כמעט אלפיים שנה, שהיא בודדהיושבת מבלי בניה, גלמודה ועצובה
שוב קורעת בגדיה, הקרועים זה מכבר
ולא מוחה דמעותיה, הזולגות כנהר
מתי ארוכה תעלה לה, שישובו הבנים
ובשובך לציון ברינה, תקבל תנחומים
ובתרגום לבני דודנו:
ما يقرب من ألف سنة، وحدها
دون يجلس بناء، وحيدا وحزينا
تمزيق ملابسها مرة أخرى، ممزقة طويلة
وتمسح دموعها تنهمر مثل النهر
خندق طويل عندما يعود أبنائها
والعودة إلى صهيون في الفرح، سوف تتلقى التعازي
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
חבר מתאריך 30.3.16
5716 הודעות, 131 מדרגים, 230 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 0
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד