לזכרו של יעקב פוטשבוצקי ז''ל  

איתמר לוין 17/03/02 15:49
קטן
עו"ד יעקב פוטשבוצקי, מבכירי עורכי הדין בתחום מיסים עקיפים, נפטר אתמול בלילה, ממחלה קשה, בגיל 54. פוטשבוצקי נחשב לאורים והתומים בכל הנוגע למע"מ, מס קנייה, ומכס. עו"ד אבי אלתר, מהמובילים מקרב עורכי הדין העוסקים במיסים, אומר כי חסרונו של פוטשבוצקי, יורגש היטב במקצוע. לדברי אלתר, "פוטשבוצקי היה איש מקצוע מעולה ונחשב למספר אחת במע"מ. רק בימים האחרונים מונה על ידי הנהלת המכס כחבר בוועדה לשיעור מע"מ אפס, האמור לערוך רביזיה בנושא. ההישג המקצועי הגדול שלו, פסק דין טמפו, חולל מהפכה בתחום. פוטשבוצקי הוכיח שאין להירתע מניהול מאבקים עקרוניים, ושאם צודקים, אפשר לזכות".

פרופ' יצחק הדרי, מומחה למיסים, שהינחה את פוטשבוצקי בעבודת המאסטר שלו, בנושא מיסוי בינלאומי: "הוא בלט כתלמיד שקדן ומסור, וכך גם הוכיח עצמו בפרקטיקה. בפסק דין טמפו הוא השיג החזר מס גדול מאוד. בד בבד, היה אדם נעים לבריות, חרוץ מאין כמוהו, ובמקביל לפרקטיקה שלו, פירסם מאמרים בעיתונות המקצועית בהיקף גדול ביותר. ספרו 'מס ערך מוסף', הוא הספר החשוב ביותר בנושא מע"מ, והפך למדריך המקובל, שצוטט על ידי בתי המשפט".

אלתר אומר, שפוטשבוצקי ידע לשמור על מערכת יחסים יפה ואנושית עם כל אנשי המקצוע, "ולא נסחף לשום הבעת דיעות קיצוניות". לדבריו, "היה לו העוז והכוח הנפשי להתמודד עם בתי המשפט ועם המדינה, בד בבד עם ניהול מערכת היחסים הצקינה עם כל הגורמים".

אלתר מזכיר את זכייתו של פוטשבוצקי בבג"ץ, בו ייצג את יו"ר הארגון למימוש האמנה לבטחון סוציאלי, ישראל פרי. אלתר: "היה ניסיון לנקוט בהליכי גבייה קיצוניים כנגד הארגון, ובבג"ץ, פוטשבוצקי סיכל את האפשרות הזו והוביל את השלטונות לדרכי התדיינות רגילים בבית המשפט". פוטשבוצקי ז"ל טיפל ב"שמנת" של הלקוחות. גורמים עסקיים גדולים נהגו להיעזר בשירותיו, כל אימת שביקשו להיאבק על חיובם בתשלומי מיסים עקיפים. מלבד טמפו, נעזרו בשירותיו גם אלכס אורגינל, אותה ייצג בבקשה לביטול מס קניה בגובה 1.5 מיליון שקל; ג'יימס ריצ'רדסון, אותה ייצג בערעור על החלטת מנהל המכס ומס בולים, לדחות את השגתה על שומת מס בולים שנקבעה לה; ונוקיה, לה השיג נצחון בבית המשפט העליון, בערעור על החלטת המכס, לעניין סיווג הסוללות הדקות שהיא מייבאת.

משרד פוטשבוצקי הוקם לפני כ-50 שנה על ידי אביו של יעקב, עו"ד דניאל פוטשבוצקי ז"ל. באוגוסט 1999, הצטרף למשרד כשותף בכיר, עו"ד גדעון קלוגמן, חברו של פוטשבוצקי ז"ל, שעזב את משרד סלומון-ליפשיץ החיפני. קלוגמן, מומחה למיסוי בינלאומי וחבר בוועדות מס שבח, הוא חתנו של נשיא בית המשפט המחוזי בדימוס, מנחם אילן.

בשנת 2000 הצטרפה למשרד כשותפה, עו"ד מיכל זילברשטין, שהחלה את דרכה במשרד עוד בהיותה סטודנטית, ובשנת 2001, הצטרף עו"ד דודי גולדברג. זילברשטיין: "התחלתי לעבוד איתו כסטודנטית, כשעידכן את המהדורה של הספר שלו. יעקב 'גידל' אותי, ולא הפסיק ללמד כל מי שעבד איתו. האתיקה והכבוד, היו כל כך חשובים לו, וכל דבר הוא כתב בתשומת לב".

לאחר מות אביו, מספרת זילברשטיין, היה חשוב לבן, כי המשרד ימשיך לשאת את שם האב, ואכן עד היום קרוי המשרד "ד. פוטשבוצקי". זילברשטיין: "יעקב רצה לעשות הכל כדי שהמשרד ימשיך לשגשג ולפרוח. הכל נראה כל כך מבטיח והשם שלו כל כך מוביל. אני אעשה הכל כדי שזה ימשיך, וכדי להאדיר את שמו".

פוטשבוצקי נהג לעבוד במשרדו מבוקר עד לילה. בחודש וחצי האחרונים, בשל מחלתו, הופיע פחות במשרד, וזילברשטיין נהגה להביא אליו חומר. בשבוע שעבר, עוד הספיק לתת לה מאמר מקצועי לכתב העת "רואה החשבון".

זילברשטיין אומרת, כי בצד הידע המקצועי הרב של פוטשבוצקי, היה לו ידע אדיר בתחומים רבים, כמו יהדות, פילוסופיה מדע מתמטיקה. אחת לשבוע, מזה שנים, נהג ללמוד תלמוד בחברותא. תמיד נהג לומר, כי הדרך להיות דין טוב ומקצועי, היא השכלה רחבה. הוא נהג לומר, כי "זו לא חוכמה לקרוא מה יש בטקסט. צריך לקרוא מה אין בו".

פוטשבוצקי נולד בשנת 1948, וזה לא במקרה. חבריו מספרים על אהבתו הגדולה לארץ ולתרבותה. כילד, גדל בשכונת עזרה וביצרון בתל-אביב, ותמיד נהג לומר שמשם יצאו או בכירים, או פושעים, אבל בכל מקרה - גדולים.

בצד עבודתו עבור לקוחותיו, היה פוטשבוצקי ז"ל פעיל בעשייה ציבורית בתחום המס. הוא היה חבר בוועדות ציבוריות רבות בנושא המיסים, ובין היתר שימש כיו"ר ועדת מע"מ של לשכת עוה"ד ויו"ר ועדת חקיקה שלה. כמו כן, אירגן כנסים מקצועיים בישראל ובחו"ל.

בחודש הבא, צפוי להתקיים בבית המשפט העליון, דיון בערעור שהגישה המדינה על פסק דין טמפו. הדיון היה אמור להיערך בפברואר, אך פוטשבוצקי ביקש לדחות אותו, מכיוון שלא הרגיש טוב. המועד נקבע לאפריל, ופוטשבוצקי אמר, שאין סיה לדחות אותו שוב, מכיוון שכל עורכי הדין במשרד, מכירים היטב את התיק. זילברשטיין: "יש הרבה פסקי דין שאנו ממתינים להם, והוא בטח היה רוצה לשעת מה יעלה בגורלם".