בית המשפט המחוזי: מים אינם ''נשק''  

את הנסיבות החמורות ייחסה התביעה לעובדה שהחבלה החמורה נגרמה בעזרת מים רותחים, אשר לגישתה, הנם בגדר "נשק חם" כמשמעו של ביטוי זה בסעיף 335(א)(1) לחוק (על פי סעיף זה, ביצוע העבירה כשהעבריין נושא נשק קר או או חם דינו כפל העונש הקבוע לעבירה). הנאשם הודה במעשה אך טען כי אין המדובר בנשק ולפיכך לא התקיימו הנסיבות המחמירות של סעיף 335(א)(1) לחוק.

הפסיקה נקטה פרשנות מרחיבה בסוגייה מהו "נשק"

בדונו בטענות הצדדים לעניין זה, מפנה השופט כספי תחילה לפסיקת בית המשפט העליון בסוגייה מהו "נשק" (בהקשר לסעיף דנן), ומציין כי בבית המשפט העליון ניתנה פרשנות מרחיבה למונח זה תוך שנכללו בו גם כלים שלא נוצרו כדי לשמש נשק לחימה, כגון סכין גילוח או אולר כיס ואף אגרטל ושרפרף. בע"פ 9511/01 קובקוב נ' מ"י נאמר בהקשר זה כי: "כעולה מנוסח החוק, ההגדרה המצויה בו היא רחבה ונעדה להגשים את התכלית של איסור נשיאה והחזקה של כלי פוגעני שיכול להיות אף קטלני. כלי כזה אינו בהכרח כלי שיוצר מלכתחילה, ועל פי טבעו המקורי, לתכלית האמורה".

אין צורך למתוח את ההגדרה יתר על המידה

בהתייחסו לדברים אלה מציין השופט כספי כי גישתה התכליתית של הפסיקה מקובלת עליו. עם זאת, לגישתו, אין למתוח עקרונות אלה ללא גבול שכן הדבר עלול להוביל לחוסר הגיון, להעדר סבירות ולניתוקו של המשפט מן הציבור הרחב. ניתוק כזה הוא בלתי רצוי לכל הדעות והוא עשוי להוביל לאבדן אמון הציבור בבתי המשפט. אין להגיע לפירוש אבסורדי של דברים שאינו מתיישב עם ההגיון ומרחיק עד כדי שנינה ולעג.

לא כל חפץ יוכל להחשב כנשק, ומים, בין קרים ובין חמים, הינם בגדר אותם דברים שקשה לראות אותם כנשק. אפילו ניתן לפגוע באדם פגיעה חמורה במים שחומם רב, קשה לראות בכך נשק. על רקע כל האמור, קובע השופט כספי כי מים אינם בגדר נשק וכי המעשה בוצע איפוא שלא בנסיבות מחמירות. בהמשך לכך גוזר השופט כספי על הנאשם 36 חודשי מאסר לריצוי בפועל ועוד 18 חודשי מאסר על תנאי.