כך מסייעת ישראל בעקיפין לרש''פ לצוד מוכרי קרקעות ליהודים  

הרשות הפלסטינית איננה בוחלת באמצעים במסגרת מאבקה הנחוש במוכרי קרקעות ליהודים ביו"ש. כדי לסכל עסקאות שכבר סוכמו ונחתמו כדין, מנגנוני הביטחון של הרשות מאתרים ועוצרים מוכרים ביהודה ושומרון, מענים אותם ומכריחים אותם להצהיר כי העסקאות היו מזויפות ובכך להביא לביטולן. כך הם מסכלים לא רק את הרכישות שכבר נעשו, אלא גם יוצרים הרתעה ממשית כלפי בעלי אדמות וסוחרים אחרים, לבל יבצעו עסקאות דומות.

ממידע שהגיע לידינו עולה כי במלחמתה זו עשויה הרשות הפלסטינית לזכות בקרוב בשיתוף פעולה מפתיע מצד מדינת ישראל ורשויותיה. עורך דין ערבי־ישראלי שעובד עם הרשות הפלסטינית אמור לקבל לידיו אלפי מסמכים רגישים, המתעדים עסקאות רכישה שונות של אדמות ביהודה ושומרון. מסמכים אלה עלולים לסכן את שלומם של הפלסטינים המוזכרים בהם, ובעקבות חשיפתם הם עלולים להגיע למתקני החקירות של הרשות.

בשנת 2013 מכר אבו־יעקוב, תושב הכפר עין־יברוד, חלקת אדמה בשטח היישוב עמונה הסמוך לעפרה (שכזכור פונה ממקומו כמה שנים לאחר מכן, ב־2017). זמן קצר לאחר המכירה – לרוכש ערבי – נעצר אבו־יעקוב ונלקח למתקן של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. הוא נחקר שם בעינויים, והובהר לו כי אם ברצונו לצאת לחופשי עליו להביא לביטולה של עסקת המכירה ולטעון כי מדובר בזיוף. לאחר מכן נלקח האיש לפגישה עם עורך הדין חוסאם יונס, וחתם על ייפוי כוח שבו הוא מסמיך את יונס לנציגו בערכאות. אבו־יעקוב שוחרר לביתו כמובטח, אך חודשים ספורים לאחר מכן חש ברע, הובהל לבית החולים ברמאללה ומת בעקבות טיפול כושל בבעיית כליות, שהביא לקריסת מערכות בגופו.

ואמנם, העסקה המדוברת בוטלה לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את תצהירו של אבו־יעקוב, שניתן כאמור לאחר עינויים במרתפי הביטחון המסכל הפלסטיני. אלא שעורך הדין יונס לא הסתפק בכך. שנה לאחר מכן, בהתבסס על עדותו של אבו־יעקוב ושורה של עדויות ותצהירים, הוא הגיש לבית המשפט בקשה לחקירה בעניין זיוף מקרקעין בעסקאות רבות, תוך שהוא מפרט רשימת שמות של בעלי אדמות ואנשי קש שהיו מעורבים לכאורה בהן. "עסקינן בחבורה של נוכלים המוּכּרת למערכת בית המשפט, ואשר הוכח כי הם זייפנים בפסקי דין חלוטים של בית המשפט הנכבד. עם זאת, ולאור אוזלת ידן של רשויות האכיפה ו/או היעדר רצונן לפעול, אותם זייפנים ממשיכים לילך חופשי וממשיכים במעשי הזיוף בהיקפים נרחבים", טען עו"ד יונס.

לפני מותו הספיק אבו־יעקוב להתוודות בפני האנשים שרכשו את הקרקע מידיו, על הדרך שבה גרמה לו הרשות הפלסטינית לחתום על התצהיר שהביא לביטול העסקה. בשיחה שתוכנה הגיע לידינו ומתפרסמת כאן לראשונה מגולל אבו־יעקוב את השתלשלות העניינים, חושף את דרכי הפעולה של הרשות ומתנצל בפני הרוכשים על האילוץ שגרם לו לבטל את העסקה.

אבו־יעקוב: "הביטחון המסכל לקח אותי, הפשיטו אותי, עינו אותי ואמרו לי שאני צריך ללכת ולבטל הכול".

רוכש: "אבל אתה מכרת לערבי, לא ליהודי ולא לאף אחד".

אבו־יעקוב: "אבל הם אמרו שזה נמכר ליהודי".

רוכש: "לא, היא לא נמכרה ליהודי, מה אתה רוצה, אתה לא מכרת ליהודי, אתה מכרת לאחד ערבי".

אבו־יעקוב: "אני יודע, אבל מה תעשה שהם כולאים אותך ועושים לך בושות, מה תעשה?"

רוכש: "אני לא יודע מה לעשות. הלכת לעורך דין? מי עורך הדין?"

אבו־יעקוב: "עורך דין חוסאם יונס. אבא שלו היה אסיר משוחרר שזוכה… הוא עובד בתור עורך דין של הרשות. הם אמרו לי ללכת אליו והוא יבצע את התהליכים ויסביר לך מה לעשות. חתמתי לו על ייפוי כוח בעל כורחי".

רוכש: "הם אמרו לך ללכת אליו?"

אבו־יעקוב: "כן".

רוכש: "כדי שתבטל את מכירת הבית?"

אבו־יעקוב: "כן, אחרת אני לא אצא מהכלא, ואני לא טיפוס של בתי כלא".

בהמשך השיחה שואל הרוכש את אבו־יעקוב מדוע אמר בבית המשפט שהיה בחו"ל בעת הרכישה. אבו־יעקוב משיב כי כך הורו לו לומר, וכי לא הוא הגיש את התביעה על הזיופים אלא יונס. אבו־יעקוב שב ומציין כי אם בבית המשפט "הוא לא יעשה מה שצריך", עו"ד יונס ידווח על כך לרשות והביטחון המסכל יתנכל לו, ובמצב כזה מוטב לו לברוח לחו"ל.

משכורת מכובדת מהרשות

שני צירים למאבקה של הרשות הפלסטינית במכירת קרקעות ליהודים, משפטי ו"ביטחוני". בראש המאבק הביטחוני בתחום עומד עבד אל־חכים ואדי, אלוף־משנה במודיעין הצבאי ברמאללה. מעדויות שונות עולה כי מדובר באדם אכזר וחסר מעצורים. הוא החליף בתפקיד הזה את אוסמה מנסור, שנעצר בידי מנגנוני הביטחון בחשד שהיה שותף בעצמו למכירת קרקעות ליהודים. על פי עדויות של פלסטינים, מנסור נזרק אל מותו מקומה גבוהה בבניין המעצר. בעקבות טענות על עינויים קשים שביצע ואדי ביריביו פעילי הג'יהאד האסלאמי ביו"ש, הוציא הארגון "פתווה" שלפיה יש לפגוע בו.

בעבר שימש ואדי ראש צוות החקירה בשירות המודיעין הצבאי במחוז שכם, ולאחר מכן מנהל הביטחון הצבאי והלוחמה בריגול ברמאללה. הוא הקים במודיעין המסכל מחלקה מיוחדת לאיתור עסקאות ומוכרי קרקעות והבאתם לחקירה, לרוב בעינויים. שמו של ואדי הוזכר בין היתר בפיו של עזרא נאווי, פעיל השמאל המנוח שב־2018 הוגש נגדו כתב אישום בגין שיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית, וחשד כי מסר מידע על פלסטינים שמכרו קרקעות ליהודים ושבהמשך מצאו את מותם.

מי שמופקד על הצד המשפטי במלחמתה של הרשות הפלסטינית נגד מכירת אדמות הוא אותו עו"ד חוסאם יונס, תושב העיר עראבה שבגליל. משרדו של יונס שוכן ברחוב סולטאן סולימאן בירושלים, ומשם הוא מנהל את המאבק בשירות הרשות הפלסטינית.

בשנת 2015 פרסם עו"ד יונס מאמר באתר "העוקץ", ובו הביע את דעתו בעניין מעשי הטרור ופיגועי הדקירה שנעשו באותה תקופה: "בלי תקווה לעם הזה (הפלסטיני; א"ג), שמחר תזרח גם השמש שלו, גם הפרמוט הכי מושקע בעולם לא יעזור. הוא יקום ויתקומם, וזו גם זכותו".

בשנת 2017, לקראת פינוי עמונה, שוחחנו עם עו"ד יונס. הוא הציג אז את עצמו כמי שמספק שירותי נוטריון, ובין השאר נוסע לירדן כדי להחתים בעלי קרקעות. "הגשתי עתירות נגד כוכב־השחר, נגד מצפה־כרמים, בעֵלי, בשכונת האולפנה בבית־אל, בגבעת־אסף ובמגרון, בחלק מהמקומות הגשתי גם תביעות", תיאר את פעילותו הענפה, וסירב להשיב בבירור לשאלתנו אם הוא מקבל שכר מהרשות הפלסטינית.

אך בעדות שמסר לחוקר משטרה ביוני 2015 אישר יונס כי הרשות הפלסטינית שוכרת את שירותיו, ואף נקב בגובה שכרו החודשי: 25 אלף שקלים פלוס מע"מ, המועברים לחשבונו ממשרד החקלאות הפלסטיני. אותה עדות עסקה בעניינו של עטאללה עבד אל־חאפז אל־אחמד, פלסטיני שטען אף הוא לזיוף עסקת קרקעות. יונס אישר שעטאללה הגיע אליו דרך הרשות הפלסטינית, וכי הוא מייצג אותו תמורת שכר טרחה מהרשות הפלסטינית.

הנה חלק מפרוטוקול אותה חקירה, שהגיע לידינו:

חוקר (לאחר שצוין כי "חוקר מזהה בחלק עליון של מסמך סמלים של הרשות הפלסטינית"; הכוונה למספר פקס המשויך לרשות הפלסטינית): "האם יש קשר לרשות הפלסטינית?"

עו"ד יונס: "לפעמים משתמשים בשירותי הדואר והפקס כי זה לא זמין".

חוקר: "האם הלקוח הזה הופנה אליך מהרשות?"

יונס: "כן, הם גם משלמים לי את שכר הטרחה. יש לקוחות שמגיעים אליי בעצמם, ויש כאלה כמו עטאללה המופנים על ידי הרשות, שהם בדרך כלל אנשים מחוסרי אמצעים ועוזרים להם כמו סיוע משפטי".

לשאלת החוקר בנוגע לעינויים ואמצעי לחץ שהרשות מפעילה על עצורים ונחקרים, משיב יונס: "לא ידוע לי על שום לחץ מצד הרשות, אפילו להפך".

חוקר: "מה זה להפך?"

עו"ד יונס: "שמעתי את הטענה הזאת על לחץ של הרשות. זה לא נכון. בסך הכול הבעלים של הקרקע רוצה להחזיר לעצמו את הנכס. אני רוצה להדגיש שכל המסמך, פרט לסימני הפקס (שמעידים על מעורבות של הרשות הפלסטינית; א"ג) מופיעים ברשם המקרקעין בבית־אל. שם אפשר למצוא איך בוצע ועל סמך מה בוצע הרישום על כל השינויים".

מידע רגיש בידיים עוינות

אז מה למדנו עד כה? הרשות הפלסטינית עוצרת ומענה פלסטיני שמכר את אדמתו, הוא חותם על ייפוי כוח לעו"ד יונס, וזה מגיש תביעה בשמו בישראל בגין זיופים במטרה לבטל את העסקה.

אך הרש"פ לא עוצרת כאן. בפרשה נוספת, לאחר שהצליחה באמצעות עו"ד יונס לשכנע את בית המשפט בישראל כי העסקה אכן זויפה, הפסיקה הובילה למעצרו בישראל של אדם שנטען כי השתתף באותם זיופים. כעת מבקש עו"ד יונס לקבל את כל תיק החקירה של העצור, הכולל אלפי מסמכים ותיעודים של עסקאות מקרקעין, וכך לחשוף שמות של מעורבים נוספים במכירת קרקעות.

נראה שרשויות החוק בישראל אינן מבינות כראוי את ההשלכות של העברת פרטים של מוכרי קרקעות פלסטינים, ואת הגורל שעלול לצפות להם מידי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים: בתחילה נאותה הפרקליטות להעביר את כל המסמכים, ורק לאחר שהעצור התנגד הושגה פשרה שלפיה המסמכים יועברו תחילה לצוות ההגנה וחלק מהשמות יושחרו.

מתברר שבעבר כבר קיבל עו"ד יונס נתונים על מוכרי קרקעות. באוגוסט 2014 מינתה פרקליטות מחוז ירושלים צוות חקירה מיוחד בחשד למעשי הונאה בעסקאות מקרקעין במאחזים בלתי מורשים ביהודה ושומרון. בראש הצוות הוצב סגן־ניצב דני כחלון. באותה חקירה שותף גם עו"ד יונס, והוא ביקש לקבל לידיו מסמכים שבעזרתם יוכל להגיע לאנשים נוספים הקשורים באותן עסקאות.

בתכתובת פנימית של יחידה להב 433 מנובמבר 2014 שהגיעה לידינו, מספר ראש צוות החקירה סנ"צ כחלון כי עו"ד יונס התקשר אליו, הציג עצמו כמייצג של בעלי הקרקעות בתיק, וביקש להמציא לו מסמכים בחתימתו של בעל קרקע מסוימת. לדברי כחלון, הוא השיב ליונס כי אין בכוונתו להיענות לו, "משתי סיבות. האחת, כי הצו (של בית המשפט בדבר העברת מסמכים; א"ג) אינו מופנה אליי. שנית, אם יצא צו אבקש כי הדיון לא יהיה במעמד צד אחד, אלא שיזמין אותי כמי שמחזיק במסמכים.

"לאחר יום או יומיים", המשיך סנ"צ כחלון, "התקשרה אליי עו"ד עינב (גיא־הרמן; א"ג) מפרקליטות מחוז ירושלים. לדבריה היא מטפלת בתביעות האזרחיות של בעלי הקרקע שמייצג עו"ד חוסאם יונס. לאחר שהבהירה לי את מהלך הדיונים בבית המשפט ואת דרישתו של עו"ד יונס לקבל את המסמכים המקוריים, הבהרתי לה כי האינטרס החקירתי הוא שהמסמכים לא יצאו מתיק החקירה, שכן יהיה חשש לזיהום החקירה או המסמכים.

"הבהרתי לה כי לדעתי זהו מהלך לא נכון", מעיד כחלון, "שכן החקירה בעיצומה… אך מכיוון שהיא התעקשה שזה יהיה המהלך הכי טוב לצורך העניין הדיוני בבית המשפט, סוכם כי כך נעשה למרות אי הנוחות החקירתית. על סמך הדברים האלה, המסמכים יועברו למז"פ־מסמכים. בהמשך לשיחתנו היא הבהירה כי משיחותיה עם עו"ד יונס עולה כי הוא יכול לסייע לנו באיתור בעלי הקרקעות שאנחנו לא מצליחים לאתר".

ביוני 2015 כתבה עו"ד גיא־הרמן לסנ"צ כחלון כי עו"ד יונס מציע לזמן דרכו פלסטינים להעיד בעסקי הקרקעות, "כדי להגביר את שיתוף הפעולה ולהפיג חששות".

נוכח ה"מסלול" שעוברים חלק מהנחשדים במכירת קרקעות ברשות הפלסטינית, ברור שהעברת נתונים של המעורבים בעסקאות הללו חמורה ואף שערורייתית. ברור גם כי ברשויות החוק בישראל לא מודעים לכך ולא פועלים בהתאם. לפחות שמונה פלסטינים שמכרו קרקעות או תיווכו בעסקאות בעמונה, במגרון ובגבעת־אסף מצאו את מותם בנסיבות שונות, חלקם סמוך למועד חקירתם במנגנוני הרשות.

תחת עינם הפקוחה

מקרה אבסורדי שממחיש את הנושא הוא סיפורו של אחמד אבו־חרביש, קצין במודיעין הצבאי הפלסטיני. אבו־חרביש נעצר בידי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בחשד למכירת קרקעות ליהודים. לאחר חצי שנה במעצר ביקש סנ"צ כחלון, כאמור ראש צוות החקירה בנושא, לחקור את אבו־חרביש בענייני מכירת אדמות וחשדות למרמה. מכיוון שאבו־חרביש היה עצור ברש"פ, היה צורך בפנייה מיוחדת בדרגים הגבוהים כדי להביאו לחקירה בפני קצין משטרה ישראלי. ב־2015 פנה סנ"צ כחלון לאל"מ דורון בן־ברק, היועץ המשפטי של המנהל האזרחי ביו"ש, כדי שיסייע בזימונו של אבו־חרביש. בן־ברק מצידו פנה בעניין זה לאלוף פולי מרדכי, אז מתאם הפעולות בשטחים.

אנשי הרש"פ הסכימו לחקירה, בתנאי שנציגים מטעמם ישתתפו בה. "סוכם כי אבו־חרביש ייחקר בנקודת המשטרה שבמנהלת התיאום והקישור בבית־אל", דיווח סנ"צ כחלון במסמך פנימי. "יצאתי עם החוקר משה לוי לבית־אל… לאחר עיכובים קלים הביאו שני שוטרים של הביטחון המסכל הפלסטיני את אבו־חרביש לנקודת המשטרה. לבקשתנו שהשוטרים ימתינו לאבו־חרביש מחוץ לדלת עד שנסיים את החקירה, השיבו כי הם לא מוכנים, שכן זה חלק ממה שסוכם – שהם ימשיכו לשמור עליו גם במהלך החקירה שלנו. שני השוטרים, שאחד מהם הוא החוקר של אבו־חרביש, ישבו בחקירתו איתנו עד שהסתיימה החקירה". סנ"צ כחלון מסכם: "בתום החקירה, לבקשת החוקרים הפלסטינים, העברנו להם עותק מהעדות".

רס"ב משה לוי, שזומן להשתתף בחקירת אבו־חרביש לצד ראש הצוות כחלון, ככל הנראה משום שהוא דובר ערבית, תיאר אף הוא את שאירע: "החשוד אחמד אבו־חרביש נכנס ועימו שני אנשים דוברי השפה הערבית. לאחר מכן הוברר כי אחד מהם הינו החוקר של אבו־חרביש, בצד הפלסטיני. החקירה התנהלה בנוכחות שני החוקרים הפלסטינים, וכל בקשותינו להוציאם עלו בתוהו".

הסיבה להתעקשות החוקרים הפלסטינים להיות נוכחים בחקירתו של אבו־חרביש ברורה: כך הם וידאו שהוא לא יעז להתוודות בפני החוקרים הישראלים כי תצהירו בדבר זיופים בעסקאות הרכש ניתן לאחר עינויים. ואכן, רס"ב לוי תיאר אדם מפוחד ומאוים: "במהלך החקירה נראה לא פעם כי החשוד מישיר מבט לחוקר הפלסטיני, ורק לאחר שזה ממצמץ אליו, הוא משיב לי. למרות שסובבתי במו ידיי את כיסאו של אחמד לכיווננו, ואף ביקשתי ממנו להביט אך ורק אליי ואל דני, הוא המשיך להביט בחוקר לאחר כל שאלה שנשאל על ידנו. נראה כי חקירתו של אבו־חרביש התנהלה תחת פיקוח קפדני ביותר של החוקר הפלסטיני אשר נכח בחדר. נראה כי החשוד מפוחד ושוקל כל מילה וכל משפט בכובד ראש". במציאות זו, לא מפתיע כי אבו־חרביש אמר בעדותו כי זייף מסמכים בתמורה לתשלום, ואף הוסיף כי לא הופעל עליו לחץ מצד הרשות הפלסטינית כדי שיטען כך. אבו־חרביש סיים את חייו בכלא הפלסטיני בשנת 2019.

ערוץ נוסף של העברת נתונים על מוכרי קרקעות ליהודים נוגע לפלסטינים שעובדים במנהל האזרחי. בדו"ח האחרון שלו התייחס מבקר המדינה לאירוע ב־2017 שבו עצרו הפלסטינים עובד בכיר ביחידה לרישום מקרקעין במנהל האזרחי. המעצר והחקירות נמשכו לסירוגין כשנה, ואחריהם הוא שוחרר והוחזר לעבודתו בלי שיעבור כל בירור עם הצד הישראלי באשר למה שהתרחש.

בפנייה שהעבירה לשב"כ במאי 2019 ראש תחום תשתיות במנהל האזרחי, היא ביקשה לבחון את הקשר שבין עובדי המנהל הפלסטינים לגופי מודיעין של הרשות, וציינה כי ממידע שקיבלה עולים חשדות לשיתוף פעולה כזה, וכי עובדים מקומיים שנחשפים למידע רגיש עלולים להעביר אותו לגורמים עוינים.

המקרה של ג'לאל, ערבי תושב עזון שליד קלקיליה, מדגים את הקשרים הבעייתיים בין פקידי המנהל האזרחי לרשות הפלסטינית. ג'לאל, שהגיע למנהל האזרחי כדי למכור קרקע, סיפר לתומו לפקיד המִנהל כי הקונה הוא יהודי. בתגובה ביקש הפקיד מג'לאל שיגיע שוב למחרת, והעביר את פרטיו לביטחון המסכל הפלסטיני. למחרת, לאחר שסיים את ההליך במנהל האזרחי, המתינו לו אנשים מהביטחון המסכל. הם עצרו אותו לתקופה ארוכה ועינו אותו בעינויים קשים עד שנזקק לאשפוז.

בתצהיר שמסר ביולי 2017 בפני עורך דין ישראלי, סיפר ג'לאל כי לאחר פגישה שבה נמהל סם שינה במשקה שהוגש לו, הוא התעורר במתקן מעצר של מנגנוני הביטחון הפלסטיני בקלקיליה. הוא היה עצור שם במשך שבעה חודשים, ונחקר באמצעים קשים ובהם מלקות וקשירות לתקרה. במהלך התקופה הזאת נלקח פעמים רבות לבית חולים בקלקיליה בעקבות המכות שספג, שבחלק מהמקרים גרמו לו לאיבוד הכרה. בחקירה נאמר לו שהוא משתף פעולה עם השב"כ הישראלי ומוכר אדמות באמצעות אחמד סלאמה, המוּכר כסוחר קרקעות המשתף פעולה עם יהודים.

בחקירתו נדרש ג'לאל, שנטען כי עבד כמתווך בעבור אותו סלאמה, להפליל את סלאמה. בהיותו במעצר, הוסיף וסיפר ג'לאל, הובאו למקום אנשים שמכרו לו קרקעות כמתווך בעבור אחמד סלאמה, כדי שיגישו תלונה על זיוף ובכך יביאו לביטול הרכישה. הוא תיאר מעצרים נוספים שביצעה הרשות הפלסטינית, של אנשים שהיו מעורבים במכירת אדמות לאותו סלאמה. אחד מהם, עארף עודה, נאלץ לטענתו לעבור ניתוח לב פתוח בבית החולים של הרשות בעקבות העינויים שעבר בחקירתו.

לאחר תקופה בכלא, סיפר ג'לאל בתצהיר, הוצע לו להשתחרר אם יסכים להצטלם לטלוויזיה הפלסטינית ולהצהיר שמכירת קרקעות היא גנבת קרקעות, כדי להרתיע אנשים ממכירת אדמות ליהודים או לסוחרים דוגמת אחמד סלאמה. בסופו של דבר ג'לאל הצליח לברוח לג'לג'וליה ובמשך תקופה מסוימת לן בבית קברות כדי לא להיתפס. לפני כשנה נעלמו עקבותיו. סלאמה עצמו חוסל ב־2018 בג'לג'וליה, ובני משפחתו טענו כי הרשות הפלסטינית עומדת מאחורי החיסול.

רשלנות בחדרי החקירות

מקרה אחר, שהתרחש ב־2015, הסתיים באופן שונה. עו"ד אריאל עטרי, שייצג פלסטינים שהיו מעורבים במכירת קרקעות, פנה למשטרה וטען כי במסגרת חקירה שהיא מנהלת לחשיפת זיוף מסמכים הנוגעים לרכישת קרקעות באזור יהודה ושומרון, היא חושפת למעשה מוכרי קרקעות ומסכנת את חייהם, וגורמת למוכרים אחרים למסור עדויות שקר ולהתנער מהעסקה מתוך חשש לשלומם. עו"ד עטרי ציין בפנייתו מידע על אדם שנרצח בעקבות המידע שהפיצו חוקרי המשטרה.

"נודע לנו כי חוקרי יחידת להב פונים למשפחות של תושבים ערבים מאזור יהודה ושומרון שמכרו קרקעות שבסופו של דבר הגיעו לידיים יהודיות", כתב עו"ד עטרי. "מספרים להם כי בני משפחותיהם מכרו קרקעות ליהודים, והכול כדי שאותם מוכרים יתכחשו לעדויות וימסרו עדויות שקר. התנהגות זו מסכנת את חייהם של המוכרים ויוצרת עליהם לחץ עצום ולא הוגן לשנות את עדויותיהם ולמסור עדויות כוזבות.

"לצערי", המשיך עו"ד עטרי, "בין המועד שבו נכתבה טיוטת מכתב זה ועד לשליחתו נודע לי כי החשש שעליו התכוונתי להצביע התגשם. אחד האנשים שזכו לטיפול מן הסוג הנזכר ביחידת 433 נרצח לפני כמה שבועות בעקבות המידע שהפיצו החוקרים. שם המנוח הוא סאטי אבו־עות'מאן. אני מבקש כי תפעל באופן מיידי להפסיק התנהלות זו, שמלבד היותה מסכנת חיי אדם יש בה שיבוש ממשי של החקירה, ושהחוקרים יפעלו לתקן את הנזק שנגרם לפני שיירצח אדם נוסף".

בשיחה עימנו השבוע הרחיב עו"ד עטרי בתיאור הנסיבות שעמדו מאחורי המכתב ששלח ליחידת להב 433. "נודע לי מלקוחותיי, ערבים שהתעסקו במכירה ורכישה של קרקעות, שבמסגרת החקירה שאלו אותם שאלות שמסכנות אנשים נוספים, והחוקרים ציינו שמות של אנשים ששימשו מתווכים בעסקאות". עטרי, ששירת בעברו ביועמ"ש איו"ש ובפרקליטות הצבאית, וזה שלושים שנה משמש עורך דין פלילי, מסביר כי "יש כמה דרכים לחקור אדם. הדרך הנכונה במקרה הזה היא להציג שאלות פתוחות ולהמתין לתשובות. הדרך שבה בחרו החוקרים הייתה לשאול שאלות מכוונות, וכך להוביל את האנשים שגם ככה קשה להם להודות שהם ביצעו עסקאות, לומר שהם לא מכרו ושמדובר בזיוף. בדרך זו המשטרה מסרה לנחקרים מידע שלא הייתה אמורה למסור, וסיכנה אנשים שהוזכרו בפרשה".

בנוגע לחקירת אבו־חרביש בהשתתפות החוקרים הפלסטינים אומר עו"ד עטרי כי "זהו מקרה חמור ולמיטב ידיעתי חסר תקדים. ברור לכולם שהנחקר לא היה מעז לומר עדות שונה מזו שקבעו החוקרים הפלסטינים".

עינויים? "שקר וכזב"

גלעד אך, יו"ר ארגון עד כאן שחשף את החומרים, ולאחרונה חשף גם את פעילות הרש"פ להשתלטות על שטחי C, מסר לנו: "הרש"פ מנהלת מלחמת עולם על שטחי C ולא בוחלת בשום אמצעי לרבות עינויים, חיסולים, זיופים, הפעלת זרוע משפטית בישראל ועוד. המלחמה מתנהלת בכמה חזיתות, כמו שחשפנו לאחרונה – באמצעות הפעלת סוכנים בתוך המנהל האזרחי שעוצרים כל אפשרות לרכישת קרקעות, בתוכניות ותקציבי עתק להשתלטות בפועל בשטח, ובאמצעים נוספים, במימון אירופי של מילוני אירו.

"לצערנו אנו נוכחים לראות שבישראל טרם הפנימו את המצב. לא רק שלא עוצרים את המגמה הזאת, אלא אף משתפים איתה פעולה למרבה האבסורד. אנו מקווים שהגופים בישראל יבינו את תמונת המצב, ויעצרו את המכונה המשומנת שפועלת לגרש יהודים מעוד ועוד שטחים".

במענה לפנייתנו אישר עו"ד חוסאם יונס כי ייצג פלסטינים שטענו לזיוף מסמכי רכישה, וכי חלקם הגיעו אליו דרך הרשות הפלסטינית ששילמה לו שכר טרחה. הוא סירב להתייחס למקרים ספציפיים בטענה לחסיון עו"ד־לקוח. "אנשים פונים אליי, לעיתים הרשות הפלסטינית משלמת חלק משכר הטרחה כסיוע משפטי, כמו הסנגוריה הציבורית שפועלת בארץ. זה לגיטימי". אתה מקבל כסף מהרשות הפלסטינית, שאלנו. "בחלק מהמקרים כן, אני גם מייצג את הרשות הפלסטינית בדברים מסוימים ומייעץ להם בדברים מסוימים, ללא קשר לתיקים האלה".

לשאלה אם ידע שחלק מלקוחותיו הגיעו אליו אחרי חקירות שכללו עינויים במנגנוני הביטחון הפלסטיניים, השיב עו"ד יונס: "אין לי מושג, אני לא מכיר מקרים כאלה ואני מתפלא על השאלה". לדבריו, הטענה כי הרשות הפלסטינית מפעילה לחץ על אנשים כדי שיטענו באמצעותו לזיופי עסקאות היא "שקר וכזב. ברוב המקרים בית המשפט ממנה מומחה מטעמו שבוחן את הממצאים ומוצא שהמסמכים מזויפים".

ממשטרת ישראל נמסר:

"במסגרת פעילות צח"מ קרקעות משנת 2015, התנהלה חקירה בנוגע להעברת בעלות קרקעות בשטחי איו"ש, ובסיומה הועבר התיק לעיון והחלטת הפרקליטות.

"באשר לנסיבות מותו של סאטי אבו עות'מאן שנמצא ללא רוח חיים במבנה נטוש בחולון, מיד עם קרות האירוע נפתחה במשטרה חקירה, לרבות קבלת חוות דעת מגורמי מקצוע מהמכון לרפואה משפטית. כלל הממצאים הועברו בסיום החקירה לעיון הפרקליטות ולהחלטתה, כמקובל".

מהפרקליטות נמסר בתגובה:

"עו"ד חוסאם יונס פנה אל הפרקליטות כמי שמייצג את אחד מבעלי הקרקעות בהליכים אזרחיים, בבקשה לקבלת חומרים מהתיק. הפרקליטות התנהלה מולו בהתאם להנחיות פרקליט המדינה, והעניין אף הובא בפני בית המשפט אשר הורה להעביר אליו חלק מחומרי החקירה, תוך השחרת חלק מהפרטים".

תגובת היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים:

בנוגע לטענות המתייחסות להעסקת עובדים פלסטינים ביחידה לרישום מקרקעין, נבהיר כי לעובדים פלסטינים אין מעורבות בעסקאות בהן מעורבים ישראלים, וטיפולן של עסקאות מסוג זה, כמו גם הגישה אל תוכנן, מתבצעות על ידי העובדים הישראליים בלבד. יובהר כי מעצרו של העובד הפלסטיני על ידי הרשות הפלסטינית לא היה על רקע מכירת קרקעות לישראלים ולאחר בדיקה לא נמצאה זליגת מידע בהקשר זה.

באשר לטענות גורם הפעיל בתיווך קרקעות באיו"ש, נבהיר כי עד לכתיבת שורות אלו לא התקבלו ראיות התומכות בטענות כי הועבר מידע ממודר על ידי עובד פלסטיני במשרד קמ"ט מקרקעין לגורמים כאלה או אחרים ברשות הפלסטינית.