הסעיף בחוק ההסדרים שמנסה להיאבק במכת אי התשלום באוטובוסים  

טיוטת חוק ההסדרים שפורסמה כוללת כמה רפורמות משמעותיות ומהפכניות, אך גם נושא אחד שחמק מתחת לרדאר התקשורתי ומנסה להיאבק בתופעה שהפכה כבר למכת מדינה – התחמקות נוסעים מתשלום באוטובוסים. מדובר בתופעה שעלותה למשק מוערכת בכ־300 מיליון שקל לשנה.

עלות זו למשק מחושבת לפי הערכות הרשות הארצית לתחבורה שלפיהן כיום כ־15%-10% מהנוסעים לא "מתקפים" את הכרטיס שלהם בזמן נסיעה באוטובוס. לפי המודל העסקי הנהוג בתחבורה הציבורית בישראל, ההכנסות ממכירת כרטיסים מגיעות ישירות לקופת המדינה ולא למפעילי התחבורה, כך שהיא זו שסופגת את הפגיעה. 

כיום קיים הבדל סמכויות משמעותי בין מבקרים ברכבות ובאוטובוסים, כאשר למבקר באוטובוס אין סמכות חוקית לבקש מהנוסע להזדהות בפניו אם הוא נתפס בנסיעה ללא תשלום. לעומת זאת, למבקרים ברכבת וברכבת הקלה יש סמכות לבקש מהנוסע להזדהות, ויש גם הסמכות לעכב את הנוסע ולהזמין משטרה. המשמעות של חוסר הסמכות של המבקרים באוטובוסים היא שאין ביכולתם לכפות על אדם קנס כלשהו, וממפעילת האוטובוסים אגד נמסר כי כתוצאה מכך רק 30% מהדו"חות משולמים בפועל. בחוק ההסדרים מבקשים לטפל בתופעה הקשה, ומבקשים לעשות זאת על ידי השוואת סמכויות האכיפה בין האוטובוסים לרכבת הקלה. 

סוגיות הקשורות לסמכויות המבקרים באוטובוסים והשוואתן לאלו של הרכבות נמצאות כבר כמה שנים בדיונים בוועדות בכנסת, אך השיתוק הפוליטי מנע ממהלך זה לצאת לפועל.

נוסעי אוטובוס במרכז הארץ צילום: יריב כץ

מכת המדינה הזו החריפה בקורונה, אז הוחלט שנהגי האוטובוס לא יעסקו במכירת כרטיסים כלל והתקבלה החלטה להרחיב את התשלום מאחור לכל האוטובוסים במדינה. לצד זאת בדצמבר 2020 נכנסו אפליקציות התשלום לשירותי התחבורה הציבורית, מה שאיפשר לכלל הנוסעים להיכנס לאוטובוס ולא לתקף את כרטיסיהם באופן מיידי אלא בזמנם החופשי. 

בחברת אגד אומרים כי "מדובר בתופעה שהיא אחת הבעיות המרכזיות כיום של התחבורה הציבורית בישראל". באגד אוספים נתונים מדויקים על התופעה בעזרת חיישנים באוטובוסים שסופרים את מספר הנוסעים שמוצלבים לאחר מכן עם כמות התיקופים שבוצעה. הנתונים שמציגים באגד דומים לאלו של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ולפיהם כ־14% ממשתמשי התחבורה הציבורים אינם מתקפים "בשוגג או ביודעין". 

באגד מציינים שהמצב חמור במיוחד בנסיעות הבין־עירוניות, מפני שבאוטובוסים אלו אין מכשירי תיקוף מלבד בכניסה הקדמית, וכביכול הנוסעים יכולים לשלם באופן עצמאי מהאפליקציה. לדברי יקי כהן, ראש מערך הביקורת והאכיפה באגד, "במבצעי אכיפה שבוצעו נמצא שבמקרים מסוימים שיעור אי־התיקוף בקווים בין־עירוניים הגיע ל־50% מהנוסעים". 

באגד מוסיפים כי חוסר סמכות לא מהווה את הבעיה היחידה של המבקרים, ואלו סובלים מאלימות קשה במקרים של אנשים שמסרבים להזדהות או לשלם את הקנס המוטל עליהם. כהן מספר כי "אנחנו חווים הרבה אירועים של אלימות, גם אלימות מילולית וגם אלימות פיזית לצערי". לעומת זאת, תופעת אי־התשלום כמעט לא קיימת ברכבת מפני שהכניסה למתחמי התחנה מחייבת רכישת כרטיס.