לצורך מס - אין נכות רפואית זהה לנכות תפקודית  

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברכה אופיר - תום, קבעה כי דרגת הנכות בשיעור של 63.7 אחוז שנקבעה לאשר חזן, לא מאפשרת לו כניסה לגדריו של סעיף הפטור מתשלום מס הכנסה ולכן ערעורו בנושא זה נדחה.

החוק שחל בשנת 1998, מועד הגשת התביעה על ידי חזן קבע כי הכנסה עד לסכום 422,400 שקל מידיעה אישית של עיוור או נכה שנקבעו לו 100 אחוזי נכות, או לפחות נכות של 90 אחוז בגלל ליקוי איברים שונים תהיה פטורה מתשלום מס הכנסה. מדובר בנכות של 90 אחוז בגלל פגמים באברים שונים, אשר אם נצרף כל פריט נכות - נגיע ל- 100 אחוזי נכות.

חזן, שנפגע מספר פעמים בתאונות עבודה, סבר שסכום הנכויות באיבריו השונים מגיע לכדי 100 אחוז ולכן הוא זכאי לפטור ממס הכנסה.

נציגו של פקיד השומה לא קיבל את טענתו של חזן וטען כי המחוקק כיוון לנכות רפואית ולא לנכות תפקודית.

השופטת אופיר - תום קבעה כי השאלה העומדת להכרעת בית המשפט היא האם אין קיימת הבחנה בין הנכות הרפואית לנכות התפקודית, כפי שטען המערער.

השופטת קבעה כי אין שני המושגים שווים, למרות שלצערה קביעה זו מצמצמת את קבוצת הנישומים הפטורים מתשלום מס. השופטת אמרה כי מטרת המחוקק הייתה כנראה לעודד אנשים עם מוגבלויות לצאת לעבודה ומי שאינו נכה קשה, הדעת נותנת שישאף להישאר במעגל העבודה.

השופטת, למרות שדחתה את ערעורו של חזן, המליצה למחוקק לשוב ולבחון שוב סוגיה זו, שמא ניתן להרחיב את הגבולות שנקבעו לפטור. "והרי מי שנפגע במספר איברים חיוניים, ותיפקודו בשוק העבודה הוגבל, ראוי הוא ששיעורי המס שהוא נדרש לשלם על הכנסותיו מיגיעה אישית, יועמדו על מינימום". קבעה השופטת.

עמ"ה 001194/00 חזן אשר נ' פקיד שומה פתח תקוה