חמס רחב היקף של קניין רוחני ופגיעה קשה בחוקר מדעי ומפתח  

לא פניתי בזמנו לעזרת החוק, בגלל האיומים הבאים:

1) אם תפנה לגורם כלשהו, הפרוייקטים שאתה בצעת עד עכשו ימסרו לאחרים, וננפנף אותך.

2) אם תפנה או תעשה בעיות כלשהן, הקריירה שלך מחוסלת לתמיד

3) אתה פשפש קטן, ונימחץ אותך כמו שמוחצים פשפש. אין לך מושג עם מי אתה מתעסק כאן. חסרים לך בעניין הרבה ביטים של אינפורמציה.

4) אם תעשה בעיות כלשהן, אז אתה יודע, יש גם תאונות עם משאית


כללית:

1) בשנים 78-80 למדתי למסטר בפסיכולוגיה באוניברסיטת מדינת קליפורניה. נישאר לי לשלוח להם עבודת תזה למ.א.

2) חזרתי לארץ באפריל 80 . התחלתי לעבוד במכון לבריאות תעסוקתית (המכון לפיזיולוגיה לשעבר), ביחידה לפסיכופיזיולוגיה בבי"ח לווינשטיין בסביבות יולי 1980 . חוזה העסקתי לווה בהתחייבות לא כתובה מצידם שאחד ממחקרי במכון ישמש אותי לתזה ל מ.א. אותה אוכל לשלוח לאוניברסיטה האמריקנית.

3) ב-81 פורסמה על ידי המכון עבודת המחקר הראשונה שביצעתי. עבודה חדשנית אודות רגישות אינדיוידואלית ללחץ, כשתוצאות המחקר היצביעו על כך, שהגבוהים בחלוקת קשב הם האוכלוסיה הרגישה ביותר לרעש תעשייתי (כבר בעוצמות בינוניות) ולגורמי לחץ סביבתיים כחום, לחות, ויברציות וכד'. המחקר שבוצע על 25 עובדי טקסטיל, כלל גם בדיקות פיזיולוגיות (כמו רמת הקורטיזול החופשי בשתן). פותחה שם תאוריה חדשה שהסתמכה על ביבליוגרפיה של 61 עבודות ("הבדלים אינדיוידואלים בתגובות דחק של עובדים החשופים לרעש תעשייתי - גישה קוגניטיבית פסיכופיזיולוגית, 1981 39 עמודים).

4) בתחילת 82 כתבתי הצעת מחקר מקיפה לתזה ל-מ.א. בת כ- 30 עמודים עבור האוניברסיטה האמריקנית. לא איפשרו לי לשלוח אותה לארה"ב. הדרך בה הדבר נמנע היו "תיקונים" על גבי תיקונים שכתב שם הבוס שלי, ששלח אותי כל פעם לתקן. התיקונים הללו היו מדומים. בהשוואה, הצעות המחקר שלי במכון התקבלו על ידו ללא כל תיקונים ובאופן חלק. אלא שהוא סירבל את הצעת המחקר שלי לארה"ב על ידי הערות ותיקונים מדומים שכלל לא היו רלוונטיים, וחסרי שחר.

5) במקביל, אותה הצעת המחקר המורחבת באנגלית שכתבתי עבור האוניברסיטה האמריקנית, נמסרה ב-82 בחלקה לסטודנט ל-מ.א. בבר אילן (בשם יורם) לעבודת התזה למ.א. שלו, כשהבוס שלי היה אחד המנחים שלו. הדבר כלל גם מתקן ניסוי serial switching task שנבנה בהנחייתי למטרת התזה שלי

6) כשהתרעמתי על הפרת המחוייבות ההיא (גם לבצע את המחקר וגם לשלוח לארה"ב) אמרו לי במכון (באופן מלווה באיומים והתעמרות) שיהיה עלי להיות כמו קיבוצניק שאינו יכול שדברים שהוא עושה יהיו תחת שמו. זאת תמורת משכורת. אמרו לי שאקבל בכל זאת חלק קטן מהקרדיט על עבודותי העתידיות והפרוייקטים שאבצע (הניסוח היה: "גם אתה תקבל משהו").

7) ב-82 יצאה עוד חוברת מחקר שלי בעברית "יעילות עיבוד אינפורמציה והשלכותיה על פגיעות מגורמי לחץ סביבתיים". מחקר על 36 עובדים ב-2 מפעלי טקסטיל בקיסריה (48 עמודים, ציטוט 47 מאמרים וספרים בביליוגרפיה). שוב, עבודת מחקר חדשנית

8) התחלתי בסוף 82 לכתוב עבודה כוללת באנגלית אודות תאוריית הקשב והאישיות שפיתחתי. פרופסור בטכניון בשם גופר (שותפו למחקר בשנות ה-70 של דניאל קהנמן, חתן פרס נובל) היציע לי ב-1983 להתקבל למסלול הישיר לדוקטורט לטכניון, הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, ולהגיש את החומר שהייתי בהכנתו (היו כתובים כבר כ-50 עמודים באנגלית) והמחקר הכרוך בו, כעבודת דוקטורט.

9) הבוס שלי ד"ר מלמד היטיל ווטו על האפשרות שלי לעשות דוקטורט. נאמר לי במכון לתרגם את החומר לעברית ולהמשיכו בעברית (כשהוא נימסר להדפסה לכתבנית במכון). במקביל מסר מלמד חלקים מהחומר הזה שכתבתי באנגלית, בלי רשותי, לפרופ' דוד נבון, איש אוניברסיטת חיפה. ב-84 פירסם פרופ' נבון מאמר חשוב המבוסס על עבודתי, בו הוא חוזר בו מתאוריה קודמת שפיתח ב-1979 (בעבודתי הבאתי נימוקים מדוע התאוריה אינה תקפה). רבים בקהילייה המדעית שיבחו אותו על פתיחותו. גם פיתח תאוריה ב-1979 וגם היה מספיק פתוח לזהות את שגיאותיה ב-1983 ולפרסם מאמר בו הוא חוזר בו (ומי ידע שאני הוא שזיהה את השגיאות הללו והצגתי את הנושא בעבודה חדשנית באנגלית?). שם המאמר: ? Resources - a theoretical soup stone

10) גם התאוריה המפורסמת הראשונית שפיתח נבון ב-1979 (Navon and Gopher: On the economy of human processing system, Psychological review, 1979 ) היתה מבוססת על עבודה שלי שיישמה גישה מיקרו כלכלית בפסיכולוגיה, אותה כתבתי באוניברסיטת ת"א בסמינר לב.א שנה ג' ב-1975 ומסרתי עותק ממנה לאוניברסיטת חיפה בשנת 1977 . קיבלתי אז, באוגוסט 1975 , ציון 9 והמרצה שלי באוניברסיטת ת"א היציע לי לפרסם אותה במאמר. לבסוף נבון הוא שיישם כמעט 1 ל-1 את המודל המורכב שפיתחתי (הקצאות משאבים, מיצוי משאבים, יעילות ומשאבים, מערכות שכר ותגמול אופטימאליות ולא אופטימאליות, צווארי בקבוק בביצוע, שיבוש תפקודי וכד') לתחום הקשב ופירסם מאמר בכתב עת יוקרתי שזיכהו ביוקרה רבה.

ואגב, עדיין בשנת 2001 היציג תחת שמו ויישם פרופ' מאוניברסיטת תל אביב, ידידו של ד"ר מלמד, את התאוריה שפיתחתי (בחלקים אחרים שלא נילקחו על ידי נבון) במחקר בפסיכולוגיה אירגונית שביצע בשכר (כנראה לא מבוטל) עבור ההסתדרות (וזאת בלי להזכיר את שמי כמציב התאוריה, וכתיבת המושגים תחת שמו).

11) במקביל, נעשו כמה עבודות מ.א. המבוססות על עבודתי (אותן תאוריות שלי, אותן מאמרים שהופיעו בעבודותי, ואפילו חיקו את סגנון כתיבתי והעתיקו בשינויים קטנים קטעים מעבודותי) באוניברסיטת ת"א על ידי סטודנטים למ.א. (שהמנחים שלהם, בעיקר שני מרצים, היו ידידים של הבוס שלי, או שהמנחים היו פרופסורים נוספים שהחומר הועבר אליהם, איני יודע איך בדיוק).

וכך הלאה והלאה בשנים 1980-1995 עד שברחתי מהארץ ומאוניברסיטת חיפה לאנגלייה באוגוסט 1995 : פיתוחים חדשים שלי, מסירת החומר לאחרים, וחסימת אפשרות קידום כלשהו לקראת תואר גבוה כלפי.

הבאתי מקצת פרטים - חלקם חשובים - מהפרשה הזאת ברשימות הבאות:

פגיעתה הקשה של תחתית החלאה במערכות מושחתות על רקע של ניכוס קניין אינטלקטואלי -

פרשה: פגיעה וחמס קניין רוחני

http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=9469

חמס קניין רוחני באקדמייה במדעי החברה

http://www.faz.co.il/reply?id=2557&rep=54833&LastView=0
http://www.faz.co.il/reply?id=2557&rep=54836&LastView=0

פגיעה קשה וארוכת טווח בחוקר מדעי

http://www.nfc.co.il/replyes/showReply.asp?id=480606&docID=7791&SubjectID=3

המאמר בשוליו הופיעה התגובה

http://www.nfc.co.il/archive/003-D-7791-00.html?tag=0-22-43

תגובה למיכאל שרון

http://www.nfc.co.il/replyes/showReply.asp?id=480660&docID=7791&SubjectID=3

מגה-פלגיאריזם וקברנות באקדמייה

http://www.faz.co.il/story_2247

_____

המאפיין האנושי המובהק ביותר (המצאתיות ויצירה) ובעייתו בהיסטוריה

http://www.faz.co.il/story_632

Intellectual creation and intellectual property: The most characteristic human function and its historical predicament

http://www.michael-sharon.com/intprop.pdf

100 שנה להמצאת המטוס (המאמר בגירסה מעודכנת בליווי ניספחים בתחתיתו באתר של יואב יצחק)

http://www.nfc.co.il/archive/003-D-4347-00.html?tag=11-04-18

אתר האינטרנט של הכותב: www.michael-sharon.com