החברותא עם בצלאל והשיחה עם נתניהו: הרב אבי סמוטריץ', אביו של שר התחבורה, מדבר לראשונה  

"שלחתי לבצלאל הודעה אודות השיחה עם נתניהו. לבצלאל, אומנם, הייתה אסטרטגיה בניהול האירוע - אנחנו מנהלים את עצמנו בכוחות עצמנו ללא התערבות. ואף על פי כן לאחר מכן אמרו לי מלשכת ראש הממשלה שבצלאל שלח בהודעה: 'אני מכבד את אבא שלי ואהיה בקשר'".

נתניהו לא סתם בחר ברב סמוטריץ'. בריאיון שהעניק לחגית רוזנבאום בעיתון זה העיד ח"כ סמוטריץ': "אבא שלי הוא האיש הכי חכם שאני מכיר. תלמיד חכם, ירא שמיים. הוא מורי ורבי. אני לא זז בסוגיות מורכבות בלעדיו", כך שלמעשה האב הוא גם הרב של שר התחבורה. מבחינתו, הוא חווה חילוף תארים חיובי: "פעם הייתי 'הרב סמוטריץ'', והילדים היו 'הבן של הרב'. היום כשפוגשים אותי שואלים: איך זה לעבור פאזה ולהיות אבא של? ואני משיב: לכבוד הוא לי".

נתניהו הוא לא היחיד שרואה ברב כתובת בתפקידו כ"אבא של". הרב סמוטריץ' מקבל מדי פעם טלפונים מאישי ציבור כדי להעביר מסרים, לנסות לשכנע את השר סמוטריץ' בסוגיות ספציפיות, או סתם כדי לשבח: "טלפן אליי מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת, מיד לאחר שבצלאל התמנה לשר התחבורה. היה ביניהם קשר בגלל פרשת שדה דב. הוא אמר: 'אני רוצה להגיד יישר כוח למי שאצלם גדל הבן הזה' והרעיף עליו שבחים וסופרלטיבים. הוא הוסיף: 'עוד לא ראיתי דבר כזה, שההצטיירות שלו בתקשורת והאמת שבמפגש עמו נמצאים בפער כזה עצום'".

בצלאל מתייעץ איתך באופן קבוע?

"החיים המשותפים שלנו לא התחילו היום, בצלאל גדל איפשהו", הוא אומר בחיוך, מכוון לכך שבצלאל חי ומכיר את דעותיו במשך שנים, ולא צריך להתקשר ולדון בכל שאלה. "הוא גדל בתפיסות רוחניות ואידיאולוגיות ששייכות לחבורה הנפלאה שלנו, תנועת קוממיות".

מתי אתה מתערב ומתי אתה משאיר לו להכריע?

"ראשית, צריך להבהיר: בצלאל תמיד יהיה המכריע. מי שנושא באחריות - לו הסמכות. שנית, החילוק פשוט. בטקטיקה אני לא מתערב. וכי אני מבין בזה ובקי בפרטים? באסטרטגיה כן. אסטרטגיות אלו בעיקר נושאים אידיאולוגיים ותפיסות רוחניות". הרב מסביר: "אצלנו בבית יודעים: הכלל היסודי של אבא הוא שלא מתעסקים בנושא בלי ללמוד סוגיה. כשם שגמרא לומדים בעיון, כך בכל דבר - לומדים בעיון". וכאן הוא מוסיף: "דבר אחד מאוד חשוב למדתי – עבודה ציבורית מחייבת מקצועיות. לא מספיק רצון טוב וכדומה, צריכים לזה כישרון ומקצועיות. ביקשתי מבצלאל: בכל דבר שאתה עוסק – תקפיד על ידע מקיף. כשהקמתם את רגבים, בזה היה כוחכם. עד אז צד אחד הופיע בבתי המשפט והאכיל את השופטים. באתם אתם עם ידע, והפכתם את הקערה. כך תעשה תמיד, תבוא מחומש בידע. מאחורי ערפל וחוסר ידע אפשר לחרטט ולרמות את השיח הציבורי. תביא איתך את הידע ואת האמת העובדתית ובזה תאיר, בעזרת ה', את העיניים. ברור לי שאין דבר כזה דיון שהוא בא אליו לא מוכן".

מתנה מאבא ללשכה בכנסת

ערב ההשבעה הראשונה של ח"כ סמוטריץ' לכנסת, לפני כחמש שנים, הוריד אביו תמונה גדולה שהייתה תלויה מעל לראשו בחדר הלימוד. היה זה ציור של מרן הרב קוק יושב על כיסאו, מחזיק ספר בידו ומהורהר בעמקות. סביבו אותיות ומשפטים ממאמריו, וכל זה בתוך מרחבי ארץ ישראל. "ציור נהדר", הרב עדיין מתפעל. "נטלתי את התמונה וצירפתי אליה את כרוזיו המרכזיים של רבנו הרב צבי יהודה – 'למען דעת' ו'לא תגורו'. נסעתי למסגר אותן במסגרת יפה וגדולה. הבאתי את התמונה איתי להשבעה בכנסת, על מנת שתהיה לבצלאל מקור השראה. מרן הרב המקיף כול בעומק ובאהבה, על רקע ארץ ישראל, בידיעות אמת והדרכות קונקרטיות של הנהגה מהרב צבי יהודה". התמונה פיארה את לשכתו של הח"כ הטרי בכנסת, "ואני מניח שעברה איתו ללשכת השר", מעריך האב, ומסביר כי המתנה הזאת ומיקומה דווקא בלשכה משמעותיים בעיניו: "למען תהיינה הדמויות הענקיות האלה ותורתן לו למורה דרכו בעזרת ה'".

הקשר של הרב סמוטריץ', רב היישוב בית יתיר ור"מ בישיבת ההסדר בקריית ארבע, עם בנו הוא נדיר ומיוחד. גם במהלך העשייה הציבורית התובענית, מקפיד סמוטריץ' הבן להגיע וללמוד בחברותא עם אביו כמה שעות. "פעם בשבועיים הוא בא במיוחד לישיבה בקריית ארבע לסדר צהריים. לפעמים, כשאני ממילא בירושלים, אנחנו לומדים במרכז הרב. החברותא מתחילה בלימוד סוגיות בעיון, בדרך כלל במסכת שנלמדת בישיבות. בצלאל הוא תלמיד חכם. כיום, כשהזדקנתי קצת, המחשבה שלו יותר מהירה משלי והוא תופס את הסוגיה מהר מאוד. חשוב לבצלאל לצאת מעומס היומיום ולבוא ללמוד תורה".

בדרך כלל החברותא זולגת גם לדיונים בענייני השעה, עצות וליבון נושאים בוערים. "עוסקים בציבוריות ולומדים בתורת מרן הרב ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל. משתדלים מאוד ללמוד, אבל קוצבים לעצמנו חצי שעה בעסקי ציבור".

לעיתים מהחברותא יוצאות גם תוכניות מעשיות. "מהלימוד שלנו יצאה תוכנית ההכרעה. למדנו את הרמב"ם אשר מונה את 'כי תקרב אל עיר להילחם עליה וקראת אליה לשלום' כמצוות עשה, על פי הירושלמי. על פי סוגיה זו שעסקנו בה וניתחנו אותה, התפתחה תוכנית ההכרעה שבצלאל פרסם בכתב העת השילוח".

היו פעמים שהערת לו על אמירה או מעשה שלא כהוגן לדעתך?

"ככלל אני מדבר על הלכתחילה, וממעט בהערות בדיעבד. בצלאל ילד גדול. לא פעם הוא אמר לי: 'אבא, צריך לראות את התמונה בשלמותה', והוא צודק. לא פעם כשאני נסער, הוא זה שאומר לי: 'אבא, זו המציאות המורכבת, וצריך לראות אותה בפרופורציה'. הוא גדול ממני ביכולת ההכלה ובבגרות הציבורית ומתוך כך ביכולת ההנהגה".

בצלאל חוטף הרבה אש והעלבות אישיות בתפקיד. הרב נפגע כשמעליבים את בנו?

"אני לא נמצא שם. בצלאל גם הוא לא נמצא שם. אנחנו משתדלים לעשות את המיטב. רואים את הדברים בפרספקטיבה אחרת. עוסקים בצורכי ציבור באמונה. 'כל העמלים עם הציבור – יהיו עמלים עמהם לשם שמיים' - זה מבט אחר. נכון, לאשתי מעט יותר קשה עם זה – סוף כל סוף אמא... אבל אני אומר לה ולכולם: 'אנחנו שליחים!', ובאמת היא מתפללת עליו בכל יום שיזכה להיות שליח נאמן. אני גדלתי אצל הרב צבי יהודה, כל זה כקצף על פני המים".

האש שמופנית כלפי בצלאל זולגת לעיתים גם לכיוון אביו. לפני כשנה זעקה כותרת ב'הארץ': "מה חושב הרב חיים סמוטריץ', אביו של חבר הכנסת, על מערכת המשפט?". במאמר האשים עו"ד יאיר נהוראי את הרב סמוטריץ' כי הוא משתמש בדמוקרטיה עצמה כדי לחסל אותה, והביא ציטוטים משיעורים שנתן בישיבת ניר, לפיהם "הקושי הכי גדול של מדינת ישראל היא מערכת המשפט". הרב, מצידו, לא מתרגש ולא מתנצל. "מה חידוש יש בדבר הזה? סדר התפילה הוא על סדר הגאולה. 'ברך עלינו' כפותח ל'מקבץ נדחי עמו ישראל', ועכשיו ארץ ישראל מכינה עצמה ל'השיבה שופטינו'. הרב צבי יהודה אהב את המדינה בכל מאודו ובכל נפשו, אבל שני משרדים היו קשים לו, משרד החינוך ומשרד המשפטים. לעם ישראל יש היסטוריה מופלאה של מערכת משפט. יש לנו שולחן ערוך ורבבות תשובות בספרות השו"ת. מן הגויים הרי היו באים, לאורך ההיסטוריה, להתדיין אצל הדיינים היהודים, כי ידעו ששם יש צדק".

כפי שאמר בצלאל, לחזור אל "משפטי התורה כמו בימי דוד המלך"?

"הפיקנטריה הזאת לא מתאימה לנו", דוחה הרב ניסיונות ליצירת כותרות, ומעדיף לעסוק במהות: "המגמה שלנו היא שיישבו תלמידי חכמים בבתי מדרשות ובכוללים, וימשיכו את הרב גורן, הרב הרצוג והרב ישראלי בבירור איך מנהלים כלכלה ומדינה מודרנית על פי התורה. הרי מיד עם קבלת התורה קיבלנו את פרשת משפטים. 'ואלה' עם ו' החיבור, כך מחברים את השמיים אל הארץ. 'צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ'. המשפט תמיד חי ודינמי מן היסודות. נכון, אנחנו נפגשים עם דברים חדשים וצריך לתת להם מענה, ודווקא משום כך צריך לעודד יצירות שעוסקות בסוגיות של המשפט העברי ולשתף עמהם משפטנים. הרי איננו עם שנפל לכאן מהירח. אלפים בשנים היו בתי דינים שהעמידו את החיים. מדינת ישראל מחויבת למשפט העברי, כדי שיהיה לנו כיוון ואזימוט. כלים מתוך דבר ה', מתוך תורה. כמו כן, חשובה עבודת הנגשת המשפט העברי לשופטים, כדי שיוכלו להיעזר בו. לא יזיקו להם, כמובן, ימי עיון ולמידה. ומה יותר טבעי מלאפשר למי שרוצים בכך להתדיין בבית דין לענייני ממונות ולקבל על כך חותמת של מדינת ישראל?".

בנוגע למשרד התחבורה, יש לתורה מה לומר?

"בוודאי", הוא משיב מיידית, "למשל, לקיחת השבת כמרכיב מרכזי בזמן התכנון, יכולה להביא לכך שאין התנגשות עם חילול שבת. נבון לא נכנס לבור שחכם לא יודע איך לצאת ממנו. למה לריב כשמגיעים לצומת שיש בו התנגשות, כשאפשר על ידי תכנון מראש להשיג הכול?! פה האישיות של שר התחבורה נכנסת, לייצר הנחייה בסיסית: השבת נלקחת בחשבון במסגרת התכנון!".

זקן מכוח צביטת הרבי

הרב סמוטריץ' נולד וגדל בקריית שמואל. אמו ברוריה ז"ל הייתה עקרת בית, ואביו יעקב ז"ל שימש כספרא דדיינא של הרב יעקב רוזנטל, אב"ד בחיפה. אחר כך במשך עשרות שנים שימש כמזכ"ל המועצה הדתית בחיפה. הוא קרוי על שם שני סביו, חיים וירוחם הי"ד, שנהרגו בשואה. אמו, ברוריה, היא ניצולת שואה שעלתה בגפה ארצה. נושא השואה לא דובר בבית, אבל הרב מצטט משפט שמגלה את עמדתה הפנימית של אמו: "אשתי שאלה פעם את אמא: איך שרדת? והיא ענתה לה: שרדתי כדי לראות את כולכם פה".

האב הספיק לעלות ארצה קודם השואה, ללמוד במקווה ישראל, ובמסגרת קבוצת אברהם לעלות עם מייסדי כפר עציון. אחרי פטירתו מצאו בני המשפחה מכתב ובו הוא כותב להוריו לפני עלייתו: 'אני חייב תוך שעתיים לקבל החלטה, אין לי אפילו הסבלנות לכתוב לכם. אני עולה ארצה!'. "אבי היה איש ציבור מוערך, והיה גם ממייסדי הישיבה התיכונית בקריית שמואל. רבים זוכרים אותו כבעל התפילה בימים נוראים".

כילד וכתלמיד בישיבה התיכונית פרחי אהרון, הרבה הרב להגיע לחצרו של הרבי מסערט-ויז'ניץ. "הרבה השפיעו עליי, בצעירותי, החצר והרבי. אנחנו חסידים בנוסח ובניגון. עד היום בחנוכה נפגשת המשפחה אצל הרבי להדלקת הנרות. זכיתי כילד להכיר אפילו את הרב'ה הראשון, ר' בורכ'ל, ואני מקפיד לומר שהזקן שלי הוא מכוח הצביטה בלחי שקיבלתי ממנו בילדותי".

לאחר מכן עלה הרב סמוטריץ' לירושלים ולמד בישיבת מרכז הרב במשך שבע שנים. "אין ספק שהתפיסות הרוחניות שלי הן לגמרי מרכז הרב. אני כל כולי יצירה של הישיבה ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל, שחקק בנו את תורתו בעוצם אישיותו. שם גם זכיתי לקבל מהרב ישראלי שיעורים בנויים לתלפיות ולקבל מהרב ר' אברום זצ"ל, מיראתו ולמדנותו".

בברכת הרצי"ה עבר לגור בקשת שבגולן. בזכות זה, הוא אומר, נתגלגלה לפתחו זכות נוספת. "מורי ורבי הרב אברהם דב אוירבך שליט"א בא לקשת לתת שיעור בחג הסוכות, ומאז דבקה נפשי בו וזכיתי לאור מאורו – גאונות ומתיקות בהירה של תורה. ביום שהושבע בצלאל לראשונה, הדבר הראשון היה לנסוע לרב אוירבך ישר מהכנסת ולקבל ברכתו. זכינו, ואף הרב שמואל אוירבך זצ"ל, האח הגדול, היה שם ואף הוא בירך אותו. הרב פנה אז לבצלאל: 'אני מבקש ממך, מלבד הדברים הגדולים, יש הרבה אנשים שצריכים אוזן קשבת ועזרה', ובצלאל מיישם את ההנחיה ועונה למאות ואלפים של פניות".

לאחר שנה בכולל בנוב, התבקש על ידי הרב נריה זצ"ל "לחזק את ישיבת הגולן, שהייתה צריכה כוחות של מרכז הרב בשביל הדור הזה". אחרי חמש שנים שבהן לימד בישיבת הגולן, עבר למשך 15 שנים לבית אל, שם שימש כר"מ וראש כולל הלכה בישיבה הגבוהה. "רציתי להתקרב לירושלים, ללמוד תורה יותר. למדתי שם חברותא הרבה מאוד שנים עם הרב חיים כ"ץ".

התחנה הבאה הייתה כראש ישיבת בית מוריה בבאר שבע. "תלמיד שלי, הרב שמעון כהן, ואיתו אבי וורצמן, פנו אליי שהם רוצים להקים ישיבה". באותן שנים עבר הרב להתגורר בבית יתיר שבהר חברון. "ניאותנו לישיבה בבאר שבע. אבל הצבתי תנאי: אני לא עובר את הקו הירוק, נפשי קשורה ביש"ע. ככה גדלתי, זה היה הרב צבי יהודה, דבקות בתורה ובארץ ישראל".

הישיבה לא האריכה ימים והיא נסגרה לאחר כשלוש שנים. באותה עת פנו אברכים בשליחות הרב אליעזר ולדמן מישיבת ניר בקריית ארבע לרב סמוטריץ', בבקשה שיבוא לכהן כר"מ. "מאז, 19 שנים, אני מלמד בישיבה שיעורים בעיון לשיעורים הגבוהים, ושיעורים באמונה, בעיקר בתורת הרב זצ"ל". במקביל התמנה על ידי תושבי בית יתיר לכהן כרב היישוב.

שמולי חותם בעיניים עצומות

הסיור בבית משפחת סמוטריץ' מתחיל בחיוך. על המקרר תלויה תמונה משעשעת של בצלאל על רקע הכנסת תחת הכותרת 'כולנו סמוטריץ'', כשלידו מודד המורה על גובהו, 1.60 מטר. "היה חבר כנסת מהאופוזיציה שאמר מעל הבמה 'כולנו סמוטריץ' והוא כולה מטר שישים'", מחייך הרב, "חתני, צור, שמומחה בגרפיקה, עיצב את זה".

לנוכח התמונה שעל המקרר משתפך האב בסיפורים על הבן הקטן-גדול כלשונו: "בצלאל היה ילד קטן ונמוך קומה, בלונדיני חמוד, וכבר בגיל ארבע-חמש היה קטן-גדול. ההתנהגות שלו כמו התנהגות של אדם גדול. מוכשר ותמיד מאותגר".

כשאנחנו מתהלכים בבית המשפחה, מציין הרב פרט טריוויה נוסף: "את הבית הזה בצלאל בנה. יש לו ידיים, רק תן לו כלי עבודה. גם בכנסת, וכעת גם בממשלה – רק תן לו לעבוד. יש לו, ברוך ה', חן ויכולת להתחבר לאנשים. הוא אמר לי פעם: 'אבא, תדע לך, אני יכול להגיש לח"כ איציק שמולי נייר בנושא שעבדנו עליו יחד, והוא יחתום עליו בעיניים עצומות. הוא יודע בוודאות שלא אפר את אמונו'. זו רמת האמון הנצרכת למען שיתופי פעולה, שרק איתה אפשר להצליח בכנסת. בלי חיבורים אין שום יכולת לעבודת הכנסת", מסביר הרב, ומספר בהתפעלות: "יצא לי להיחשף להיקף הקשרים שלו עם בעלי תפקידים. ממש מדהים. ברוך ה' זה מה שנותן לו את כלי העבודה לסייע לאנשים. בצלאל ניחן בכישרון מאת הקדוש ברוך הוא, אבל הנכונות להשקיע יום ולילה היא הבחירה החופשית שלו".

כשהרב סמוטריץ' מדבר על משפחתו הענפה הוא מתרגש ומודה לה'. ילדותו כמעט ללא משפחה זכורה לו היטב, ולכן לזכות במשפחה ענפה איננה עובדה ברורה מאליה בשבילו. משפחת סמוטריץ' מונה שמונה ילדים, עשרות נכדים ושלושה נינים. רעייתו יוכי היא מחנכת, מורה ומדריכת תנ"ך ותיקה שזה עתה פרשה לגמלאות. "דוגמה אישית לנשיאה בעול – זו אשתי. הנכונות של בצלאל להשקעה אין סופית, ובלי לעגל פינות - זה מאמא שלו".

את השידוך ביניהם הגה והציע הדיין הרב רוזנטל. "אבי היה הספרא דדיינא שלו ואשתי גרה בית לידו. הוא היה צדיק וגאון עצום והיינו מאוד קשורים. הוא גם ערך לנו את החופה". יחד הם זכו להקים משפחה ענפה, כשגם הילדים הפחות מפורסמים, לא פחות מוכשרים. "ברוך ה' אנחנו זוכים לנחת מכל ילדינו המוכשרים ומגוונים במקצועותיהם, ובעיקר משקיענים ומסורים". הבן טוביה מוכר לציבור כאחיו הדתל"ש של בצלאל, שמרבה להגן עליו בטוויטר. "מפרזל סוסים, מקצועי מאוד. ילד נפלא", אומר עליו האב, "פעם, עוד בהיותו נער, תוך שהוא מחזיק עדר בקר של 400 ראש, אמר לי: 'אבא, אתה יודע מה זה לדהור על סוס אל מול הרוח, רוכב ומגיע לפסגה, ואז הכול נפרס לפניך!'. זה התיאור של הנפש".

איך הרב מתמודד עם החזרה שלו בשאלה?

"טוביה הוא קצין ומפקד ביחידה מיוחדת, אהוב ומוערך על ידי חבריו הקצינים, מפקדיו ופקודיו. מה לעשות, כרגע הוא במקום הזה. יהיה טוב. כבר הבטיחה תורה שסוף כל ישראל לעשות תשובה. זה בטוח, בעזרת ה'".

בנו עקיבא הוא מגורש משאנור שהיה שותף למאבקים בולטים למען שלמות הארץ. "עקיבא הוא רבי עקיבא. איש גדול. היה שנים במניפה בישיבת חיצים באיתמר, והיום היועץ של ישיבת חיצים". בן נוסף, אבינועם, תושב עשהאל, הוא מנהל הייצור של מפעל עשבי קדם. מלבדם יש עוד ארבע בנות: הבכורה הדסה רחל, נשואה לקובי כהנא, בוגר ישיבת בית אל ולהם שבעה ילדים ושלושה נכדים. יהודית דבורה, אחות אחראית בחדר מיון בלניאדו, נשואה לבן היישוב יתיר ומתגוררת בסמוך להורים. יסכה עובדת בהייטק וסטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה, ואיילה, עובדת במשטרה כחוקרת זירה במז"פ.

"הציבור הדתי צריך להתבגר"

הרב סמוטריץ' הוא איש ארץ ישראל במלוא מובן המילה. עיניו בורקות כשהוא מדבר על הארץ. מעולם לא יצא ממנה ומקווה גם לא לצאת. פתח ביתו מעוטר בגפנים, גינתו מלאה מפירות הארץ, וכבר בעת שנפגשנו הגיש לנו משקה וריבה מתאנים, שאותן ארה באותו הבוקר מגינתו. ההתרגשות ממלאת אותו כשהוא מראה לי את הרי חברון הפרושים לנגד עינינו מביתו.

לפני כמה שנים הוציא את הספרונים 'לכבודה של ארץ ישראל', הכוללים תפילה לשלומה וגדושים במאמרי אהבת הארץ, שחולקו בחתונות רבות כשי. אבל הרב סמוטריץ' לא רק כותב על ארץ ישראל, הוא בעיקר שותף פעיל במאבקים למענה במשך עשרות בשנים. כבר בהיותו בחור צעיר במרכז הרב, בעליות של גוש אמונים, דרך התנועה לעצירת הנסיגה בסיני, ומאוחר יותר כחבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל ובמזכירות 'דרך אמונה'. "כתבתי וביארתי את ריאיון סירוב הפקודה של הרב שפירא זצ"ל ערב הגירוש באחד מעלוני קוממיות. ובאמת, הרי עוד לפני קריאתו של ר' אברום היו כל הכרוזים של הרב צבי יהודה, ראש וראשון להסביר שעל ארץ ישראל אין ויתורים". בנוסף לכך היה הרב אחד מרבני תנועת קוממיות, שנוסדה על ידי תלמידיו מישיבת בית אל.

הרב מדבר על קודש ותורה בהנהגת המדינה. בפועל, בראש המפלגה הדתית-לאומית עומדת אישה לא דתייה.

"אספר לך את האמת. באמת היה לי קשה, קשה מאוד. לא הבנתי איזו הצדקה ישנה לאיילת להציג את הדרישה הזאת, לעמוד בראש הרשימה. איך אפשר שאנחנו נקבל אותה?! ואכן הבעתי את התנגדותי. אבל עם הזמן הבינותי שבעולם הפוליטי צריך להשלים גם עם הלא מושלם, עדיין. מצד החשבון האלקטורלי, בצירוף העובדה שמדובר בחיבור בין מפלגות, נכון לנהוג כפי שהוחלט. חשוב לציין, ההחלטה התקבלה מתוך דיון מקיף בסגל חבורה של תלמידי החכמים המרכזיים בציבורנו, ובברכת רבים אחרים. ואולם", מוסיף הרב, "למען האמת, הצטערתי מן העובדה שהציבוריות שלנו כל כך לחצה לכיוון המהלך הזה. בל נשכח את תוקף הדרישה הזאת שגובתה בתמיכה רחבה של מאמרי דעה. אומנם אסור להם למנהיגי הציבור להיות מולכים על ידי הציבור חס ושלום, אך ברור גם שאינם יכולים להיות מנותקים מהם. אני מצר בעיקר על התופעה הזאת של החולשה הנגלית עדיין בציבור שלנו, אשר נראה כזקוק לאישור מאחרים. היכן היא קוממיותנו? אני מייחל ומצפה שנתבגר ונראה עצמנו טובים באמת מתוך תורה, יותר טובים מכל דבר אחר שאפשר ליצור, לא כי אנחנו כאלה אלא כי הקדוש ברוך הוא נתן את התורה".

עם זאת, הרב מוצא נקודת מבט נוספת על מנהיגותה של שקד: "האמת היא שאיילת באה אלינו ועמנו, מפני שהיא רואה שיש כאן אור, עוצמות וכוחות. 'גיליתי פה בית', היא אמרה. רק לאחרונה, אחרי הרצח של רינה שנרב הי"ד, פרסמה דברים נפלאים על הציבוריות שלנו. איילת רואה, ברוך ה', אור, כמו רבים שלא העפילו עדיין לשלמות קיום תורה ומצוות, אבל כן מזהים מתחת לכיפה הסרוגה מקורות אנרגיה מיוחדים מאוד. אנו נקרא לזה 'דבר ה'', וייתכן שהיא תקרא לזה 'אידיאליזם' ו'ציונות ימנית תוססת'. אבל היא יודעת היטב שהכול בא אצלנו מתוך תורה. אני מאמין כי מי שיצטרף אליה ויצביע ט"ב, יגדיר ויזהה את עצמו עם ציבור שהכיפה שעל ראשו היא הדגל שלו. ולכן אם על ידי כך שאיילת פה יתקרבו אנשים שבלעדי זה לא היו עושים כך, יש בזה שביבים של התקרבות לדרך, ועל גבי זה תבואנה, בעזרת ה', קומות נוספות".

הרב סמוטריץ' כמעט לא התראיין עד היום, והפעם היחידה שבה ניאות לכך הייתה בבחירות 2015. לנוכח הקמת מפלגת יחד, רצה הרב לאחד את שורות הבית היהודי ויזם מפגש של זקני תלמידי הרב צבי יהודה בבית הרב צבי יהודה. "הסכמתי אז להתראיין מפני כבודה של התורה הגואלת שלנו. אני התפלצתי, לא יכולתי לשאת את הבושה". לדבריו, אותה תופעה קיימת גם כיום. "היום יש ניסיונות לחקות את זה. האמירות של 'נעם' שאם לא ירוצו הם ילכו עם אגודת ישראל, זו פשיטת רגל. איפה התורה שלנו? איפה הדגל? איפה ההקפדה של רבנו הרב צבי יהודה לגשת לתורה מתוך עם ישראל וארץ ישראל?!", הוא מזדעזע, "איך אפשר לעזוב מקור מים חיים ולחצוב בורות נשברים אשר לא יכילו המים של התורה הגואלת?".

להצביע עם חליפה

לסיום, מבקש הרב סמוטריץ' לנצל את הבמה ולבקש מן הציבור: "אנחנו עומדים לפני הבחירות ואני מבקש מכולם להסתכל על היום שאחרי. שלא נקום יום אחרי הבחירות למדינה אחרת ממה שבנינו בעמל רב במשך עשרות בשנים. לבנות זו עבודה קשה ומתמשכת, אבל להרוס אפשר ביום אחד. לא יהין אדם להישאר בביתו ביום הבחירות. אפשר לגייס את ה-61 מנדטים ויותר, אם המסר שלנו ברור וחד: כולם הולכים להצביע לתבנית המדינה כפי שאנחנו מכירים אותה – זו שיש בה חיבה לארץ ישראל ודבר ה', מדינה שאוהבת את ארץ ישראל ומסורת ישראל. מחר יכולה, חס ושלום, העוינות לכל אלה לשבת ליד ההגה. אין לנו את הפריבילגיה לא להצביע או להצביע לקולות מבוזבזים. ברור הרי שמי מאיתנו שיהיה בכנסת יעשה הכול יותר טוב לטובת הערכים שלנו, מחס ושלום הצדדים האחרים. שלא נקום ביום המחרת למדינה אחרת מפני שדקדקנו עם שליחי הציבור שלנו כחוט השערה. נזכור שענוותנותו של זכריה בן אבקולס, מרוב דקדוקו בסעיפים קטנים, החריבה!".