החזרת שיק שלא כדין ע''י הבנק - פרסום לשון הרע  

יצחק דנון 24/02/02 15:31


''פעולת החזרת צ'ק, באם נעשתה שלא כדין, מהווה פרסום לשון הרע'', כך קבע בית משפט השלום בתל-אביב בפסק דין, בו החליט לקבל תביעה שהוגשה נגד בנק לאומי, לפיצוי בגין פרסום לשון הרע, ולחייב את הבנק ב-45 אלף שקל והוצאות של 7,500 שקל. התביעה הוגשה על-ידי גלוב קונטרקטינג - חברה זרה הנמצאת בהליכי פירוק - ומנהלה שמואל גולדמן.
בתביעה שהגישו התובעים, באמצעות עו''ד שאול קוטלר, נאמר, כי בתקופה שבין ספטמבר 1997 ליוני 1998 סורבו 16 צ'קים מחשבונה של החברה והחשבון הוכרז כמוגבל.

החברה הגישה ערעור ולאחר מכן סורבו צ'קים נוספים. בהחלטה שניתנה בערעור, באפריל 1999, הורה ביהמ''ש על גריעתם של ארבעה צ'קים מתוך 16 הצ'קים, שסורבו על-ידי הבנק בקבוצה הראשונה, וכן על גריעתם של חמישה צ'קים נוספים, מקבוצת הצ'קים שסורבו לאחר מכן.

התובעים טענו, כי מקביעה זו של ביהמ''ש עולה, כי סירובם של תשעה צ'קים לא היה כדין ובגין סירובם של צ'קים אלה הגישו את התביעה הנוכחית. הם טענו, כי החזרת הצ'קים מהווה פרסום לשון הרע כנגדם וכי לשון הרע הזו פורסמה ברבים, שכן הודעה על סירוב הצ'קים נמסרה גם לנפרעים על-פי הצ'קים או המחזיקים בהם, למוסדות הבנקאיים בהם הופקדו הצ'קים וגם לבנק ישראל.

הבנק טען, כי התנהגותו אינה בגדר פרסום לשון הרע וכל פעילותו מוגנת ומותרת על-ידי ההגנות המצויות בחוק איסור פרסום לשון הרע, וכי לחברה לא נגרם כל נזק, שכן ממילא התמוטטה, ללא כל קשר לסירובם של תשעת הצ'קים, נשוא התביעה.

השופטת, יהודית שבח, דחתה את טענת הבנק, לפיה התנהגותו אינה עולה לכדי פרסום לשון הרע. לדבריה, פעולה שכזו יכולה להיחשב כפעולה הרת-אסון בחיי המסחר והכלכלה והיא מהווה מעין הכרזה, לפיה מושך הצ'ק הגיע למצב של חוסר יכולת פירעון ואיתות אזהרה לכל הנמצאים בקשרי מסחר עימו.

לדברי שבח, יכולה פעולה מעין זו לגרום להתמוטטות כלכלית, וכי במקרה הנדון הוכחו כל האלמנטים הדרושים להיות הפרסום פרסום לשון הרע.

שבח ציינה, בהתייחסה לטענת הבנק לפיה הוא מוגן על-ידי ביצוע חובה של אחת ההגנות בחוק, כי אין מחלוקת בדבר חובותיו של הבנק בקשר לחוק צ'קים ללא כיסוי, אלא שבסיס החובה מותנה בקיום התנאי המקדמי, לפיו החזרת הצ'ק נעשתה כדין.

שבח הוסיפה, כי כאשר קבע ביהמ''ש, בערעור שהגישו התובעים, כי ההחזרה לא היתה כדין, נשמט הבסיס מתחת לרגלי טענת הגנה זו.

שבח לא נעתרה לבקשת התובעים לפסוק להם את הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק, ללא הוכחת נזק, כלומר - 50 אלף שקל לכל צ'ק ובסך הכל 450 אלף שקל - בנימוק, כי תשעת הצ'קים היוו רק חלק קטן ומזערי מכלל הצ'קים שסורבו בחשבונה של החברה, לאור כשל כלכלי.