויות עשרות שערות ארוכות, אשר נמצאו בזירת הרצח.
15 שערות ארוכות נמצאו בכף ידה השמאלית של המנוחה. גם על הדלת נתפסו שערות ארוכות, טבולות בדם.
ראיות נסיבתיות:
בידי המשטרה ראיות נסיבתיות רבות נגד בני נוער, הידועים בשמותיהם, אשר אף אחד מהם לא נחקר באזהרה ולא נלקחו מהם טביעות אצבעות, דנ"א, שערות וטביעות נעליים.
ראיות בדבר נערה, שסיפרה בחקירתה במשטרה, כי יש לה מידע בנוגע לרוצחים: "נער ונערה"
כך, בהודעה שמסרה אותה נערה במשטרה, נאמר:
"יש לי חברה, מהשכבות הגדולות בבי"ס, כלומר משכבה י' ומעלה, שאני לא רוצה למסור את שמה, והיא סיפרה לי ביום חמישי, יום אחרי המקרה, שהיא, ולפי מה שהיא שומעת, ולפי מה שהזהירו את החברות שלה מהשכבה, שמי שרצח את תאיר זה נער ונערה. לא בטוח שהם תלמידי בי"ס 'נופי גולן', שעסקו בסמים או במשהו אחר שתאיר לא הייתה אמורה לראות, ואותה חברה סיפרה לי, שהייתה אזהרה כלפי השכבה שלה או חלק ממנה שיקרה להם משהו אם ידברו".
למרות זאת, כלל לא טרחה המשטרה למצות את חקירתה של הנערה, אשר טענה כי יש בידה מידע אשר לזהות הרוצח .
לא ברור כיצד אחרי עדות כזו סיים השוטר את החקירה וכתב :
"השעה 13:55, מסיים את גביית ההודעה לאחר ש- נ' אמרה כי היא מוכרחה לצאת להסעה הביתה עם אביה, שממתין מחוץ לכיתה.... " .
כך, אותה נערה מסרה במשטרה על נערה אחרת, אשר את שמה סירבה למסור.
המשטרה הסתפקה בכך!!!
לא זו אף זו: בחקירתה של הנערה בבית המשפט, אישרה, כי כל מה שמסרה במשטרה היה אמת, וכי הנוהג הוא "שלא מלשינים אחד על השני בגיל שלנו", וכאשר נשאלה אם היא יכולה לומר את השם, טענה "הדחקתי את זה". למרות שהנערה שבה ואישרה את ההודעה שמסרה במשטרה - נמנעה המשטרה מלמצות את חקירתה, ולו בעניינים שהועלו מיוזמתה של הנערה עצמה.
זאת ועוד : בעדותה בבית המשפט המחוזי הנכבד השיבה הנערה נ.ח., לשאלות ב"כ ההגנה, וטענה, כי לא היא זו שחתמה על הודעתה במשטרה ("החתימה לא שלי").
ראיות בדבר נערה שעזבה את קצרין מיד לאחר הרצח למרכז הארץ, והסתירה זאת בחקירתה במשטרה, על אף שנשאלה בעניין זה. למרות זאת, לא טרחה המשטרה למצות את החקירה בעניין זה.
ראיות לעניין ארבע נערות לפחות, הקושרות עצמן לזירת הרצח, בעת שבוצע.
עסקינן בעדויות של נערות, אשר העידו, כי נכנסו ויצאו מחדר השירותים ממש בזמן התקיפה המשוער. לטענתן, אף אחת מהן לא ראתה ולא שמעה את המאבק ואת ניקוי הזירה, שהתחוללו באותו זמן ממש.
כך, בהתאם לעדויות שנמסרו במשטרה, חדר השירותים, שהפך לזירת רצח, נעשה טיילת של ממש בעת שהמנוחה נרצחה. על פי ההודעות שנמסרו במשטרה, בכל כמה דקות נכנסו נערות לחדר השירותים בו בוצע הרצח (למרות שבאותה עת התקיים שיעור, וכאשר מדובר בחדר שירותים המצוי בקומה ריקה מתלמידים).
למרות זאת, לא מיצתה המשטרה את החקירה בעניינים אלה.
ראיות בדבר אפשרות ששלוש נערות שיצרו לעצמן אליבי כביכול
עסקינן בהודעות שמסרו נערות במשטרה, פקדו הללו תחילה את חדר השירותים בו בוצע הרצח, במהלך הזמן המשוער לביצוע הרצח, ולאחר מכן הלכו לחדר שירותים אחר, ודאגו לתעד שם את הימצאותן. זאת, באמצעות כתיבה על הדלתות ועל המראות את שמותיהן ואת התאריך בו היו שם. יום הרצח.
העובדה, שהנערות דאגו ליצור ולהציג אליבי (הימצאותן בחדר שירותים אחר, בנבדל מזה בו בוצע הרצח, במהלך הזמן המשוער לביצועו) - מעוררת חשד. חרף עובדה זו, לא מיצתה המשטרה את חקירתן של נערות אלה - לא חקרה אותן באזהרה, לא נטלה מהן טביעות אצבע ודגימות ד.נ.א. ועוד).
ראיות המצביעות על סתירות מהותיות בין עדויות דומות של נערות שהיו יחדיו.
כך למשל, בהודעות שנגבו על ידי המשטרה, פחות מיממה לאחר הרצח, התגלתה סתירה מהותית בעדויות של שתי נערות שהיו יחד. בעוד האחת טוענת, כי לאחר הביקור בחדר השירותים נסעו שתיהן לביתה של אותה נערה; האחרת טוענת, כי לאחר הביקור בחדר השירותים - חזרה לכיתתה!
יתירה מזו: בחקירתה של הנערה השנייה במסגרת ההליך המשפטי, בפני בית המשפט המחוזי בנצרת, שינתה זו את גרסתה, והתאימה אותה לזו של חברתה.
אף עניין זה לא נבדק על ידי המשטרה, והחקירה לא מוצתה כלל. זאת, על אף שהוכח, כי שתי הנערות דיברו ביניהן ותיאמו את גרסאותיהן, בטרם מתן עדויותיהן בפני בית המשפט, והתיימרו "ליישר לקו אחיד" את ההודעות הסותרות שנתנו במשטרה.
ראיות דבר תיאום גרסאות בין בני נוער שונים, במטרה לגרום למשטרה לתור אחר חשוד שאינו קיים כלל.
מיד לאחר הרצח, מסרו ארבע נערות הודעות מפורטות ביותר במשטרה בדבר צעיר מסתורי, "אבי מטבריה", אשר איים, לטענתן, טלפונית, על המנוחה כי יהרוג אותה אם לא תתמסר לו.
מתדפיסי שיחות הטלפון אשר בידי המשטרה, הסתבר, כי אין לטענות אלה כל בסיס. זאת, משום שלא קיימת אף שיחת טלפון מאדם בלתי ידוע, ובוודאי שלא מ"אבי מטבריה".
חרף האמור, נמנעה המשטרה למצות את החקירה בעניין תיאום העדויות והניסיון להטיל את החשד על אלמוני, אשר הסתבר כלא היה.
קל וחומר כאשר בכמה מההודעות ציינו הנערות תאריך מדויק, אשר בו לטענתן התקשר אותו אלמוני למנוחה, כאשר גם בתאריך זה אין זכר לשיחה בלתי ידועה בתדפיסי השיחות אשר בידי המשטרה.
חוקרי המשטרה היו מודעים לעובדה, כי הסיפור בדבר "אבי מטבריה" לא היה ולא נברא. למרות זאת, נמנעה המשטרה לבדוק את האפשרות של תיאום עדויות והסחת דעת מכוונת.
ראיות המעידות על היכרות לכאורה של המנוחה עם רוצחיה.
בידי המשטרה מצויות הודעות, לפיהן ביום הרצח נראתה המנוחה מדוכדכת ביותר, ואף הביעה, באופן מפורש וגלוי, את חששה מפני המוות. כך, כשעה לפני שנרצחה אמרה המנוחה למורה שלה, כי היא פוחדת מהמוות, ולפי העדות "היה לה מבט מוזר בעיניה, שאף פעם לא ראיתי אצלה".
ניתוח פתולוגי של גופת המנוחה לימד, כי שלפוחית השתן של המנוחה נמצאה ריקה, ומכנסיה יבשים. מכאן שהמנוחה לא פנתה אל חדר השירותים על מנת לעשות את צרכיה, כי אם ככל הנראה על מנת לפגוש מישהו המוכר לה.
ראיות המעידות על סכסוך ממושך בין המנוחה לנערה אחרת.
עדויות שונות לימדו על סכסוך ממושך בין המנוחה לבין נערה אחרת, ששמה ידוע. בהתאם לעדויות היו אף הוריה של אותה נערה מעורבים בסכסוך של בתם עם המנוחה.
והנה, עדותה של הנערה, שנטען כי הייתה (לרבות הוריה) מסוכסכת עם המנוחה, עומדת בסתירה גמורה לעדויות האחרות שנגבו מנערות אשר העידו על קיום סכסוך זה לאורך שנים (עוד מגיל היסודי). הנערה נשוא הסכסוך העידה, כי הייתה בקשרים מאוד טובים ומאוד קרובים עם המנוחה, קשרים כה טובים שכאשר נשאלה לגביהם טענה, כי נהגה לשוחח עימה ב- ICQ.
לעומת זאת, תדפיסי שיחות ה- ICQ לימדו, כי לא היה כל קשר בין הנערה האמורה לבין המנוחה, ובוודאי לא קשר קרוב כפי שניסתה זו להציג.
ראיות המעידות על החרמתה של המנוחה ונידוייה בימים שקדמו לרצח:
בידי המשטרה מצויים תדפיסי טלפון ו- ICQ, המצביעים על אפשרות של סכסוכים והחרמתה של המנוחה, באופן מוחלט, על ידי חבריה וחברותיה, בימים שקדמו לרצח.
אף התנהגותם של חברי המנוחה לאחר היעלמותה של המנוחה, וקודם מציאת גופתה, מקימה דפוס מעורר חשד, כמתואר בתצהיר המצורף לעתירה.
ראיות המלמדות על מניע אפשרי לרצח (קינאה)
בידי המשטרה ראיות המלמדות על מניע אפשרי לרצח - קינאה במנוחה, אשר הייתה יפה, מוכשרת ומקובלת.
עורכי הדין בר-און וכהן אשר הגישו את העתירה בשמם של העותרים: המהנדס, דורון בלדינגר וד"ר חיים סדובסקי, מפנים לקביעתו של בית המשפט העליון, מפי הנשיא לשעבר אהרון ברק:
"אמת ויציב – אמת עדיף"
עורכי הדין מדגישים, כי אנו, כחברה וכשיטה משפטית, חבים לילדה שנרצחה את בירור האמת, וכי השלמת חקירת הרצח על ידי המשטרה הינה אינטרס ציבורי ראשון במעלה.
וכאן אוסיף,
מאותו רגע בו הוגשה עתירתנו המפורטת כל כך לפתחו של בג"צ ומתוך אמונתנו במערכת זו, כי חשיבות גילוי האמת וקידום משפט צדק בישראל, עומדים לנגד עיניה.
בית המשפט יהיה חייב להתערב, לא רק לטובת משפחת תאיר ראדה ז"ל, אלא גם כדי שאנחנו אזרחי המדינה לא נאבד לחלוטין את קצת האמון שאולי עוד נשאר לנו במערכת המשפט.
החל מיום שלישי 22.02.11 (מועד הגשת העתירה לבג"צ) שעון החול אוזל.
לאותם בני נוער המעורבים, שקשרו עצמם לזירה, הגיע הזמן לשבור שתיקה, לפתוח את הפרשה, לדווח על מעורבותם האמיתית ובכך לקדם את סיום הפרשה ולהביא לסיום 4 שנים של סיוט מתמשך.
את הנעשה אין להשיב וסופה של האמת לצאת לאור,
אז יפה שעה אחת קודם.
פנייה אישית לתושבי קצרין והסביבה:
עוד אוסיף ואדגיש, שמאחר ומדובר בבני נוער ובעניין כה רגיש, הוקפד שלא לציין בסרטון זה את שמות בני הנוער ואפילו לא בראשי תיבות, אלא לציין אותיות בלבד.
אין בסרטון זה כדי לחשוף או להטיל אשמה בבני נוער כאלה ואחרים בטרם נחקרו בעניין, אך חשוב לזכור שהעתירה לבג"צ הוגשה לאחר תקופה ארוכה של חקירת הנושא ולאחר בדיקות אין ספור של הראיות הפורנזיות ושל עשרות רבות מהראיות הנסיבתיות.
מאחר והעתירה לבג"צ מלווה בתצהיר מומחים המפרט לפרטי פרטים את הממצאים, שמוכיחים בצורה חד משמעית כיווני חקירה שלא נחקרו ולא מוצו, ברור שלא יהיה מנוס מפתיחת תיק החקירה.
לכן, מי שמרגיש כי סרטון זה נוגע אליו או מלחיץ אותו באופן אישי, כנראה שיש לו סיבה להרגשתו זו.
עם כל הכבוד וההתחשבות בנפשם של בני הנוער (שכיום הם בוגרים) בל נשכח כולנו שנרצחה כאן ילדה!
גם אם סרטון זה גורם לאי נוחות או לחץ לחלק מבני הנוער, אני מזמין אתכם להרגיש את אותה הרגשת אי נוחות שמלווה אותי ואת שותפי לדרך בבדיקת תיק רצח מזעזע זה, ואת הסיוטים בלילות בלי שינה שמלווים כל אחד ואחד מאיתנו מהיום בו נחשפנו לראשונה לתמונות מזירת הרצח של תאיר ז"ל.
סרטון זה עלה לאוויר לאחר התלבטויות קשות והתייעצויות רבות בעניין עם גורמים שונים, אבל עם כל הכבוד, אני חש שחובת המוסריות שלי לתאיר ז"ל ולמשפחת ראדה, גוברת וקודמת לזו שצריכה להיות לי כלפי אותם בני נוער שמעורבים בפרשה ואפילו כלפי אלו, שגם אם לא לכלכו את ידיהם, הם יודעים פרטים לגבי המקרה ושותקים.
די לשתיקה! חובה מוסרית של כולנו להביא פרשה זו על סיומה למען הצדק ולמען ביטחון ילדנו.
כל היודעים דבר בעניין, מוזמנים להעלות את דבריהם בקישור הסרט ביו-טיוב הפתוח לתגובות.
צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף--לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
דברים ט"ז, כ
דורון בלדינגר
מהנדס, מומחה וידאו וסאונד במשפט הפלילי
עותר מספר 1
עתירת בג"ץ 1451/11
Kr8: Bagatz Summary - Vered Cohen
http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=134289
https://rotter.net/forum/scoops1/38910.shtml
**
כך למד מיקי רוזנטל את הפרטים ה''מתוכמנים''
כך למד מיקי רוזנטל את הפרטים ה"מתוכמנים"/ דורון בלדינגר
להלן תגובה להצגה ששודרה בשבוע שעבר בערוץ 10 בעניין התחקיר על הרשעת רומן זדורוב וסימני השאלה שנותרו לאחר הכרעת הדין שהרשיעה את זדורוב ברצח תאיר ראדה.
בכתבה ארוכה ומלאה בסילופים, עריכה מגמתית וחצאי אמיתות, ניסה הכתב, מיקי רוזנטל, כשהוא יושב באולפן סביב שולחן ובו מונחים לתפארת קלסרים ריקים (!) כן, כן, ריקים.
כך למעשה הציג סיטואציה של מי שחקר את פרשת רצח תאיר ראדה.
למעשה, רוזנטל הביא את גירסת הפרקליטות והן אלו שכנראה לימדו אותו (את רוזנטל) את כל הפרטים ה"מתוכמנים".
ככה זה במדינת ישראל, זו השיטה וכך היא עובדת.
הרי בתחקיר מעמיק של צוות "מבט שני" בערוץ הראשון, הראנו לכם, איך בדיוק ידע רומן זדורוב את כל אותם 7 פרטים מוכמנים, אשר נמסרו לו כאמור ע"י חוקרי המשטרה.
אותם חוקרים שהדריכו וכיוונו אותו גם בהודאה וגם בשחזור. וכך עד שאפילו השופטים בביהמ"ש האמינו, שאם האיש ידע פרטים "מוכמנים" אלו, אז כנראה שהוא אכן הרוצח (תוך שהם מתעלמים כמובן מכל אותן הכוונות והדרכות שקיבל).
בשבוע שעבר הוכיח מיקי רוזנטל בצורה מופלאה, שהשיטה אכן עובדת (!) כאשר הוא מציג "תחקיר" מגמתי להפליא, שבו הוא נראה כל כך "משכנע" ובטוח בעצמו, עד כדי כך, שאולי אף חלק מהצופים (כמו אותם שופטים) יכולים להאמין, שאם רוזנטל ידע את כל אותם פרטים "מתוכמנים", אזי כנראה באמת הוא תחקירן אמין שמציג "תחקיר" כל כך משכנע.
כל הכבוד רוזנטל, נתת לי עוד דוגמא מאלפת, לכך שהשיטה עובדת !
אבל כמו שלא כל השופטים שופטים באותה צורה את העומד לפניהם לדין, כך גם לא כל הציבור "קונה" באותה מידה את שמוכרים לו.
וכך, למרות שאדון רוזנטל, הפגין כביכול בטחון רב בדבריו, כנראה שהוא עצמו לא באמת האמין להם ולכן החליט להעשיר את ה"תחקיר" הרדוד בהשתלחויות חסרות רסן לגופם של אנשים במקום לעסוק בנימוקים לגופו של עניין.
עוד הגדיל לעשות כשתיבל את דבריו בהתקפות פרועות וחסרות שחר על המומחים ועל מערכת מבט שני.
צוות מבט שני החליט שלא להמשיך ולהתנגח עם ערוץ 10.במקום זאת, בחרו שם להציף מחדש את השאלות שהיו ונותרו פתוחות.
בנקודה זו ראוי להזכיר שוב שהתוכנית "מבט שני" והערוץ הראשון בכלל, פועלים בשם חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת ,וללא מניעים ושיקולים זרים של רייטינג ורווח ממכירת פרסומות.
מצורף הקישור לכתבתה של מיכל קפרא ובה תגובה קצרה רק לכמה מהסילופים ששידר רוזנטל.
מגישה: קרן נויבך
עורך: איתי לנדסברג
http://www.youtube.com/watch?v=t2DR9L89eqk
ובאשר להוכחת הבקיאות הרבה של רוזנטל בפרטים האמיתיים של תיק רצח ראדה, הכל נמצא בקלסרים כמובן, אותם קלסרים ריקים שמונחים על השולחן כתפאורה.
אמת יש אחת והיא תאיר לי את דרכי.
גם אם הדרך ארוכה היא וקשה, לא נרפה ידנו במלחמתנו למען גילוי האמת
ולמען משפט צדק בישראל.
קישור למאמרים קודמים:
הזיגזג של ערוץ 10
http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=136174
קול קורא לשבור שתיקה - גרסה מיוחדת לנוער
http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=134809
רצח ראדה: 4 שנים של שתיקה
http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=134289
כותב המאמר:
דורון בלדינגר, מהנדס, מומחה וידאו וסאונד לתחום החקירות ומשפט פלילי.
עד ההגנה במשפט זדורוב, לעניין התנהלות חקירות המשטרה והמעקבים הטכניים.
העותר מספר 1 בעתירה לבג"צ בעניין פתיחת תיק חקירת רצח תאיר ראדה ז"ל ובדיקת כיווני חקירה שלא מוצו .
http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=139282
תגוביות:
1. אחד הפרטים ה"מתוכמנים" אף הופרך אצל רוזנטל בלי כונה...מאת:צדק צדק תרדוף:
ברצוני לשתף את הציבור במה ששלחתי אתמול לדורון (ושלחתי גם בתגובה לכתבה של העורך הראשי).
בין השאר, הצליח ה"תחקיר" של רוזנטל לסתור את היותו של פריט מוכמן "חריג ובעל משקל מכריע בפסק הדין",שלא ביודעין,וכך לעשות מה שלא הצליחו בסניגוריה.
להלן ציטוט מפסק הדין תחת הכותרת: "פרטים מוכמנים בעלי משקל מכריע,כיוון שלא היו בידיעת החוקרים בעת "הודאתו" של הנאשם":
"עוד ניתן למנות את תיאור תנוחת המנוחה בשעת הרצח כפרט מוכמן חריג. הנאשם, הן בשחזור והן בחקירותיו, ידע לציין כי המנוחה עמדה כשצידה מופנה אליו.הדבר תואם למימצאי הזירה, כפי עדות עוזיאל, ולהתזות הדם על הקיר הגובל עם תא מספר אחת. יצוין, כי בעת שהנאשם מסר ושיחזר פרט זה, טרם ניתנה חוות דעתו של עוזיאל (מיום 25.12.06),כלומר מדובר בפרט מוכמן, שלא היה בידיעת החוקרים, ומצביע ברורות על הנאשם כמבצע." (עמ' 333 - ההדגשות במקור).
והנה בסרטו של רוזנטל מספר שמואל בוקר (דקה 9:30) כי בשעה שצפה ביחד עם יורם אזולאי בהדגמה של זדורוב בפני המדובב בזמן אמת, כבר קיבל את המידע לגבי אופן עמידת המנוחה בתא מידי חוקר המז"פ, ולכן "סמרו" שערותיו והבין שהרוצח בידיהם.
ואגב, הדו"ח שמציג רוזנטל אף נכתב מאוחר יותר (לאחר ביקור חוזר בזירה ב7/01/2007) ובדו"ח זה מופיע רק מיקומה של המנוחה (בסמוך לקיר המערבי) ולא הזווית בה עמדה(מול הקיר- כשצידה פונה לזדורוב). רק בעדות בבית המשפט תוארה הזווית.
באשר לאותה הדגמה, עורכי הסרט הפכו את הרצף הכרונולוגי שלה באופן מטעה ובכך חיזקו את מצג השוא שמדובר בהדגמה של רצח המנוחה:
לפי התמליל בפסק הדין (עמוד 28) המדובב מבקש מהנאשם שידגים לו את האופן בו ראה שרצחו בק.ג.ב :" ככה עשו? (מדגים על עצמו שיסוף גרון) אם אני הולך לשירותים" .
רומן זאדורוב (מדגים על עצמו שיסוף גרון):"בוא, אני אראה לך".ואז המדובב קם להדגמה.
ואילו בסרטו של רוזנטל (דקה 2:25) הוא מראה קודם את התשובה כלומר ההדגמה (זמן 00:01:52 והלאה) ורק אח"כ את השאלה "איפה למדת להרוג ככה", (זמן 00:01:07) ובכך יצר מצג שוא בו כביכול הנאשם הדגים את ביצוע הרצח שלו את המנוחה, ולא את זה שתואר במדריך הק.ג.ב, והמדובב בשאלתו התייחס להדגמה.
(אגב, מצג שוא זה התקבל באופן תמוה ביותר על ידי הסניגוריה ואפילו בסרט שהוקרן במבט שני נאמר שהנאשם הדגים את רצח המנוחה, ולא את זה שמתואר במדריך הק.ג.ב, רק שנטען שהדגים זאת באופן שגוי).
בהמשך מספר רוזנטל שכבר ביום למחרת עומת הנאשם עם קיום ההדגמה בפני המדובב, והלא הדבר קרה יותר משבועיים אח"כ לפי פסק הדין (עמוד 52). יש לכך חשיבות לא מועטה שהרי פרק הזמן הרב שחלף יכול אולי להסביר בחלקו את הקושי שהיה לנאשם להיזכר בשיחה עם המדובב בתא, ולהסבירה.
כאשר מתוארת ההכנה לשיחזור שנעשתה לנאשם (כך ניתן להבין מקטעי המשפטים שנחשפו. ייתכן שהתמליל המלא חושף תמונה אחרת), הכתוביות אינן תואמות את הנאמר ויוצרות מצג של הודאה במקום הסכמה לשיחזור של מעשה שאולי מוכחש עדיין על ידי הנאשם (דקה 31:50):
בכתוביות נכתב "אני הולך למדרגות ועל המדרגות ימינה שמה" בעוד שבפועל נשמע אומר :"אני אלך למדרגות ועל המדרגות ימינה שמה" נשאל "אתה עלית אחריה?" לפי הכתוביות עונה "אני..ל(שירותים) של ילדות. אני לא יודע " בעוד שבפועל נשמע אומר "אני אלך לשל ילדות. אני לא יודע" ולפי טון דיבורו נשמע שרוצה להדגיש שמתאר את האופן בו ישחזר, ולא מדווח את מה שקרה.
בדקה 22:24 נטען שארבעה ימים לפני הרצח חיפש הנאשם מאמרים העוסקים במשפטי רצח וכיצד ניתן להתחמק ממשפט בטענה של אי שפיות.
בפועל ניתן להבין מפסק הדין שהמסקנה של מפיקי הסרט מרחיקת לכת :"כתבה ..עליה דובר בפורום אליו גלש הנאשם לפי היסטוריית הגלישה שלו, ...מספרת על מקרה בו ביהמ"ש גזר עונש של שנתיים מאסר על-תנאי לבחורה, תושבת מוסקבה, אשר הורשעה בהריגה במצב אי-שפיות זמנית ...חשוב לציין בהקשר זה, כי היסטוריית הגלישה אינה יכולה להצביע על כתבה ספציפית מבין כל הכתבות בפורום אלא מצביעה על העמוד הכללי ואינה מספקת אינדיקציה לכך שעיינו בכתבה או רפרפו בה" (עמוד 365).
כאשר מנסה התחקיר להפריך את טענת סדובסקי שידע לפני ה-25 לדצמבר שעקבות נעליו של זדורוב לא נמצאו בזירה, ובכך להציגו כשקרן, מובא כאסמכתה דו"ח שנכתב רק ב3/1/2007, אולם עיון בדו"ח (דקה 18:40) מראה שמדובר בכלל בדו"ח המשווה את עקבות נעלי זדורוב עם העקבות על גבי מכנסי המנוחה, כאשר סדובסקי התייחס לעקבות נעליים בזירה, ולא על המכנסיים, רעיון שהועלה מאוחר יותר.
השוטר יורם אזולאי מוסר עדות הסותרת את הנאמר בפסק הדין.
בעוד שם נטען שהנאשם לקח את בגדיו מהמקלט ביום שישי וטען בחקירתו שהם נמצאים אצל מעסיקו החדש, ואכן שם נמצאו, טוען אזולאי שבחקירתו ביום שני טען הנאשם שבגדיו במקלט, ובדרכם להביא את הבגדים משם נזכר הנאשם שזרק את המכנסיים.
לאורך כל התחקיר מובאים ציטוטים חלקיים ביותר המעוררים חשד.
גם הדו"חות המובאים אינם רלוונטיים לטענות, או שאין מוכיחים על הטענות דבר.
כך למשל מוצג דו"ח בדיקת הפוליגרף כאסמכתה לכך שסדובסקי לא דייק כשטען שזדורוב נמצא דובר אמת ,כשהכחיש את הרצח.
בפועל התוצאות הנכונות של הבדיקה כפי שנטען בסרט הופיעו ככתוביות בלבד ולא הוראו בדו"ח עצמו.
שאלתי היא, אם אלה "ההוכחות החותכות" שהיו לפרקליטות למסור לרוזנטל כדי לבסס את ההרשעה בעיני הציבור, על מה הסתמך בית המשפט?
2.יותר גרוע מרוסיה סובייטית,שם, בברית המועצות, כולם ידעו שהשלטון הקומוניסטי פושע. אבל כאן זה יותר גרוע. ישראל כאילו מדינה דמוקרטית, אבל השלטון משתמש בתיקשורת על מנת לפרסם את השקרים שלו. זה עיתונאים פושעים יותר משוטרים.
3.קצר, אבל חזק ביותר .מציג את רוזנטל כרמאי מקצועי. ובכלל, אם פעם האמנתי ש"המקור" היא תוכנית מקצועית, היום ברור שמדובר בעיתונאים רדודים ושטחיים שיורקים על הצופים את קיא הפרקליטות שאותו הם בלעו קודם. פשוט עלבון לאינטלגנציה מה שהם עשו בשבוע שעבר, ובעיקר אחרי שכבר ראינו בתחקיר רציני של ערוץ 1, כיצד למד זדורוב להאמין באשמתו.
***
רצח תאיר ראדה - מה באמת קרה ב-6 בדצמבר 2006?
מאת דורון בלדינגר
בתאריך 6.12.2006 תאיר ראדה לא נכנסה לשיעור ולא חזרה לביתה. לאחר שעות של חיפושים נמצאה גופתה של תאיר ראדה ז"ל, מוטלת בחדר השירותים בבית הספר "נופי גולן".
רצח בבית ספר - ריבונו של עולם. בית הספר - המקום שאמור להיות המוגן ביותר בעבור הילדים, בבית הספר נרצחה ילדה באכזריות, רצח שזעזע מדינה שלמה.
את הדברים הבאים, אני כותב על רקע סעיף 262 לחוק העונשין (סעיף אי-מניעת פשע): "מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו – מאסר שנתיים" ואני קורא לכל מי שיודע עובדות נוספות על המקרה לקום ולדווח, אם סימני השאלה נכונים הרי שאדם חף מפשע עלול להיות מורשע ברצח.
והגרוע מכך, היא המסקנה הנגזרת, כי יכול להיות שהרוצח האמיתי מסתובב חופשי בינינו.
ראשית, חשוב להדגיש שהדברים שתקראו כאן, נכתבו ממקום נקי ואובייקטיבי. אין בדבריי אלה כדי להציג את עמדתו של אף צד, אלא לנסות להציג את הצד של האמת בלבד. עם כל השאלות הקשות שעולות ממנה. החומר הוא קשה ועצוב ואני חש כמי שכותב אותו בכאב.
זה קרה ימים ספורים לאחר בריחתו של בני סלע מחצר המעצרים של בית המשפט בתל אביב, גופתה של תאיר ראדה נמצאה בשירותי בית הספר ללא רוח חיים לאחר שנרצחה באכזריות.
המשטרה הייתה נתונה בלחץ באחת מהתקופות הקשות שלה, הן מבחינה מקצועית ובמיוחד מבחינה תדמיתית. הלחץ הציבורי היה עצום – מדינה שלמה הייתה נתונה בפחד וכולם רצו שגם האנס וגם הרוצח ייתפסו ומיד.
החוקרים הצהירו שיעשו הכול כדי לפענח את רצח הנערה בקצרין. יעשו הכול? מה זה אומר הכול?
היינו מצפים במקרה כזה כי זירת האירוע תיחסם, יוצב שומר ויילקחו טביעות אצבע, טביעות נעליים ויתנהלו חקירות בבית הספר, אבל בפועל, בהחלטה שאפשר לכנותה מוזרה, הוחלט מיד למחרת הרצח לפתוח את בית הספר כרגיל.
כאן נשאלת השאלה הראשונה: איך יתכן מצב בו חוזרים לשגרה כל כך מהר בלי לקחת טביעות אצבע וטביעות נעליים מתלמידי בית הספר?
ימים אחדים חלפו ולבית המשפט הובאו שני חשודים – גנן בית הספר ואדם נוסף. שניהם נחקרים, מכחישים, מוסרים אליבי ומשוחררים. חמישה ימים אחרי הרצח נעצר החשוד השלישי, רומן זדורוב, עולה מאוקראינה, נשוי ואב טרי העובד כקבלן משנה בריצוף מקלטי בית הספר.
זדורוב מספר לחוקריו שאת מכנסי העבודה שלו זרק לפני שלושה ימים (יומיים לאחר הרצח) לפח האשפה כי הוא עלה במשקל והמכנסיים היו קטנים עליו. מאותו הרגע הוא הופך לחשוד המרכזי ברצח ונעצר.
לאחר חקירה ממושכת בת תשעה ימים, מודה זדורוב במעשה ומשחזר אותו. השחזור רצוף בפרטים שלא עומדים בקנה אחד עם זירת הרצח. הגרסה מלאה חורים וסימני שאלה גדולים.
כשעה ורבע לפני סיום השחזור, כמובן לפני ניתוח הראיות ותוצאות השחזור, משטרת ישראל יוצאת בהצהרה במסיבת עיתונאים בומבסטית: "הרוצח בידינו". כעת המשטרה לא יכולה לחזור אחורה: היא כבר הרשיעה את רומן זדורוב ברצח בתקשורת, כל מה שנותר זה להרשיע אותו בבית המשפט ויהי מה.
איך ייתכן שמשטרה יוצאת במסיבת עיתונאים, לפני סיום החקירה, לפני דיון משפטי ואף לפני הגשת כתב אישום ומאשימה אדם בביצוע הרצח?
במדינת ישראל, הודאה של נאשם מספיקה להרשעתו, זאת למרות שמחקרים הוכיחו כי הרשעות שווא רבות הן תוצאה של הודאות שהוצאו בכוח, בעיקר מעולים חדשים, אנשים חלשים חסרי אמצעים ושאינם מלומדים – רומן זדורוב מתאים לפרופיל.
בבוקר היום למחרת השחזור נפגש זדורוב עם עורך דינו, שמודיע לתקשורת כי ההודאה הוצאה ממנו בלחץ בלתי סביר ובמהלך השחזור הוא הודרך על ידי השוטרים, האם זהו תעלול של הסנגור או תכסיס של המשטרה?
מלומדים רבים בישראל ובעולם (ראה לדוגמא פרופ' קירשנבאום בספרו "הרשעה עצמית במשפט העברי") קובלים כנגד הרשעה על סמך הודאה ושחזור בלבד, במדינת ישראל בלבד זכורים לשמצה לפחות ארבעה מקרים מפורסמים של הרשעת חפים מפשע בעבירות חמורות ביותר, על סמך הודאה ושחזור: מוחמד אל עביד, פרשת כנופיית מע"צ, פרשת עיזאת נאפסו ופרשת עמוס ברנס, ויש גם מקרים נוספים שלא הגיעו לתקשורת.
מצד אחד זה מוזר: למה שאדם יודה ברצח שהוא לא ביצע ? ההנחה הרווחת שאדם פועל לטובת האינטרס של עצמו והוא לא יודה לעולם שהוא רצח, אבל מה קורה שמספרים לו, שאם הוא יודה אז המשטרה "תעזור לו לעבור את זה"? מה קורה אם לא נותנים לאותו אדם לישון במשך ימים רבים על מנת להוציא את ההודאה? מה קורה אם מפעילים על אותו אדם מניפולציות?
הבה לא נגיע למסקנות נחרצות, לא נרשיע ולא נזכה אלא נבחן את העובדות שהתגלו במהלך המשפט וכל אחד יוכל לשפוט לבד:
משטרת ישראל הגישה מאות עמודי תמלול של הקלטות, שבוצעו לרומן זדורוב וראו זה פלא: לאחר בדיקה מדוקדקת, נמצא שתמלילים שהגישה המשטרה, אינם מדויקים וחסרים בפרטים רבים וזה העלה שאלה נוספת: מדוע הגישה הפרקליטות לבית המשפט תמליל חשוב מאין כמותו, תמליל של סרט שהוקלט בחדר החקירות בדקות האחרונות לפני היציאה לשחזור, כשהוא אינו משקף את הדברים שנאמרו מילה במילה ולמעשה חסר פרטים קריטיים.
מה הפרטים הקריטיים אתם בוודאי שואלים: בתמליל חסרים משפטים מהותיים שאמר זדורוב כגון – "אני לא רצחתי אותה", "אני לא יודע איך זה היה" ומשפטים דומים !
בתמליל שהוגש חסרים גם משפטים שאמרו חוקרים, כמו למשל המשפט שאמר ראש צוות החקירה המיוחד:"אם אתה תלך, תחזור, כן, לא, אתה תאכל אותה."
גם מבדיקותיי המפורטות בחוות הדעת המצורפת, עולות שאלות קשות:
בהקלטות רבות שהוקלטו בחדרי החקירות, קיימות "תקלות", לעיתים זה הקול שהולך ובא, לעיתים חסרים קטעים שלמים של חקירה בוידיאו. לא מובן כיצד יש כל כך הרבה הפסקות בוידיאו ובקול המופיעות בתזמונים שונים ולפרקי זמן משתנים, העובדות שהסתברו בבית המשפט קשות:
במשטרה נהוג לצלם בוידיאו הכולל כמובן תמונה וגם קול. ובמקביל, לשם גיבוי, מקליטים גם בקלטות שמע (אודיו). זהו יכול היה להיות בהחלט נוהג מבורך, אם לא הייתה אפשרות לחוקרים לשלוט בהקלטת הסאונד!
המשטרה טוענת שהפסקות הסאונד בחקירה מתקיימות בגלל צורת החיבור: המיקרופון מחובר למכשיר הוידיאו דרך טייפ הקלטות אודיו ולא במקביל ואז, ברגע שהוחלפה קלטת אודיו (הקצרה בדרך כלל מוידיאו), לא נשמע הקול בכלל. אך בפועל ההפסקות אינן אחידות – היינו מצפים שכל קלטת תימשך זמן קבוע, אך לטענת המשטרה כפי שמסכם פקד אלן צייקובסקי בחוות דעתו: ”לדעתי, קלטות אודיו מאפשרות בד"כ מינימום 45 דקות הקלטת שמע, כלומר בד"כ קיים מקום ליותר זמן". כמה זמן ? זו השאלה, ישנן הקלטות שהופסק בהן השמע לאחר 52 דקות, לעיתים לאחר 35 דקות, ישנם מקומות בהם הופסק השמע גם לאחר דקה או 2 או 4 דקות מתחילת החקירה, חלק מההפסקות ארוכות וחלקן קצרות מאד למשך פחות מ- 4 שניות – מוזר מאוד.
האם הנוהג המוזר הזה (בלשון המעטה) של המשטרה נועד למטרה שאיננה כשרה? אי אפשר לומר שכן, הבעיה היא, שגם אי אפשר לומר שלא.
על כל פנים, מבדיקותיי עלה שהקול נעלם שוב ושוב בקטעים קריטיים. כמו למשל במקומות בהם אומר זדורוב, שלא רצח והוא אינו יודע כיצד אירע הרצח וגם במקומות רבים נוספים שבהם לא נשמעים דבריו או דבריהם של החוקרים (הפירוט המלא של ממצאי מופיע בחוות הדעת).
בצילום הוידיאו של מרבית החקירות מטושטש השעון שעל הקיר, עד שיש צורך בעבודה מאומצת של מומחה שיפריד ויסלק את הרעשים ויזהה בקושי את הזמנים בהם נערכו חקירות, למה זה קרה? נניח שזו בעיית פוקוס של המצלמה, מדוע אם כך קרה, שבצילום חקירה אחרת (160/06), שבה התמונה הייתה חדה וברורה, נחתך השעון והוצא מחוץ למסגרת התמונה?
ולא זו בלבד, אלא שבחקירות אחרות (119/06, 120/06 והלאה), היכן שנמצא (כפי שצריך) שעון דיגיטלי מובנה במכשיר הקלטה, היו השעון והתאריך לא מכוונים לזמן החקירה האמיתי ונמצאו גם ליקויים וסטיות בין זמן הצילום בפועל לבין הרשום בתיעוד המעקבים הטכניים.
שוב טוענת המשטרה ע"י פקד אלן צייקובסקי: "לדעתי, במצב בו מכשיר הוידאו מנותק מהחשמל למשך תקופה (או הסוללה הפנימית, במידה והיא קיימת התרוקנה), השעון הפנימי שלו לא ימשיך לתפקד ולספור זמן. כתוצאה מכך בזמן ההדלקה של המכשיר, תאריך ושעה לא יהיו מעודכנים", האומנם? אם נותק החשמל לתקופה, השעון לא ימשיך לתפקד ולספור זמן? זה הכל? זה נכון רק חלקית, התשובה המדויקת היא, שהוא גם יתאפס !!!
קשה להאמין, אבל אולי יש למשטרה אינטרס שלא יידעו את זמן החקירה על מנת שיוכלו לבחור את סדר הצגת החקירות? לא מדובר בתכנית ריאליטי שבה עורכים את הקטעים אלא במשפט פלילי!
ובכלל, לא מובן מדוע מקליטים במשטרת ישראל על מדיות מגנטיות, הניתנות לשינוי, עריכה והקלטה מחדש, במקום לצרוב על דיסקים לקריאה בלבד.
המשטרה טענה שהמכנסיים של רומן זדורוב לא נמצאו, גם לא כלי הרצח, אך את החולצה והנעליים מצאו, ועליהם לא נמצאו סימני דם, ולא ד.נ.א. של תאיר ראדה, למרות שעל מכנסיה של תאיר, לכאורה נמצאו טביעות של סוליית נעליים.
עקבות הד.נ.א שנמצא בזירה לא תואמות את הד.נ.א של רומן זדורוב, גם טביעות האצבע בזירת הרצח, לא תואמות את טביעות האצבע שלו, גם טביעות הנעליים לא תואמות וגם השערות שנמצאו לא תאמו את שערותיו שלו.
אבל למרות סימני השאלה, מגבשים במשטרה ובפרקליטות כתב אישום באשמת רצח. התיק מבחינתם סגור.
איך ניתן לסגור תיק שיש בו עדיין כל כך הרבה סימני שאלה? אולי הרוצח עדיין חופשי!
וכך קרה, שכבר למעלה משלוש שנים מתנהל אחד המשפטים הפליליים המורכבים, המרתקים, המוזרים והמפחידים שהיו בארץ. המשטרה מיצתה את חקירתה, הפרקליטות עומדת על שלה והסנגור מנסה למצוא תשובות, מביא מומחים מכל מיני תחומים ואלו בודקים ומעוררים ספק.
"אחד המשפטים המוזרים והמפחידים" אמרנו וזאת מכיוון שתיק החקירה הזה מעלה שאלות קשות ורבות כל כך. אביא רק מספר דוגמאות מעדויות המומחים:
בבדיקתו של המומחה, הרופא המשפטי ד"ר חן קוגל, נמצא שהרצח בוצע בסבירות גבוהה ביד שמאל ובכך העלה סימן שאלה גדול, הרצח בוצע ע"י רוצח שמאלי, אבל רומן זדורוב הוא ימני. ולא זו בלבד, אלא שבשחזור זדורוב הדגים את הרצח תוך שימוש ביד ימין.
מעדותו של סנ"צ בדימוס, אלכס פלד, עולה המסקנה שכל דרך הרצח כפי שחשבה והסבירה המשטרה היא שגויה.
גם בטביעות הנעל שנמצאו יש בעיה. לפי מומחי המשטרה נמצאו בסבירות גבוהה מאד, מספר טביעות מנעליו של זדורוב על מכנסיה של תאיר. אולם מומחה אנגלי לטביעות נעליים, ד"ר גיא קופר, תהה – כיצד יתכן שנמצאו טביעות נעלים על מכנסי הקורבן ולא על הרצפה או במקומות אחרים? ואם אכן היו אלה טביעות נעלים על המכנסיים, אז מאיפה בא הרוצח ולאן ברח? עם זאת, מצא המומחה האנגלי טביעות נעליים זרות חלקיות על הרצפה, על האסלה, על הניאגרה ועל הקיר המפריד בין התאים. הוא לא יכול היה להסביר כיצד לא נמצאו טביעות נעליים על הרצפה מחוץ לתא.
בדיעבד הסתבר כי במהלך בדיקותיו, לא ידע המומחה האנגלי על קיומן של 23 תמונות זירה המציגות טביעות נעלים זרות (שאינן שייכות לזדורוב, לתאיר או לאנשי הביטחון שהיו בזירה). תמונות אלו נמצאו רק בשלב מאוחר יותר, אחרי שאני כמומחה לוידיאו, אודיו ותמונות ובמקרה זה גם כמומחה למצלמות דיגיטליות, מצאתי והוכחתי כי חסרות 23 תמונות בדיסק שקיבלתי מהסנגור.
גם בדיקת השערות שנמצאו בזירת הרצח, על בגדיה של תאיר ובידיה, מעוררת תמיהות. בבדיקת ד.נ.א שבוצעה בארה"ב בשערות שנמצאו על בגדיה של תאיר, נמצאו שלוש שערות השייכות לשלושה אנשים שונים ואף אחד מהם אינו זדורוב או תאיר.
בבדיקה מיקרוסקופית של שלוש שערות שנמצאו בידה השמאלית של תאיר, שנעשתה בארץ, נמצא כי הן אינן שייכות לזדורוב או לתאיר.
ולא רק בקשר לזדורוב קיימות תמיהות. גם בקשר לחשודים אחרים יש תמיהות רבות. הנהג אליהו גדקאר סיפר כי אסף שלושה נערים בקצרין ביום הרצח, כשאחד מהם מחזיק את ראשו ואומר "מה עשיתי, מה עשיתי?". ואילו עדויות של תלמידות מספרות על בחור מסתורי שהתקשר לתאיר "אבי בן 18" מטבריה, אשר איים להרוג אותה אם לא תתמסר לו.
וכך צפות ועולות שאלות רבות, רבות מידי:
מדוע בישראל ניתן להרשיע אדם על פי הודאה ושחזור מבלי שתימצא אף ראיה פיזית נגדו?
איך זה שאחוז ההרשעות (999 הרשעות לכל 1,000 משפטים) במדינת ישראל הוא כה גבוה ובלתי נתפס?
האם בחקירה חובבנית כל כך, כפי שהיא נראית, ניתן להגיע לחקר האמת?
האם רומן זדורוב הוא הרוצח האמיתי? או שאולי הרוצח עדין מסתובב חופשי?
האם זה באמת תיק סגור או שמא זהו תיק תפור ?
מצ"ב חוות דעתי המפורטת שהוגשה לבית המשפט ולא הגיעה עד היום לתקשורת.
חוות הדעת עוסקת בהעלמות פסי קול וחיתוכי וידיאו שבוצעו במהלך חקירות המשטרה ומעלה שאלות קשות לגבי שיטת התנהלות מעקבי המשטרה בכלל.
מה שחשוב בחוות הדעת הזו, היא העובדה שעבודתי איננה עוסקת ברומן זדורוב עצמו, היא לא בודקת אם זדורוב הוא הרוצח או לא. היא בודקת את דרך ההתנהלות של המשטרה בתיקים פלילים.
רומן זדורוב במקרה הזה הוא רק האובייקט.
היום זה זדורוב, מחר זה יכול להיות כל אחד אחר. אני, אתה, את, או הילדים שלכם...
אני כמומחה, אינני מייצג צד אחד או אחר. אני בא לייצג את האמת, את העובדות ולאורך כל העבודה על התיק, עמדה לנגד עיניי רק דמות אחת, הדמות של הילדה המקסימה, תאיר ראדה בעצמה.
מי רצח אותך תאיר ? את זה רק את יודעת. אבל מה שבטוח הוא, שנחשפתי למקרה מוזר.
אני מודה שעד לפני כ- 4 חודשים, גם אני לא הייתי מאמין שזה יכול להיות. אם לא הייתי מכיר את התיק הזה מקרוב, גם אני לא הייתי מאמין שככה הדברים מתנהלים אצלנו, במדינה דמוקרטית שבה החוק והאמת הם ערכים חשובים בציבור הרחב, אולי קרה משהו ביכולת השיפוט הערכי.
ואת העובדות הללו מנסים להסתיר פעם אחר פעם מעין הציבור.
כמה עצוב, כמה מפחיד – ככה חשוב שתדעו.
מסמך חוות הדעת מופיע באתרנו:
http://www.tvclip-fi.co.il/מאמרים.htm
להלן מספר מאמרים שפורסמו בנושא וכמותם יש עוד עשרות באינטרנט:
ערוץ 1 מערער לעליון על פסילת שידור
רשות השידור ערערה לבית המשפט העליון בעניין איסור שידור שני קטעים בלעדיים מחקירתו של רומן זדורוב החשוד ברצח תאיר ראדה.
העליון אסר לשדר ב"מבט שני" קטע מחקירתו של רומן זדורוב
נדחתה עמדת רשות השידור ולפיה התנגדות המשטרה לשידור מונעת מהציבור גישה למידע ביקורתי
הראיה שלא הייתה
פרסום ראשון: נציגת המשטרה הטעתה את בית משפט השלום בעכו, כשטענה בדיון ב-15 בינואר כי יש בממצאי הדי.אן.איי שנתפסו בזירת רצח תאיר ראדה ז"ל, כדי לקשור לרצח את החשוד רומן זדורוב.
* תודה לידידי עו"ד דקל דוד עוזר על הסיוע בעריכת מאמר זה.
מהנדס, מומחה בניתוח וידאו וסאונד לתחום החקירות והמשפט הפלילי
http://www.readlaw.co.il/page_type_main_article.asp?page_type=2&page_parent=1598
תמונות:
http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=5010961
***
מצ"ב קישורים לעוד שני סרטוני וידאו מחדשות 10 שהועלו גם הם לרשת היו-טיוב,
סרטונים המעוררים סימני שאלה גדולים ומטילים צל כבד על התנהלות רשויות החוק בפרשה זו.
האם המשטרה העלימה ראיית מפתח בתיק זדורוב?
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=jvhQh6tl3zs
עדות שקר של המשטרה בנושא ד.נ.א.
http://www.youtube.com/watch?v=l-CcAwfUAAc&feature=player_embedded
http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=141965
**
רפי רשף המום מהתנהלות המשטרה בפרשת רצח תאיר ראדה
http://www.youtube.com/watch?v=VDZH4xTXg_g&feature=related
לתפור חף מפשע - מפחיד איך המשטרה תופרת תיק רצח
http://www.youtube.com/watch?v=a4Evz3uaar8&feature=related
מפחיד - סרט אימה - לתפור חף מפשע 2
http://www.youtube.com/watch?v=t0CpLFZb9gA&NR=1
***
איך נעלמו חלקים מפס הקול מחקירת זאדורוב? זה חוקי?
האם חוקרי משטרה שיבשו הקלטות חקירות?
להתנהלות חקירות המשטרה בישראל אין ככל הנראה אח ורע בעולם המערבי כולו. למערכת "ישראלי פטריוטי" הגיעו כמה קלטות מחקירתו של רומן זדורוב שמתוכן קיבצנו שישה קטעים לסרט קצר. מהחומר שהתקבל, עולה שמקלטות החקירה "נשמטו" קטעי וידאו, ובעיקר קטעי קול.
הצופים בסרט שערכנו יכולים לראות כבר בדקה 0:44, שנעלמו כ- 10 דקות של תמונה וקול. עוד קטע של 17 שניות של פס-קול נעלמו מחקירה אחרת בדקה 01:34 בסרט הקטעים שקיבצנו, קיצרנו ומוטמע כאן.
וכך, רק מהסרט הקצר כאן, ניתן לראות שש חקירות שהתיעוד להן איננו "מדויק" בלשון המעטה. מה עוד שהסרטון הקצר שערכנו מצטרף לקטע בן שש דקות מתוך הסרט "לתפור חף מפשע" ששודר בערוץ 1 ועלה כבר קודם ביו-טיוב . רבע מפס הקול של סרטון זה נעלם.
לא ברור אם הדברים שמובאים כאן, הובאו לידיעת בית המשפט, כיוון שקשה להאמין שיש בית משפט אחד בעולם המערבי, שיסכים לקבל חומרי חקירה משובשים כאלה, ולא להעיף את התביעה מכל המדרגות.
אפשר לראות כאן שני סרטונים.
האחד מיוטיוב, הוא סרט מלא שאינו מקוצר וחסרים בו שני פסי-קול, ובסך הכל כמעט רבע מאורכו חסר קול.
השני מוטמע כאן, וכולל ששה קטעים מחקירות שונות, שחסרים בהם קטעי וידאו ופסי קול.
אורך הסרטון ביוטיוב - 06:15 דקות
אורך הסרטון המוטמע כאן - 03:48 דקות
ישראל או סדום - האם קלטת החקירה מבושלת. תראו ותחליטו
http://www.youtube.com/watch?v=QkCkDVM97YM&feature=player_embedded
http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=247598
****
או להעמיד את סדובסקי לדין - או את החוקרים שתפרו חף מפשע
אם ד"ר סדובסקי הוכיח בספרו שזדורוב הורשע בשל עבירות פליליות של חוקרים, הרי יש להעמידם לדין ולשחרר את זדורוב. אם הוא מוציא דיבתם רעה, חייבים להעמידו לדין. או או, אין שום אפשרות לוגית או מוסרית אחרת מלבד שתי אלו.
מעבר למקרה הספציפי של זדורוב, (אם כי צוינו מספר מקרים נוספים), עולה שככל הנראה יש חפים מפשע היושבים בכלא. הרי לא יתכן שרק רופאים, מהנדסים וחוקרים טועים. גם שופטים עלולים לטעות. טעות זאת נקשרת להסתמכותם על ההודאה כ"קיסרית ההרשעות". דומה שמבחינה משפטית אסור להשאירה במעמדה הרם הזה. להמשך קריאת הביקורת של יוסי ברנע על הספר לתפור חף מפשע
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-68798-00.html
בהסבירו הרשעת השווא של זדורוב טוען סדובסקי שהיא נבעה מחמשת הגורמים הבאים: התנהגות בלתי הולמת של אנשים מתוך רשויות החוק, שימוש במדובב (בדרך כלל עבריין שעשה עסקה עם המשטרה), ראיות פורנזיות שגויות, זיהוי שגוי של עדים והודאות שווא (עמ' 383). דומה שלהודאת זדורוב (שחוקריו גרמו לו להאמין באשמתו), יש תפקיד מרכזי בהרשעתו ובספרות המשפטית היא זוכה לעמוד במרכז דיון ביקורתי. (ניוז1)
הצטרפו לחתומים על העצומה להפחתת מעמד ההודאה במשפט הישראלי:
נוסח העצומה: אנו החתומים מטה מבקשים לשנות את החוק ופרשנותו, המאפשרים הרשעה עצמית ללא ראיות תומכות, לחוק המחייב לפחות ראייה מוצקה אחת, חיצונית למערך ההודאות. אנו מסרבים להכיר ב"דבר מה נוסף" כתחליף לראייה מוצקה.
חתמו בכתב ידם: פרופ' אהרון קירשנבאום, פרופ' יורם שחר, דר' שמואל אדלר, ברוריה אדלר, אינג' אליעזר יסלזין, פרופ' אוריאל סימון, דר' הרב דניאל טרופר, פרופ' אמנון רובינשטיין, אביגיל קירשנבאום נוי, עמוס ישראל, פרופ' צבי מאזה, ועוד.
חתמו על העצומה המקוונת: עו"ד יהודית קרפ, יהושוע סובול, ד"ר רינת קיטאי סנג'רו, פרופ' בועז סנג'רו, הרב יובל שרלו, ד"ר יובל גולדוורגר, עו"ד דרור ארד-אילון, עו"ד יורם סגי-זקס, פרופ' ישעיהו נבנצל, עו"ד לילה מרגלית, פרופ' ברוך קימרלינג ז"ל, ד"ר יוסף אלגאזי, עו"ד רחל תורן, ד"ר חן קוגל ועוד.
ניתן להצטרף לרשימת החתומים בקישור:
http://www.hezkathaput.org/Petition.htm
http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=293771
תגובית:
יש אפשרות שלישית שכנראה תוביל את המימסד עכשיו וזה - לתבוע על העלבת עובד ציבור.
***
הכיוון שהמשטרה הזניחה בפרשת רצח תאיר ראדה
http://www.youtube.com/watch?v=J9cYJYjdKyE&feature=related ***** תיק רצח תאיר ראדה: המשטרה נזכרה לחפש במזבלה
http://www.youtube.com/watch?v=_Vv2HCr7_TI&NR=1&feature=endscreen ** פרשת רצח תאיר ראדה: עדות שקר של המשטרה
פרשת רצח תאיר ראדה: עדות שקר של המשטרה משטרת ישראל טענה בבית המשפט שיש לה מימצאי ד.נ.איי של זאדורוב שנמצאו בזירת הרצח. לא היה כזה דבר מעולם בידיה. איך ייתכן שהמשטרה העידה דבר כזה בפני השופט ועד היום לא נערך בירור בנושא עדות שקר זו? http://www.youtube.com/watch?v=Zc002H9cF5I&NR=1&feature=endscreen ***** ערעור זדורוב: לא טביעות נעליים, לא סכין יפני, לא חבלות ראש ווידוי על רצח!
ההגנה על זדורוב מגישה בקשה להגיש ראיות חדשות בערעור, וכפועל יוצא את החזרת הדיון לערכאה הדיונית לשם הערכת ראיות אלו. מדובר בראש ובראשונה בחוות דעת מומחה, של מומחה להשוואת טביעות נעלים בעל שם עולמי, שלפיה לא ניתן לקשר את סימני הדם על מכנסי הג'ינס של המנוחה לנעליו של המערער. למעשה על פי חוות דעת המומחה אין מספיק נתונים כדי לקבוע שמדובר בכלל בטביעות נעל. אם תתקבל חוות דעת זו יהיה בכך כדי למוטט נדבך חשוב בהכרעת הדין המרשיעה. ראייה נוספת היא חוות דעת של מומחית לרפואה משפטית המצביעה על פרטים סותרים נוספים בין ההודאה לפרטי הזירה. על פי חוות הדעת סביר כי בתקיפת המנוחה נעשה שימוש בסכין משונן ולא בסכין "יפני" כמתואר בהודאת המערער. חוות הדעת מתייחסת גם לחבלות הראש של המנוחה, שאינן מתיישבות עם ההודאה. ראייה נוספת בשלה תתבקש החזרת הדיון לערכאה הראשונה היא עדותו של א.ח. שלפיה בת זוגו התוודתה בפניו כי היא זו שרצחה את תאיר ראדה ז"ל. על פי עדותו של א.ח. בת זוגו הציגה בפניו ביום הרצח בגדים וסכין מגואלים בדם, שבהם השתמשה לדבריה בעת ביצוע הרצח. עוד תבקש ההגנה להגיש קטעי עיתונות הממחישים כי פרטים רבים שנמסרו על המערער בקשר למנוחה ולרצח יכולים היו להגיע לידיעתו מאמצעי התקשורת. על סמך כל האמור לעיל תבקש ההגנה מבית המשפט הנכבד שיהפוך את הכרעת הדין המרשיעה, ויורה על זיכויו של המערער, או לחילופין שיורה על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי לשם שמיעת הראיות הנוספות. הסנגוריה הציבורית http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=459431 ***** לתפור חף מפשע - למה זדורוב האמין שרצח את תאיר ראדה / ערוץ 2
|
|
|
|