האם קיימת במדינת ישראל כפייה דתית?  

3. גיור באמצעות הרבנות בלבד: טוב, כאן זה ממש ברור, אין אפילו צורך להסביר, אין שום כפייה על אף אחד, זה ברור. רוצה להיות יהודי? יש כללים- על פי ההלכה בלבד. זה שמאן דהו מחליט שהוא יהודי על פי קריטריונים שהמציא, לא הופך אותו ליהודי, בדיוק כמו מי שיעמוד בכיכר העיר ויצעק שהוא משיח בן דוד - המדינה כמובן לא חייבת להכיר בו כמשיח רק בגלל שהוא מגדיר את עצמו כך.
אפילו אם המדינה הייתה מחליטה שהיא מכירה גם בגיורים שלא כהלכה – זה לא היה עוזר, זה לא משנה מה כתוב במרשם האוכלוסין או בתעודת הזהות. מי שלא התגייר כהלכה אינו יהודי, כך היה תמיד וכך יהיה, לא יעזור אם נשקר למישהו אלף פעמים שהתהליך הפיקטיבי שעבר הופך אותו ליהודי – הוא לא!!!

4. סגירת עסקים בשבת ואיסור העסקה ללא היתר בשבת: לא נסקור את כל ההיבטים החוקיים והשתלשלותם (חוק שעות עבודה ומנוחה, חוקי עזר עירוניים, חוק המרכולים ועוד...). כאן לכאורה יש ממש כפייה, אני רוצה לפתוח את חנותי הפרטית ולהעסיק בהסכמה את העובד שלי בשבת, הקונים רוצים לקנות בשבת, ואת כל "הטוב" הזה חוקי המדינה מונעים!
אבל גם כאן זה רחוק מלהיות נכון, ונסביר: כל חוקי המסחר והעסקת עובדים מוסדרים בחוקים/תקנות/צווים רבים (חוק שעות עבודה ומנוחה, שכר מינימום, רישוי עסקים, חוק שיווין הזדמנויות בעבודה, חוק הגנת הצרכן, חוק איסור הפליה במוצרים, חוק ההגבלים העסקיים ועוד... ורק לאחרונה נכנסו לתוקף תקנות המחייבות לסמן מזון שאינו בריא).
חקיקה זו יוצאת מנקודת הנחה כי זירת המסחר והעסקת העובדים אינם בתחום האוטונומי של היחיד בו הוא רשאי לנהוג כרצונו, כי אם חלק מהחברה עצמה ולכן זכותה ואף חובתה של החברה לחוקק חוקים המגבילים את חופש הצדדים למסחר ולתעסוקה בהתאם לערכי החברה. כמובן שבמדינה יהודית ודמוקרטית יש מקום להגשמת ערכים יהודיים בסיסיים בחיי הכלכלה והמסחר, לא פחות מאשר ערכים חברתיים או ערכי שוויון וכו'. מי שממש מתעקש יכול לקרא לזה כפייה, אך זה לא נופל מכפייה כמו לדוגמה, של שכר המינימום בהתאם לחוק הגנת השכר... עבור קפיטליסט שמאמין ששכר המינימום צריך להיות נמוך מהיום או אפילו כלל לא להיות... אז מי שנגד כפייה-דתית רצוי שיהיה גם נגד כפייה-חברתית, כפייה-שוויונית... האם שמעתם פעם את מתנגדי החקיקה היהודית אומרים "אנחנו בעד שכר מינמום, לדעתנו אסור לתת לעובד מתחת ל- 5,300 ₪ בחודש, אך אנו מאמינים שראוי שאת ההחלטה יקבל המעסיק, אסור להשתמש בכפייה למטרה חשובה זו, זו לא תפקידה של המדינה להיכנס לכיס שלא האדם הפרטי, כמו שלא תפקידה להיכנס לצלחת של האדם הפרטי..."

5. ייבוא בשר כשר: מותר בישראל למכור ולאכול אוכל לא כשר, אין על כך כל הגבלה! אין כל כפייה! מי שרוצה לייבא בשר, חייב לייבא בשר כשר בלבד (חוץ מרשימה של סוגי בשרים ספציפיים שניתן לייבא אפילו שאינם כשרים). גם כאן כמו בדוגמה הקודמת מדובר על הגבלות מסחריות בלבד, האדם הפרטי רשאי, כאמור, לאכול מה שבא לו! אך על הייבוא יש הגבלה, האם מדובר בכפיה? אם אתה סבור שכן, אז גם הגבלות על ייבוא תוצרת חקלאית בכלל פסולה כי היא מהווה כפייה – אם דאגה לחקלאים או לערכי החקלאות מצדיקה הגבלה על ייבוא, אין שום סיבה שדאגה לערכי היהדות של המדינה לא תצדיק הגבלות על הייבוא. מי שמתעקש להתנגד לחוק הזה בטענה שמדובר בכפייה-דתית אז למען ההוגנות עליו להתנגד לכל הגבלה שהיא על ייבוא כי מדובר על כפייה-חקלאית/ כפייה יצרנית/ כפייה כלכלית-חברתית.
באותה הדרך ניתן להראות שאין כל כפיה גם בחוק הונאה בכשרות, חוק החמץ וכו'.
אז מה היה לנו? מצאנו שאין כל כפייה על הפרט לעשות כרצונו. המדינה נותנת לאזרח שירותים שונים, לא כל מה שהוא צריך או רוצה. חלק מהשיקולים אילו שירותים לתת לאזרח הינם שמירה על צביונה של המדינה. תעשיה/מסחר/ייבוא ותעסוקה מוגבלים על ידי המדינה בהגבלות רבות ושונות המגשימות את ערכי המדינה, כמובן שבין ערכיה של המדינה היהודית ישנם גם ערכים יהודיים לצד ערכי שיוון, סולידריות חברתית וכדומה.
אז מה הבעיה? אין בעיה, הבעיה היחידה היא שישנם מובילי דעה, שמנסים (בהצלחה יתירה) להנדס את התודעה ולקבע נרטיב כביכול הדתיים והחרדים מתחזקים חוקי כפייה דתית במדינה, ולא כך!!!
אז בפעם הבאה שמישהו אומר לך " למה אתם הדתיים כופים?" תדע להראות לו נכוחה את השקר שבטענתו!!!

2) הערכים האלו יכולים להתבסס על אידיאולוגיה דתית,
או חילונית,
או אופנה,
ולפעמים הם תואמים לציביון המדינה,
כפי שהוגדר בחוק יסוד הלאום,
או בהכרזת העצמאות, שלדעת בג"צ היא קדושה.

3) מי שקובע את הערכים והאכיפה שלהם,
הוא הציבור המצביע, הבוחר בנבחריו ושולח אותם לכנסת ולממשלה,
לחוקק חוקים ולאכוף אותם.

וכל זה דרך המנגנון הנקרא "הדמוקרטיה של המדינה היהודית היחידה בעולם של העם היהודי, היושבת על אדמתו ההיסטורית של העם היהודי העתיק."

4) הויכוח בנושא מתנהל בין 4 קבוצות עיקריות:

קבוצה 1:
יהודים אורתודוכסים (ממגוון סוגי כיפות) הרוצים להגדיל את משקלה של תרבות ישראל הייחודית (התורה וההלכה) בגוף החוקים של מדינת ישראל.

קבוצה 2:
אנשים, לרוב יהודים, המבקשים להפוך את ישראל למדינה חילונית, סגנון צרפת או משהו, תוך מחיקה מלאה של כל היבט דתי מחוקי המדינה (בתחום הציבורי), ומהתנהלותה, כולל היבטים של התרבות הייחודית של עם-ישראל:

התורה וההלכה.

קבוצה זו מפוצלת לתת-קבוצות: בעיקר הקבוצה הקומוניסטית/סוציאליסטית, וקבוצה קפיטליסטית.

קבוצה 3:
קבוצת פייגלין, שתומכת בחופש האדם, כולל חופש כלכלי, ומעוניינת להסיר את היבטי הדת, כולל דת ישראל, מרוב חוקי המדינה, מלבד היבטים מסויימים, אותם רואה הקבוצה כחיוניים לציביון היהודי של המדינה.

קבוצה זו מאמינה שההיגיון של קהילות ישראל בגולה יכול להיות תקף גם במדינתו של עם ישראל: שמירה על המסורת ללא חוקים והנחתות מההנהגה,
אלא מתוך מסורת ורצון חופשי.

קבוצה זו מאמינה שמצב כזה יענה על הצרכים של רוב עם-ישראל,
בכך שיגדיל את החופש ברוב היבטי החיים, ובנוסף יקרב יותר את עם ישראל לתורה, מתוך רצון חופשי ותחושת קהילה.

קבוצה 4:
אנשים שחושבים שאין בעיה במצב הנוכחי, של סטטוס-קוו,
ולדעתם צריך להקפיד לשמור עליו ולהמשיך בו.

5) אדון קדוש ניסה להסביר שהטענות (של קבוצה 2 - סוציאליסטים),
הן מוגזמות ומנופחות ואפילו מטופשות,
ומה לעשות, הוא צודק (בעיקר הטענות על גיור ונישואים - שהרי מדובר על נושאים דתיים, נישואים זה לא זוגיות אלא ערך דתי, שקשור לדת המגדירה אותו - מי שרוצה לחיות בזוגיות, יש מגוון דרכים, עם זכויות דומות או שוות לנשואים בטקס דתי).

המדינה מתערבת בכל מיני תחומים, וכופה על הציבור כל מיני ערכים, לא רק ערכים מסויימים מתורת ישראל, אלא גם ערכים סוציאליסטיים וערכים חילוניים. אבל בסה"כ, יש לעם-ישראל חופש רב מאוד,
וביחס לסעיפים שהוצגו על-ידי אדון קדוש:

#חופש לנסוע בשבת במגוון שיטות ואמצעים.

#חופש לאכול כמעט כל סוג של אוכל.

#חופש לחיות בזוגיות - עם זכויות משפטיות של נשואים - עם כמעט כל אדם או ייצור.

#חופש להיחשב יהודי (במגוון היבטים) גם אם גויירת על-ידי אנשים שלא ממש מאמינים בקיומו של האל, או בחשיבות מצוותיו של האל (קונסרבטיבים ורפורמים) - לפחות לפי כוהני בג"צ.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=899802

# חופש לעבוד ולהעסיק ב-6 מתוך 7 ימות השבוע,
ולפעמים גם ביום השביעי, בתנאים מסויימים.
זה גם נותן לאנשים מגוון אפשרויות לאנשים לבלות ביום המנוחה שלהם,
במקום לשבת בבית ולהרהר על חייהם או ללמוד משהו.

# חופש לייבא בשר לא כשר, בתנאים מסויימים
(בזכות פסקת ההתגברות על בג"צ, של ממשלת רבין, שהייתה צריכה להשיג תמיכה בהסכם אוסלו)

# מגוון אפשרויות הימורים בעזרת מפעל הפיס.

# מגוון זימה וזוממה בכל שעות היממה בעזרתן של תשתיות התקשורת.

# מגוון אפשרויות לדפוק את המוח בעזרת מגוון חומרים זמינים לכל יוצמח, חלקם חוקיים, ומחלקם המשטרה מעלימה עין, או אוכפת באופן סמלי.

https://youtu.be/d_c8k9BWsYM

וזה הספר:

תשובה: אם החנות תהיה פתוחה לקונים, אז אסור, בדיוק כמו שאסור לך למכור מוצר מזון ארוז שלא מפורטים עליו הרכיבים. בשני המקרים מדובר על מעשה שנעשה על ידי שני בגירים, המודעים להשלכותיו ולמרות זאת הוא נאסר על ידי החוק. כתבתי שעניני מסחר בכלל, נתונים להגבלות רבות המביאות לידי ביטוי את ערכי החברה. אני לא נכנס לשאלה האם מהן ערכי החברה (רמז... מדינה יהודית ודמוקרטית...).
אגב, לסגירת עסקים בשבת ישנו גם ערך חברתי-כלכלי-שיוויני - יצירת תחרות הוגנת מול העסקים שומרי השבת גם שומרי שבת שלא מסיבות דתיות.

2. יש לי חברת אוטובוסים. אני חושב שזה ישתלם לי להפעיל אותה בשבת (רק באמצעות נהגים לא יהודיים, שרוצים את יום המנוחה שלהם ביום שישי). למה כתוב לי ברשיון שאסור לי? האם בכל זאת מותר לי?

תשובה: לא בקיא בתקנות, למיטב ידיעתי הפעלת אוטובוסים שלא במסגרת קווי נסיעה קבועים מותרת, לא יודע מה ולמה רשום לך ברישיון, אבל כשתנועת הצופים עושה טיול בשבת, היא מגיעה ליעד באוטובוסים.

3. אני כהן. התאהבתי בגרושה, ואנחנו כבר חיים יחד כמה שנים, ואנחנו רוצים למסד את היחסים ביננו; להיות זוג נשוי ככול זוג נשוי אחר. האם אני יכול לעשות זאת?

תשובה: מסד את חייך עם הגרושה איך שאתה רוצה, אף אחד לא מונע ממך, המדינה לא חייבת להכיר בזה.
בפועל, לצערנו, בגלל פסיקות בג"ץ, למרבית ההשלכות גם ידועים בציבור נחשבים כנשואים (זוהי דוגמה בולטת לשחיקת הסטטוס קוו).

4. אני הומו. יש לי בן זוג, ואנחנו רוצים לגדל ילד שיוולד באמצעות אם פונדקאית, כמו שעושים זוגות אחרים שלא יכולים להביא ילדים לעולם. האם אני אוכל לעשות זאת?

תשובה: לא, אך מדובר על כפייה, מדובר על אקט שיש לו השלכות על צדדים נוספים, גם אם מדובר בהסכמה. גם העובדה שבישראל אסורה עבדות, גם בהסכמה, לא הופכת את הדבר לכפייה.
אוסיף, שפונדקאות, בלי קשר לשאלת הלהטבים, מעלה שאלות אתיות רבות (עבור האם הפונדקאית, עבור הילד ועבור החברה בכלללותה) ולא בכדי היתה בעבר הרבה התנגדות לפונדקאות בין השאר גם מטעמיים פמיניסטיים.
ישנה הסכמה שגם מי שמצדד בפונדקאות, מסכים שיש לעשות זאת רק במינימום.
בכל מקרה, זה מקרה קלאסי לאקט שלכל הדעות מדינה חייבת להתערב בו ולא להשאירו פרוץ לרצונות הצדדים בלבד. אתה חושב שהיה צריך להסדיר אחרת? זכותך, זה לא הופך את האופן שהמדינה החליטה להסדיר - לכפיה.
שני נקודות נוספות:
1. אני בטוח שאם נשאר בכנות אנשים את השאלה הבאה: "אילו הייה נגזר עליך ליוולד בפונדקאות, האם היה מפריע לך להיוולד לזוג הומויים?" אני בטוח שלרוה האנשים זה היה מפריע.
2. אילו היו מתירים לזוג הומויים ללכת לפונדקאות, זה היה יוצר ביקוש מטורף לפונדקאות, דבר שהיה מביא להשלכות חמורות.
גם על 2 נקודות אלו, חובתה של המדינה לחשוב.

5. אני נשואה, אך חיה בנפרד מבעלי, לאחר שיחסינו עלו על שרטון. לאחרונה הכרתי בחור חמד, ואנחנו רוצים להנשא ולהביא ילדים לעולם. בעלי למרבה הצער לא רוצה להתגרש, למרות תחונתיי. האם אוכל להתגרש בכל זאת?

תשובה: מישהו מונע ממך לחיות עם הבחור השני? לצערנו הרבה עושים זאת. אם את רוצה להקפיד על ההלכה, עליך לקבל גט כדת משה וישראל.

6. אני יבואן מוצרי מזון. באמת יש עלי המון מגבלות שאני מבין, כגון הבטחת בריאות הציבור. אפילו קשיים שמערמים לשם הגנה על חקלאים - אני מקבל בהבנה, לאור חשיבות החקלאות בארץ. מותר לי לייבא בשר כשר, כך שאין כאן ענין של הגנה על רפתנים - האם מותר לי לייבא בשר לא כשר?

נעבור לטרמינולוגיה: ניתן את אותו האקט לתאר במילים רבות : אונס, כפיה, הסדרה, אסדרה, הבנות, חיים משותפים, פרהסיה ציבורית, ערכים וכדו' הביטוי בו בוחרים להשתמש בא לומר עמדה שיפוטית-ערכית על האקט. מי שרוצה להציג את המחוקקים כבריונים אנטי דמוקרטיים יקרא לזה כפיה, כי יש קונצנזוס שכפיה היא דבר פסול והוא רוצה לעורר קונוטציה שלילית לחוקים אלו ולשלול את הלגיטימיות שלהם.

לכן, בתנאי מעבדה חסרי קונוטציה, אין לי בעיה שיקראו לזה כפיה או כפיה חייובית או כפיה לגיטימית.
אך בפולמוס הציבורי, כשקוראים לזה כפיה על מנת ליצור דה לגיטימציה לחוקים אלו, אך במקביל מאפשרים כפיה זהה של ערכים אחרים, מדובר בחוסר קוהרנטיות הנובעת אצל מובילי הדעה מצביעות ואצל ההמון מבלבול מושגים שנובע משטיפת המוח שנעשיית באמצעות השימוש במילה כפיה.

רוצה דוגמה יותר אקטואלית? החוק האוסר ייבוא של בשר שאינו כשר, שנחקק במקור בשנת 94' ועבר מספר שינויים מחקיקתו ועד היום, כולל שינויים שחלו בשנה האחרונה. גם פה, ה"סטטוס קוו" היה שרוב היבואנים מעדיפים לייבא רק בשר ממין כשר, מבחירתם או מבחירת לקוחותיהם - אבל בדיוק כמו בדוגמה הקודמת, כנראה שזה לא היה מספיק לאנשים מסויימים, שדחפו לאיסור גורף.

וכמובן, אם נחזור רגע לשאלה ששאלת בתחילת הדיון, נזכר רגע שכל אותן תקנות, נהלים, הנחיות, חוקי עזר וכו' כלל לא קיימים לטענתך... הרי לא אמרת "כן, יש כפיה מסויימת, אבל היא קיימת במתכונת זו או אחרת מקום המדינה" - טענת שהיא לא קיימת.