מועצת הרבנות הראשית בהחלטה תקיפה כנגד רפורמת הכשרות  

חרפה.

לא יעלה על הדעת לעשות רפורמה העולם הכדורגל מבלי להתייעץ עם ההתאחדות.
או רפורמה בנמלים מבלי להתייעץ עם ההנהלה.

ונסו על הדרך לדמיין רפורמה במערכת החינוך בלי להתייעץ בהסתדרות המורים ובדרג המקצועי.

אבל ברבנות ?? ברור שאפשר.
לאחר בישול ארוך של דהלגיטימציה והשחרת עולם הרבנות במשך שנים, עכשיו הם קוצרים את הפירות.

אתה יכול להיות בעל פרס נובל לכלכלה ואדיוט גמור לחלוטין בהקשרים של כלכלה, חברה, ביטחון או עומס הכבישים בגוש דן או בצפון השומרון...

תת תרבות אינטלקטואלית של אנשים שאמורים לשמור על יושר אינטלקטואלי בסיסי.

כנראה שלא היה בשיעור
עין איה על שבת א עה -"שמעון בן שטח תיקן כתובה לאשה וגזר טומאה על כלי מתכות."

"כמה מסוכן הוא הדרך של הריסות הסדרים הישנים והחרבתם בשביל להביא איזה תיקונים נחוצים, כי בהתפשט מנהג כזה יקומו ממחבואם כל עז פנים וכל ריק ופוחז, ויתנשא להעמיד חזון במה שישלח יד בכל דבר מתוקן ומקובל, עד שהטהרה הרצויה ההולכת בדרך התורה היא חלילה תבטל מפני פחזות הפוחזים וההדיוטים הקופצים בראש"

כתוב על זה בגמרא מסכת פסחים: "עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו - דמיקל לו, מגיד לו".

בכל מקרה, הדיון איתך עקר. ההלכה לא חשובה לך, כי גם כשיראו לך שחור על גבי לבן, תמיד תרחיק עדותך לרב פלוני שאי אפשר לדון ולהתווכח איתו, וזהו.

החובה לכשרות מקומית היא כיוון שזה החוק אחרת בדצי"ם רבים היו מתעלמים מכך נותנים הכשר (כבר כיום יש מוצרי בוטיק עם כשרות פרטית ללא הכשר רבנות).

אף עסק לא צריך אישור כדי להוסיף הכשר על זה של הרבנות המקומית. אומנם יש ערים שבהם הרב המקומי אסר על כניסת הכשר נוסף טריים דמי שיוסיפו הוא יבטל להם את הכשרות המקומית.

כך שלטעון שזה מותר כאשר מתאים לאינטרסים שלהם זה כבר צביעות או יותר מדוייק נבל ברשות התורה.

לכן, כל עסק שרוצה כשרות נוספת משלם את אגרת הכשרות של הרב המקומי *ובנוסף* מחזיק משגיח של אותה מערכת כשרות.
בפועל, רבנים מקומיים רבים סומכים על המשגיחים של אותם בדצים ולכן לא ישימו עוד משגיח מטעמם, אבל זו החלטה שלהם.

מבחינה הלכתית אסור לרדת לאומנות חברו, ולכן אם יש רב במקום אסור לרב אחר לקחת ממנו "לקוחות" ששייכים לו, אם זה בכשרות או בנישואין.

זאת ההלכה, גם אם היא לא מתיישבת עם כלכלת השוק המודרני.

את זה אתה כתבת.

כעת כאשר מגיע גוף פרטי ונותן הכשר גם אם בנוסף אזי הוא נכנס לתחומו של הרב המקומי.

אז תחליט אסור או מותר ?

חוץ מזה שהכשרות המקומית אינה בכלל של הרב המקומי אלא של המדינה שמינתה את הרב המקומי לשלוח שלה.

המדינה יכולה להחליט שהיא נותנת לרב אחר כעת לתת כשרות גם אם אינו מקומי (בדיוק כמו הבדצי"ם הפרטיים) ובדיוק כמו שאם הרב מתחלף אזי החדש הוא זה שנותן תעודות.

בהלכה אין התעקשות, יש דרך ישרה. אז תחליט אם אתה רוצה ללכת בדרך נישאה או להתחיל להתפטל ולהצטדק.

אתה רוצה לעדכן את ההלכה שלך ?

כמו שכבר כתבתי, הסמכות הינה בידי המדינה ולא בידי הרב. (אם כבר מדברים על התעקשות לא להבין) כיוון שכך אין לרב המקומי יתרום על רב אחר כיוון שהוא רק שליח ולמשלח מוצר למנות שליחים רבים כרצונו.

כשהוכח לך שאתה טועה ובעצם מסכים להפרת ההלכה רק כי זה תואם את דעתך וכמנהג השמאלנים משתמש בטיעון ז.ל.א.ד.

כבר הוכחתי לך שאתה בעצמך אינך הולך לפי ההלכה הזו ומדוע הלכה זו אינה מתאימה למצב כיוון שהרב הוא רק שליח אבל אתה ממשיך להתעקש בטענה אמורפית שזו ההלכה חד וחלק.

אחרי זה מתפלאים מדוע מתייחסים לחרדים ככת.

בהלכה יש מוסכמה שהרב הוא "מרא דאתרא" וסמכויות כל הדברים ההלכתיים בעיר הם באחריותו ואסור לפרוץ את גבולו.

המדינה החליטה (ויתכן שבצדק) שהדבר פוגם ביעילות של השירות, ומכיון שהמדינה תפקידה לספק שירותים, היא מעוניינת לשפר את השירות, לכן, היא מגדירה מחדש את תחום אחריותו של הרב (שבעיניה הוא פקיד שלה) באופן שיתאים לה.

ב. ככול שמוסד זה של 'מרא דאתרא' קיים היום - ניתן לראות את הרה"ר כמרא דאתרא על כל א"י, והיא הרי תשאר זו שקובעת את הסטנדרטים שהרבנים נותני הכשרות יהיו מחויבים להם.