ביום 12/6/2002 נכנס לתוקפו תיקון 11 לחוק הגנת הצרכן:
http://www.tamas.gov.il/tamas_Mainlink.asp?link=bin/goto.asp?{F29469}
באותו היום פירסם משרד התעשיה והמסחר את פרשנותו לחוק בדרך של "שאלות ותשובות":
http://www.moit.gov.il/tamas_Mainlink.asp?link=bin/goto.asp?{F29470}
בתשובה לשאלה מספר 8 נאמר כי החוק אינו חל על עסקאות בין עוסק לעוסק או בין צרכן לצרכן (אלא רק בעסקאות בין עוסק לצרכן)
סעיף 17ד לחוק המתוקן אומר: "לא יפרסם עוסק ולא ינקוב, במפורש או במשתמע, מחיר של נכס או של שירות, אלא אם כן הוא המחיר הכולל בלבד ורק במטבע ישראלי"
לא מוזכרת כאן המילה "צרכן".
לא מצאתי בכל החוק ו/או התיקון התייחסות על כך שהוא חל רק ביחסים בין עוסק לצרכן.
בחלק מהסעיפים נאמר כי אותם סעיפים חלים רק ביחסי עוסק-צרכן, אך לא בכל הסעיפים. אין שום סעיף "גורף" שחל על כל החוק.
האם יש לנו כאן טעות בחוק?
הרי יש כאן סתירה בין לשון החוק לבין הפרשנות של מי שאמור לאכוף אותו.
צירפתי להודעה זו את החוק, לפני התיקון.
אשמח לשמוע את תגובתכם.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
אתחיל דווקא בדרך הפרשנות הפחות נכונה - עסקינן בחוק הגנת הצרכן - וכשמו כן הוא, עוסק בהגנה על צרכנים (ולא על עוסקים).
דרך פרשנות זו לא פותרת כמובן את יחסי צרכן-צרכן.
דרך שניה ונכונה יותר:
"עוסק" מוגדר:
מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן
"צרכן" מוגדר:
מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי
כאשר עוסק מקבל שירות מעוסק הוא אינו בגדר צרכן כיוון שאין מדובר בשירות שעיקרו אישי.
החוק עוסק ב"איסור הטעיה" - סעיף 2 לחוק - שם יש פירוט של מספר נושאים מהותיים שאסור לעוסק להטעות בהם - בין השאר המחיר.
ההטעיה היא כלפי צרכן בלבד.
שאר סעיפי החוק מהווים פירוט והרחבה של העקרונות הנ"ל.
לפיכך, לדעתי, החוק אינו חל על מערכת היחסים של צרכן-צרכן ולא על עוסק-עוסק.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 1
אלא רק לסעיפי החוק.
סעיף 17ד קובע מפורשות איסורים החלים על עוסק, ללא הזכרת עניין הצרכן.
בקריאת החוק בכללותו, איני רואה כל כל הסעיפים באים להרחיב את סעיף 2.
לא מצאתי סעיף המגביל את תוקף סעיף 17ד.
לו עוסק, נניח עו"ד, יחתום הסכם שכ"ט עם חברה מסחרית (גם היא "עוסק" לכל הדיעות) בדולרים+מע"מ, הוא עובר על סעיף 17ד כי הוא נקב מחיר שלא במטבע ישראלי ושלא במחיר הכולל.
ע"פ איזה סעיף נפטור אותו בטענה כי החוק לא חל בין עוסק לעוסק?
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 2
אני מניח שברור מתשובתי הקודמת שלא ייחסתי חשיבות רבה לכותרת החוק אלא כאמצעי פרשנות פחות ערך כפי שציינתי.
יחד עם זאת אני עדיין סבור שהחוק מגן על צרכנים בלבד ולא על עוסקים.
אני מפנה אותך לדברי הכנסת (מצ"ב) בעניין זה. (אני מניח שתסכים איתי שדברי הכנסת הם כלי פרשנות לגיטימי)
קובץ מצורף
https://rotter.net/User_files/forum/3d18cbae76f8b3f4.html
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 3
לו ננסה לנתח את החוק מבחינת "כוונת המחוקק" אין ספק שזו היתה כוונתו.
אך כפי שכבר אמר פעם השופט ברק, מרגע שיצא החוק לאוויר העולם, הוא "עצמאי" ויש לנתח אותו לפי הרשום בו.
יש הרבה מקרים של נוסח חוק השונה מכוונת המחוקק.
חוק יסוד חופש העיסוק נחקק בזמנו ברוב גדול.
חלק מאלו שהצביעו בעדו לא חלמו שבגין חוק זה יהיה ניתן לייבא בשר חזיר.
לעניין חוק הגנת הצרכן, אם רוצים להגביל את תחולתו רק על יחסי עוסק-צרכן, יש לציין זאת במפורש.
כניראה שנצטרך פסיקה בעתיד שתכניס את החוק למסלולו...
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 4
ובכן, חושבני שעמוס הסביר יפה את הבעיה, ואין מה להוסיף על כך.
זהו אכן "חסר סמוי", אך לפי דעתו המלאה של הנשיא ברק, ולפי הכללים
שנתקבלו בפסיקה עוד לפניו, עברנו מפרוש מילולי לפרוש תכליתי, שניתן
ללמוד עליו גם מדברי הכנסת.
אי-לכך ובהתחשב בהסבריו של ח"כ פורז, נראה שעמוס פשוט צודק.
לגבי מסקנתך הסופית, שנצטרך פסיקה שתפתור אות הבעיה, אני שואל:
מה עוד חדש?!
Rabbi MIK
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 5
שנועד להגן על הצרכן התמים.
ברקע גם מהדהד לו חוק יסוד חופש העיסוק שלא יאפשר להתערב יתר על המידה על הסכמה בין שני צדדים שווים לעסקה (שני עוסקים).
חבל שמחוקקינו לא פירטו את העניין הנ"ל בלשון החוק, באמצעות מילים מפורשות.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 4
כאן מדובר בחוק צרכני ולכן יש לפרשו בהרמוניה יחד עם שאר החוקים הצרכניים (רשימה יפה ומפורטת של חוקים צרכניים ניתן למצוא בספרוש של רוי בר קהן - דיני הגנת הערב)
בכל אופן לאחר כל הפרשנויות, עורכי דין יקרים - צריכים לנקוב מחיר בשקלים מול "צרכן" - האם אפשר לומר חצי אחוז + מע"מ ממחיר הדירה בעסקת מכר שבסיסה בדולרים ?
אוי לנו - גם דולרים וגם תרגיל חשבונאי - אז כנראה שאסור ! - החיים מסתבכים ... :-)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 6
היו זמנים...
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד