אן פולארד: בגדו בנובריאיון מיוחד, אן פולארד, אשתו של המרגל הישראלי ג'ונתן פולארד, מספרת על מדינת ישראל שבגדה בהם ועל החיים בכלא בארצות הברית.
אן פולארד, שהייתה רעייתו של ג'ונתן פולארד וריצתה חמש שנות מאסר בכלא האמריקני בשל חלקה בפרשת פולארד, מספרת בריאיון לערוץ 10 על אותו יום בנובמבר 1985 בארצות הברית, בו נתפסו בני הזוג בהעברת אלפי מסמכים מסווגים ממחלקת המודיעין של הצי האמריקני.
"כשהוא לא חזר הביתה ידעתי שמשהו קרה. הבית כולו היה מוקף בעשרות אנשי FBI ועברתי גיהינום עד שהצלחתי לברוח מהבית ולרוץ לאביעם סלע", מספרת פולארד על הפגישה עם אלוף משנה סלע, אליו העבירו בני הזוג את המידע.
"סיפרתי לו מה קרה והוא אמר 'אל תדאגי, כולנו ישראלים, כולנו יהודים וכולנו נדבק זה בזה'. אחרי כמה שעות הוא ואשתו יהודית כבר היו בשדה התעופה כדי להמריא בחזרה לארץ", סיפרה אן פולארד שציינה כי בשלב הזה היא הבינה שהם נבגדו ומאז מדינה שלמה סובבה אליהם את הגב.
באותו שבוע הם נעצרו ואחרי רעידת האדמה בישראל ניסו הכול כדי לפייס את ארצות הברית על חשבון משפחת פולארד. "כולם שיתפו פעולה עם ארצות הברית נגדנו", אומרת אן שציינה כי "מעולם לא שמעה על מדינה ששולחת מרגלים ואחר כך מעידה נגדם".
"אותו אדם ששבר את לבי אז היה ראש הממשלה, שמעון פרס, שהוא נשיא המדינה היום. היו לו חיים פוריים ב-28 השנים האחרונות בזמן שג'ונתן נמק בכלא ולא הוא ולא אף בכיר מאז אפילו לא אמר לי שלום", סיפרה פולארד.
בית המשפט האמריקני גזר על ג'ונתן פולארד מאסר עולם עם המלצה שלא לשחררו אף פעם ואן נשלחה לחמש שנים לכלא. "מהיום הראשון שהייתי שם כולם זיהו אותי כיהודייה מלוכלכת, ישראלית מלוכלכת מרגלת מלוכלכת", היא סיפרה. "הייתי שם עם האחים המוסלמים עוד לפני שידעו בכלל מיהם האחים המוסלמים", הוסיפה.
על החיים בכלא שדרדרו גם את מצבה הגופני מאז ונטעו בה מחלות איתם מתמודדת עד היום, היא מספרת כי היה לה מאוד קשה להתמודד. "לא היה לי חדר, הייתי כלואה בתא עם סורגים ללא אוויר. פעם בשבוע נתנו לי לצאת לעשר דקות להתקלח", היא סיפרה.
"אני אפילו לא יודעת מה היה באוכל עד היום, אני רק יודעת כי זה היה מלא בשמן וגרם לי לחלות", אמרה. "השירותים שלי נקראו 'שירותי בתולת הברזל' שהיו עשויים פלדה בלבד והם קולקלו בכוונה ולא תוקנו במשך ימים, כך שהייתי נעולה בתא קטנטן ואסלה מצחינה", היא סיפרה והדגישה כי "צריך להיות מפלצת אפילו כדי לחשוב לעשות את זה לבן אדם. מנעו ממני טיפול רפואי ונהייתי חולה וחולה יותר ויותר".
פולארד אומרת כי לא שינתה את דעתה על הציונות אבל אם הייתה יכולה לשנות דברים הייתה עושה זאת. "אני עדיין ציונית נלהבת, אבל הייתי משנה את דעתי על מה שקרה. אם הייתי יכולה לחזור בזמן הייתי משנה לחלוטין ובאופן רדיקלי".
היום אן מבקשת מהמדינה הכרה כאסירת ציון כדי לממן את הטיפולים הרפואיים להם היא זקוקה. "איבדתי בגלל האירוע הזה את הנישואין שלי, את ביתי ואת הקריירה. הממשלה חייבת לי לפחות את הטיפולים הרפואיים ואני רק מנסה להשיג צדק מהממשלה"
מקור http://www.inn.co.il/News/News.aspx/271799
.
.
.
https://tinyurl.com/5a2yl כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
