מנשה נוי: ''אנחנו חטופים בידי קיצונים משני הצדדים''  

"אני לא חושב שמשהו השתנה. משהו הקצין, והסיטואציה היתה מספיק קיצונית גם לפני כן. אתמול, למשל, ראיתי את יולי אדלשטיין צועק על איש שאח שלו חטוף 'אתה לא תדבר עם טלאי צהוב' והוא עונה לו 'אני כן אדבר עם טלאי צהוב', 'זה כן זילות השואה', 'זה לא זילות השואה' - כמו מערכון של 'החמישייה' או של חנוך לוין. ואחרי כל זה השגריר גלעד ארדן מופיע באו"ם עם טלאי צהוב. זאת החברה שאנחנו חיים בה".

ב־7 באוקטובר נוי ואשתו השחקנית קרן מור היו בוונציה. "חזרנו לישראל בטיסה של אל על, הטיסה הכי שקטה שהייתי בה בחיים. כולנו הסתכלנו אחד על השני כמו משפחה אבלה שחוזרת ללוויה. היתה סולידריות של ניצולים. כבר באותו היום אמרתי לקרן 'יפזרו כרוזים מעל עזה ויהרסו אותה'. כי זה מה שקרה כשהייתי חייל גולני בלבנון. אפשר להבין את האינסטינקט האנושי לפתוח במלחמה: שחטו פה ילדים, רצחו ואנסו, ברבריות מוחלטת. מה שקרה פה באותה שבת הוא מעבר למילים. אתה עומד מול זוועה כזאת והיצר לנקום ברור. אבל היה צריך להיות כאן מנהיג קר רוח, מישהו חף מפופוליזם שב־8 באוקטובר יגיד 'בואו נעצור הכל ונחשוב מה עושים'. אבל אף אחד לא עצר. נתניהו לא בשליטה, כל המנהיגות הזאת נראית בכאוס.

"להפך, השלטון מנצל את הסיטואציה בגסות ובערלות לב. ראינו שאם אומרים לראש הממשלה שחייבים להחזיר את החטופים, הוא כבר ימצא מישהו שיגיד לו 'בוא נקים פה בסטה של משפחות שאומרות שהן לא רוצות את החטופים שלהן'. ואם יהיה מישהו שיגיד 'בואו נכבוש את עזה', הוא בעצמו ידאג לזה שיגיע מישהו שיגיד שהוא מתנגד לכיבוש עזה. הוא אוהב את הסמטוחה הזאת והציבור נענה לזה, ונהיה גס לב בעצמו. זאת ההצלחה של נתניהו. הוא הפך את כולם למסומנים פוליטית: לפי מה שאתה אוכל, מה שאתה אומר, מה שאתה לובש, איזה שעון יש לך. אספרסו זה שמאל, קפה שחור זה ימין. וזה מה שקורה עם החטופים, גם הם מסומנים פוליטית, אז אנשים כבר לא רואים מולם אדם שחטפו לו את הילד".
(...)