''שרשרת הכשלונות של ציפי''  

לפני כשבועיים פרסמה בהרחבה התקשורת הישראלית את הפגישה בין שרת החוץ, ציפי לבני, לבין היועץ לבטחון לאומי האמריקאי, סטיפן האדלי. רועדים מהתרגשות סיפרו לנו הקריינים כיצד באמצע הפגישה נכנס הנשיא בוש, שלגרסתם כנראה התקשה להתאפק, ופגש אישית את לבני. הדיווחים בעקבות הפגישה הדגישו עד כמה ארה"ב תומכת בישראל ותמנע ממנה הפתעות בדיוני הקוורטט- הרביעיה הקטלנית המופקדת על ביצוע הקטסטרופה המדינית הנקראת "מפת דרכים".

השבוע עמדו תוצאות אותה פגישה בין בוש ללבני למבחן. הקוורטט התכנס והגיע להחלטה המהווה מפולת מדינית קשה לישראל, וזאת ב"השגחתה" הצמודה של לבני שהיתה שם ואף הופיעה בעצרת האו"ם כשנשאה באנגלית עילגת נאום צפוי, בנאלי ובלתי מבריק בעליל. לבני גילתה חוסר הבנה טקטית ומדינית, נתנה לגיטימציה לשבירת החרם על החמאס וסייעה למפולת הזו, ע"י החיפזון שלה להפגש עם אבו מאזן לפני שהתברר מה כוללת ה"אחדות" שלו עם החמאס.
הקוורטט החליט להביע תמיכה ב"ממשלת אחדות" פלשתינית בראשות החמאס, תוך "הבעת תקוה" בלבד שמצעה יתאים לעקרונות הקוורטט. היעדר איזכור כלשהו להחזרת גלעד שליט, מהוה סטירת לחי לישראל, במיוחד לאור הניגוד שבהדגשת הסיוע הכספי לרשות הפלשתינית שמשמעותו שבירת החרם על החמאס ללא תנאי אמיתי.

מי הם חברי הקוורטט? ארה"ב, האירופים, הרוסים והאו"ם, רובם עויינים בגלוי את ישראל. מדינות אירופה אינן מרשות עד עצם הרגע הזה נחיתה בשטחם של מטוסים מארה"ב נושאי תחמושת הנועדה למלא את מחסני צה"ל שהתרוקנו במלחמה, הן סיפקו בעבר לסדאם חוסיין את הכור והדלק הגרעיניים, סחרו איתו כפי שכעת הן סוחרות עם אירן, ומממנות שורה של ארגונים פרו ערביים בישראל. הרוסים מחפים, מגבים ומספקים נשק לאירן וסוריה, והאו"ם העויין שמזכ"לו, קופי ענאן, משלב שחיתות אישית עם עמדה אנטי ישראלית תוקפנית בסגנון אנטישמי. ארה"ב נסחפה השבוע להצהרה המשותפת הזו וחשפה בכך את גודל הכישלון של שרת החוץ.

כך נכשלה השליחות של לבני לשימור הקשר עם ארה"ב בעקבות ההתנהלות הכושלת של ממשלת "קדימה" במלחמה. פעולותיה זכו לכיסוי תקשורתי מלווה תופים ומחולות מהתקשורת הישראלית, הפטרונית של "קדימה", שכעת מצניעה את כשלונה הקולוסאלי. מהמפולת הזו ניתן ללמוד מה היתה ההתרשמות האמיתית של הנשיא בוש מלבני בפגישתו המהוללת איתה, ועד כמה הפסיקה ארה"ב "לספור" את ישראל בתקופתה.

כשהגיעה למצרים לפני כחצי שנה, כונתה "אשת הברזל והמשי". מחמאה כזו מהעיתונות המצרית העויינת צריכה להדאיג כל אזרח ישראלי. ואכן, אופיה מכיל אלמנטים קשוחים וגם רכים, אלא שבתהליך הייצור המנטלי שלה הורכבו הרכיבים הללו בהתאם למפרט המצרי, כלומר הפוך לאינטרס שלנו. את הצד הקשוח ואפילו המרושע שלה למדו להכיר על בשרם תושבי גוש קטיף והשומרון, שבעת כהונתה כשרת המשפטים נחקקו החוקים הדרקוניים של הגירוש והגזל, ופרחה המדיניות המשפטית המפלה, שהתייחסה למפגינים גרוע מאשר לפושעים. היא הפעילה לחצים כמו ברוסיה הסובייטית על רבנים שהתקשו להתאים את ההלכה היהודית למדיניות הממשלתית של מסירת ארץ ישראל לאוייב ואת המוסר היהודי לגירוש והעקירה. הם הועמדו לדין וננקטו צעדים לשלילת משכורתם. היא זו שהצילה את ה"התנתקות" לאחר הכשלון של שרון במשאל הליכוד, ע"י הקומבינה הרקובה שנקראה על שמה "פשרת לבני".

האוייב, לעומת זאת, זוכה להרגיש את הצד הקטיפתי שלה. ארגוני המחבלים קיבלו הנחה בלתי צפויה ע"י ההצהרה ה'מבריקה' שלה כי הריגת חיילינו אינה מוגדרת כטרור. כשדנו בשחרורי מחבלים היא היתה זו שנאבקה בשב"כ לקבל את הרשימות לצורך "ייעול" השחרור. כשהשר דיכטר העז להטיל ספק ביעילות המלחמה בקסאמים, התנפלה עליו לבני וזעקה "גם אתה אומר תנו לצה"ל לנצח?"
לבני היא נרקומנית של נסיגות. היא דוחפת בכל הכח את עקירת המאחזים, היהודיים כמובן, היא אינה מוותרת על אף הזדמנות להצהיר על נכונותה לוויתורים, והיא החסידה המובהקת ביותר של "ההתכנסות" – מתווה ההתאבדות הסופני של ישראל.

היא זו הדואגת לצד ההומניטרי הפלשתיני ותומכת בשחרור כספים המאפשרים לממשלת החמאס להתקיים בעוד הטילים ממשיכים לנחות בנגב. לאן נעלמה 'אשת הברזל' שתעצור את העברת הכסף לפחות עד להפסקת הירי והזרימה של עשרות אלפי הרובים, טונות חומרי הנפץ והקטיושות?

בעוד שלצה"ל היו הצלחות במלחמה, הובסה ההסברה הישראלית שבאחריות משרד החוץ, בנוק אאוט.

המאבק בארגון טרור, שליח השטן האירני, אינו כה קשה להסברה. העולם ראה על המרקעים במהלך המלחמה רק את ההרס בבירות ולא את תמונות בתי החולים ובתי אבות שנפגעו אצלנו. התסריט הצפוי מראש של הרג ילדים לבנוניים לא זכה לטיפול מינימלי, ואת השקרים העלובים של החיזבאללה דוגמת גופות ילדים זהות ש"כיכבו" במקומות שונים, המספרים המוגזמים, וזיופי תמונות, חשפו גולשים ולא משרד החוץ המופקד על כך. במקום זה נמשך הטימטום האינסופי של מתן זכות שידור ותנועה חפשית ל"אל ג'זירה" שתיפקד כערוץ תעמולה של החיזבאללה. משרד החוץ עדיין לא תפס את חשיבות התקשורת ולא למד לקחים ממערכות קודמות. 'אשת המשי' לא נתנה סיוע צמוד לעיתונאים זרים מחד, ו'אשת הברזל' לא בעטה בישבן העיתונאים העויינים והשקרנים מאידך. החידלון בהצגת ההצלחות שהיו לצה"ל מהוה חלק מהמפולת המדינית בארה"ב.

שרת החוץ, במקום להיות "בחוץ" – להתרוצץ בעולם ולייצג את העמדה הישראלית מעל כל במה, נשארה בארץ, משותקת.

לאור זאת, קשה שלא להגיע למסקנה כי ציפי לבני נוטה באופן תת הכרתי, בסתר ליבה, להאמין לטיעון הערבי יותר מאשר בצדקת דרכנו. את ההבדלים ביכולת ובמוטיבציה שלה ראינו בהשוואה בין החידלון שלה במבחן המלחמה מול התפקוד האנרגטי בקידום "ההתנתקות".

לבני יוצאת דופן לטובה ביחס לרבים במפלגתה בכך שאין כלפיה חשדות שחיתות. ללא ספק מדובר ביתרון בולט לטובה בנוף השלטוני הרקוב, אך היתרון הבודד הזה רחוק מלהיות מספיק.

לפיכך, הדרישה לסילוק השלישיה הכושלת- חלוץ (סולק), אולמרט ופרץ (סולק), חלקית. אסור לשכוח לצרף אליהם את אשת הרשע והכשלון.

בעז העצני
http://rotter.net/User_files/forum/gil1/4854c2144f0420e6.doc

תזכורת:

לבני שוברת עוד שיא: ''זיהינו אופק משותף עם הפלסטינים''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7230&forum=gil&omm=0

__________________

לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה