גלובס חושף: ''סודות מחדר החקירות''  

"אני לא תמים, אבל די נדהמתי ממערכת הלחצים שהפעילה עלית על בעלי עסקים קטנים בפרשת קדבורי. בחקירות פשיעה רגילה אתה לא רואה כזה פחד. מסתבר שאיומים על פרנסה הם לא פחות מפחידים". כך אומר בראיון למגזין "G" של "גלובס" מאיר גלבוע, שעמד עד לפני מספר חודשים בראש מחלקת החקירות של רשות ההגבלים העסקיים.

לפני חצי שנה החליטה רשות ההגבלים להגיש כתב אישום נגד גיורא בר-דעה, מנכ"ל עלית , ובכירים נוספים, בחשד של חסימת השוקולד המתחרה קדבורי.

בנושא חקירת העמלות בבנקים, אומר גלבוע: "לרשות היה מידע על מנגנונים מאוד משוכללים של החלפת אינפורמציה בין הבנקים. יש לראשי הבנקים המון מפגשים. ועדה פה, ועדה שם, הם לא צריכים הרבה יותר מזה בשביל לתאם דברים". לדבריו, גם בפרשה זו נתקלו חוקרי הרשות בחשש ובפחד עצום לשתף פעולה. "הגענו לאנשים בכירים, שאמרו לנו שיש להם הרבה מה לספר, אך הם מפחדים. אילו היו מוסרים בעדויות מה שמסרו בעל-פה, הציבור היה עולה בהמוניו על מנהלי הבנקים ושם אותם בבסטיליה".

גלבוע סבור שרשות ההגבלים סובלת מבעיה קשה של "תת-אכיפה של החוק. הגשת כתב אישום היא אפשרות שעולה רק לאחר שכלו כל הקיצין. הגישה הזו פשטה את הרגל מזמן, כי בלי אכיפה פלילית אין אכיפה כלל. זה מתבטא בכך שהחלטות של הממונה לא מיושמות, כי יש פחות חשש מסנקציות פליליות".

במגזין G של גלובס מופיע הראיון המלא ושם אומר גלבוע:

"יש בישראל קבוצה של אנשי עסקים, עורכי דין ואנשי שלטון, שדוחפת לכך שהאכיפה בעבירות צווארון לבן תצטמצם"

איתן רף, יו"ר בנק לאומי

גליה מאור, מנכ"ל בנק לאומי

יונה פוגל, סמנכ"ל בבנק לאומי

עו"ד רם כספי, הקונסיליירי

ביום 3.6.2005 התראיין נצ"מ ד"ר מאיר גלבוע בידיעות אחרונות ואמר:

''ראיתי בשנה האחרונה את הפחד בעיניים של כמה אזרחים שסייעו לנו בחקירות של הרשות להגבלים עסקיים, ביניהם בנקאים בכירים, הבנתי את מצוקתם, ונחרדתי. הם התחננו שנניח להם, פחדו פחד מוות שהמונופולים יחסלו אותם כלכלית. הייתם צריכים לראות את המבט והחרדה שלהם כדי להבין לאן הידרדרה המדינה, הלב נקרע''

פרשנית בכירה בגלובס סטלה קורין ליבר כתבה אתמול:

''כמה הון אפשר לגזול מקופת הבנקים בהוראת חמשת ששת בנקאינו הגדולים, שרועדים מהמחשבה שהם הולכים לאבד כוח ועוצמה בלתי הגיוניים ? מהו גבול הסבירות של השימוש בחבית השומן העצומה שיושבת בבנקים. כל כולה כספים שנלקחו מהציבור דרך עמלות מופרזות ומרווחים מוטים ?''

''בשום מקום לא ימצאו בעלי עסק שאצלם היו''ר היה מעז לעשות מה שרף עושה הבעיה היא שאין מדינה מטומטמת כישראל''

הכותרת והתמצית של מאמר שמפרסם גיל מלצר בעיתון ידיעות, המוסף לשבת, יום ו' 3.6.2005

''רוצים מידע מסווג ? אל תשאלו את החוקר הפרטי איך הוא השיג אותו. גם בתי המשפט לא שואלים שאלות מיותרות לפני שהם מטילים עיקול על סמך מידע כזה'' .

המאמר העוסק בסוגית ''סוחרי הסוסים'' מאיר זווית נוספת לכל נושא החדירה לפרטיות של כל אחד מאיתנו ובמיוחד של חייבים למוסדות פיננסיים ובראשם הבנקים.

העיתונאי מציב מצד אחד את האופציה הקיימת להשיג את המידע כחוק אלא שאז העלויות הכספיות לבנקים היו גבוהות וממול האופציה בה משתמשים כולם - האופציה הלא חוקית.

אומר על כך אשר וייצמן מבכירי החוקרים הפרטיים: ''בתעריפים שמקציבים בנקים לביצוע חקירות כלכליות - 800 עד 1200 שקלים לחקירה אחת - לא ניתן לבצע חקירות כאלה בצורה חוקית''.

בין היתר חושף העיתונאי את הדברים הבאים: ''עו''ד שעבד בעבר בשירות אחד הבנקים, מספר כי הבנק, שהפעיל משך שנים ארוכות עשרות משרדי חקירות וחוקרים פרטיים, לא היה מוכן להקשיב להזהרותיו, לפיהן המידע שנדרש מהחוקרים לא ניתן תמיד להשגה בדרכים חוקיות, ודאי שלא בתעריף הנמוך שמשלם הבנק''

ו pakpak אומר:

היום חלה התפתחות דרמטית שבתוצאותיה תרגיש , בתוך זמן לא רב, החבורה הבלתי מכובדת בעליל שתמונותיהם מתנוססות כאן ועוד כמה כדוגמתם !