השופט אוקון ימונה לוועדה לאיתור פרקליט המדינה הבא  

לא מזמן, הפיק אוקון חוברת הכוללת נתונים סטטיסטיים על עבודת בית המשפט העליון - נתונים שמיד הועלו על אתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט.

בקיצור, מערכת בתי המשפט מלאת התפעלות מהיכולות והמרץ של אוקון, שבין כל מעלותיו, ניחן גם במזג שיפוטי. ולכן, סבורים שם, המינוי של שופט מחוזי, מגיע לו בזכות, ולא בחסד.

אוקון ידוע כבן טיפוחיו של נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק . יש להניח, כי ערב פרישתו של ברק לגימלאות, בשנת 2006, הוא ידאג להעביר את מינויו של אוקון כשופט בית המשפט העליון, למרות גילו הצעיר (43).

בכל מקרה, ערב כינוסה של הוועדה, הוגשה עתירה לבג"ץ כנגד מעורבותו של ברק בקידומו של אוקון. העתירה הוגשה על ידי פעיל הימין, נועם פדרמן, שטען כי על ברק להימנע מלהשתתף בדיון הוועדה לבחירת שופטים, בעניינו של אוקון, שכן בין ברק לאוקון מתקיימים קשרי ידידות. כן טען פדרמן, כי אוקון סייע לעיתונאית נעמי לוויצקי, בכתיבת הספר האוטוביוגרפי על ברק. בדברי התודה שכתבה לוויצקי בספר, היא מתארת את חלקו של אוקון כמי ש"תרם מכשרונו ומזמנו כדי שאוכל להתמודד טוב יותר גם עם ההיבטים המשפטיים שבספר, והוא עשה זאת במשך חודשים ארוכים וללא כל תמורה".

בג"ץ "נפנף" את פדרמן די מהר. הרכב השופטים תיאודור אור, אליהו מצא, ואליעזר ריבלין, קבע כי כל שניתן להסיק מהעתירה, הוא שברק מכיר בידע המקצועי-משפטי של אוקון ורואה אותו כשיר וראוי לבדוק את ההיבטים המשפטיים בספר. היכרות על רקע מקצועי במסגרת עבודה עם מועמד למשרת שיפוט, אינה פוסלת אותו מלכהן בוועדת מינויים הדנה בעניינו של מועמד, ולא מצביעה על אפשרות ממשית לניגוד עניינים וגם לא על חשש ממשי לניגוד כזה. השופט מצא ציין, כי אי קבלת התמורה בגין עבודתו על הספר, חסך למחברת הספר, ורק לה.

בלי קשר לאוקון, חברים בוועדה לבחירת שופטים הביעו מורת רוח מההחלטה לדחות את הישיבה, בהתאם לחוות דעתו של המישנה ליועץ המשפטי לממשלה, יהושע שופמן. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, העביר את הנושא לטיפול המישנה, לאור העובדה שאשתו, המישנה לפרקליטת המדינה לעניינים אזרחיים, מרים רובינשטיין, היא אחת המועמדות בישיבה הקרובה.

המתנגדים הזכירו שבעבר ישבה הוועדה חודשים רבים בהרכב חסר, וזאת לאור השעייתו העצמית של השר צחי הנגבי, אז חבר כנסת, בעקבות ההחלטה להעמידו לדין (החלטה ששונתה לאחר מכן). ואולם, במקרה האחרון, מאחר שמדובר באלון, שעמדותיו יחודיות, ברורות וידועות, החליטו שר המשפטים, מאיר שטרית, ונשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, שלא לקיימה. שלא יהיה מי שיוכל לטעון לאחר מכן, שביקשו בכך למנוע את מתן הקול של אלון, שאולי היה בו כדי לטרפד כמה הסכמות בוועדה, או להיפך.

גורמים בוועדה, טענו כי דחיית הישיבה, עד לבחירת מחליף לאלון, "תוקעת" את בתי המשפט שהיו אמורים לקבל שופטים בישיבה הקרובה, להקלת העומס.
http://www.court.org.il/crim/crim5.htm