הגדרה של חוסר שפיות (מיוחס לאלברט איינשטיין): לחזור שוב ושוב על אותן הפעולות ולצפות לתוצאה שונה.אני לא מתפלא שמאז היווסדו החמאס חוזר כמו 'נחום תקום' על אותן פעולות, קרי; הסלמה איטית של פעולות איבה, 'הכלת' מכה "כואבת" מישראל, שימוש ב'הודנה' כדי להערך מחדש והתחלה זוחלת של הסלמה חדשה.
הסיבה שקופה לכל מי שמוכן לקחת צעד אחורה ולהרחיב את שדה ראייתו:
זה עובד.
ולפני תגובה רפלקסיבית צפוייה של התלהמות והתפרצויות רגשיות כדאי לזכור ביטוי נוסף מפי קונן דויל דרך גיבורו שרלוק הולמס; "המקום הטוב ביותר להסתיר דבר מה הוא במקום גלוי לעין". כך בדיוק פועל החמאס.
איך הדברים מתקשרים?
זה עובד בערך כך:
המטרה המוצהרת של החמאס הוא הכחדה של מדינת ישראל. זה גלוי לעיני כל.
הוא חוזר על אותן הפעולות שוב ושוב כי הוא רואה שזה מקדם את המטרה הנ"ל.
כיצד?
יש לו זמן. החמאס והאיסלאם הקיצוני באשר הוא אינו עובד עם סטופר. הוא אינו חי בעולם שבו למימדים של 'זמן ומקום' יש משמעות. העולם הגשמי אינו ערך עבורו לא כל שכן קדושת החיים. זהו ה'שגעון' שלהם. זה המקום שבו כל פסיכיאטר או פסיכולוג היה אומר על מטופל; "הנ"ל אינו שפוי". אבל החמאס פשוט חוזר על אותן הפעולות של אסלאם הקיצוני מאז ומעולם, הפעולות אשר בשלבים כמעט זיכו אותו באימפריה חובקת עולם.
מה החמאס הצליח לעשות בשני עשורים של חזרה על אותן הפעולות?
ההיסג המוחשי הוא כמובן הנסיגה הישראלית מרצועת עזה.
אבל ההסג המוחשי הנ"ל הוא עבורם המקום שבו הם 'מחביאים' לעיני כל את ההשגים האמיתיים שלהם. ומה הם אותם הישגים?
הישגים אלה הוטבעו בלשונו של מקייאבלי; 'הפרד ומשול'.
מאז הכיבוש של רצועת עזה כל הפעולות שלהם מסתכמות בדבר אחד; הרחבה איטית אך מתמשכת של פירוד בין הימין והשמאל בישראל שלכל אחד יש תורה סדורה ובלתי משתנה לסיום ה'סכסוך' עם החמאס ו- "החזרת השקט לתושבי ישראל".
החמאס הוא בלתי שפוי על פי כל הגדרה נפשית מקובלת, אבל הוא אינו טיפש.
לפיכך מי שכנראה שפויים אבל טיפשים הם גם השמאל וגם הימין בישראל שממשיכים לחזור שוב ושוב על אותן פעולות ל- "סיום הסכסוך" עם החמאס ונכשלים פעם אחר פעם.
מה שחייבים לעשות, ויפה שעה אחת קודם, הוא להפנים שכולם מחפשים את הפתרונות במקומות הלא נכונים. שמדובר בחוסר שפיות ושצריך לזרוק את הסטופר בהתייחס לחמאס (ולשאר התנועות האיסלאמיות הקיצוניות). שטיפול בחוסר שפויות הוא ארוך ומתמשך ולא יסתיים בימי חיינו. זה ייקח דורות. וזה דורש תורת טיפול שונה לחלוטין ממה שהיה עד היום.
והשלב הראשון חייב להיות לקחת מהחמאס את ההשג הגדול שלו - של הגדלת ההפרדה בין השמאל לימין בישראל כי גם אלה וגם אלה הם בראש ובראשונה אנשים שפויים. אנשים שמקדשים את החיים. אנשים שמחפשים פתרון שיהיה טוב לכולם. ורק סיעור מוחות שלוקח מהמוחות המבריקים של שני הצדדים יביא בסופו של דבר למציאת מפת הדרכים לטיפול בחוסר השפיות של האיסלאם הקיצוני שעל גבולותינו.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
