לתשומת לב כל מי שלקח הלוואה חוץ –בנקאית  

בימ"ש השלום בתל אביב קיבל בקשה של לווה לביטול הסכם הלוואה חוץ בנקאית שהיה צד לו, בשל אי עמידת המלווה בחובת הגילוי המוטלת עליו. השופטת ד. מארק-הורנצ'יק הבהירה כי עפ"י חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, עסקת הלוואה טעונה מסמך בכתב, הכולל גילוי מלא של שורת פרטים מהותיים. זאת בהקפדה יתרה מזו הקבועה בחוק החוזים. פסק הדין המלא מצורף...

השופטת ד.מארק-הורנצ'יק

בענייננו, לא עמדה המלווה בחובת גילוי הריבית השנתית, בהעדר ציון באחוזים של הריבית השנתית האפקטיבית, המביאה בחשבון גם ריבית דריבית. אין די במתן נתונים מהם יוכל הלווה לחשב בעצמו את שיעור הריבית (סעיף (3(ב)(4) לחוק הסדרת הלוואות, תקנה 3(6) לתקנות הגנת הצרכן). הכללת העמלות והוצאות הטיפול השונות ביחד עם הריבית, אף היא אינה כדין (סעיף 3(ב)(7) לחוק הסדרת ההלוואות).

כמו כן, קביעה על פיה ריבית הפיגורים תהא בשיעור המירבי הנהוג אצל המלווה באותה תקופה, בלא לציין את שיעורה הנוכחי, אינה עונה על דרישת גילוי ריבית הפיגורים. (סעיף 3(ב)(11) לחוק הסדרת ההלוואות, תקנה 3(10) לתקנות הגנת הצרכן). חובת גילוי שיעור העלות הממשית של האשראי, וחובת גילוי תנאי הפרעון המוקדם, לא נתמלאו אף הן (סעיף 3(ב)(8) לחוק הסדרת הלוואות, תקנה 3(9) לתקנות הגנת הצרכן).

עוד ציין ביהמ"ש, כי ההסכם אינו כולל גילוי נאות של מנגנון ההצמדה. עיון מדוקדק בהסכם, מעלה שמדובר במנגנון הצמדה מסובך, אשר לווה סביר לא יוכל להבין מהו בעקבות קריאת ההסכם (סעיף 6 לחוק הסדרת הלוואות).

בדחותו את טענת המלווה, כי התובע לא הוכרח לקחת את ההלוואה, וכי ידע שתנאיה גרועים מתנאי הלוואה דומה בבנק, הבהיר ביהמ"ש כי השאלה המכרעת אינה מה הוסבר לתובע בע"פ או מה ידע, אלא מה נכתב בהסכם ההלוואה. כמו כן הודגש, כי אפילו לא עמד התובע בתשלומי ההלוואה, הרי שהנתבעת לא קיימה חיוביה בתום לב משהעמידה ההלוואה לפרעון מיידי, ללא מתן התראה.

בסיכומו של דבר, נקבע כי נוכח חומרת הפרת חובות הגילוי, יש לבטל את הסכם ההלוואה.

א(שלום ת"א) 108327/99 ערסאן ג'ורן נ' מיסטר מאני ישראל (1997) בע"מ ואח', 23 עמ', 22.05.2002