דוח חריף של מבקר המדינה: ''יש להגביר את המשילות בנגב''  

בדוח נמצא שעד פברואר 2020 טרם הוקמו תחנות משטרה בחורה, בכסייפה ובלקייה, שנועדו לחזק את מערך המשטרה. בערערה בנגב הוקמה תחנת משטרה ובשגב שלום פועלת תחנה שבה מוצב מספר קטן של שוטרים, ביחס לתחנת משטרה רגילה.

כמו כן, המבקר מציין כי במשך כחמש שנים נגנזו או הועברו לסגירה 177 תיקים של סחיטת דמי חסות במרחב הנגב, בעוד שרק 87 תיקים הועברו לפרקליטות להמשך טיפול. אנגלמן מדגיש כי גם נתונים אלו אינם משקפים את היקף התופעה, אלא רק את הדיווחים שהגיעו למשטרה.

בביקורת נמצא כי בין שנת 2017 לפברואר 2020, הוגשו כתבי אישום ב-18 תיקי פוליגמיה בלבד, ואילו 345 תיקים נסגרו. כלומר, בכ-5% מהתיקים בלבד הוגשו כתבי אישום, בעוד שלפי הנתונים בדוח - כ-14,000 נשים חיות במשפחות פוליגמיות בישראל.

תחום נוסף שבלט בדוח הוא תאונות הדרכים. נמצא כי מעורבותם של נהגים מהאוכלוסייה הלא-יהודית בנגב בתאונות קטלניות, קשות וקלות - גבוה משמעותית משיעורם באוכלוסייה. גם שיעור הדוחות גבוה במיוחד. בנוסף, בארבע שנים נמצאו כמעט 400 ילדים נוהגים במרחב הנגב, בלי שהוציאו רישיון נהיגה. כ-61 אחוז מהם מהאוכלוסייה הלא-יהודית.

גם תחומים אחרים נמצאו פרוצים לחלוטין - בהם למשל תחנות דלק פירטיות, שרפת פסולת לא מסודרת ועבירות מס. מלבד תחושת חוסר הביטחון יש גם השלכות כלכליות להיעדר המשילות, משום שהאכיפה בתחומים מסויימים יכולה להכניס לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים.

עוד עלה בביקורת כי ההתיישבות הבדואית סמוך לבסיס נבטים "מביאה לידי פגיעה ביטחונית, נזק לתשתיות בסיס ופגיעה באיכות הסביבה, וכן עלולה לפגוע בבדואים החיים שם". לדוגמא, מציין המבקר, התושבים יכולים להשקיף על הבסיס, כך שהם יכולים ללמוד דפוסי פעילות, שהיא בגדר נכס מודיעיני אסטרטגי. אנגלמן גם מציין כי יש תופעה של חדירת עדרי צאן לבסיסים ולשטחי אש. לצד זאת, מתרחשים לעיתים אירועי השלכת צמיגים ואבנים לעבר מכוניות צבאיות.

בדוח נכתב גם על הבנייה הבלתי חוקית בנגב, בין השאר סמוך לבסיס צה"ל מל"י בצאלים. בבסיס צאלים יש גם תופעה רווחת של גניבת ציוד. המבקר כותב כי בין ינואר 2017 ליולי 2020 היו 1,628 אירועים פליליים במקום, והוקמו בשטחי האש של הבסיס מאות חממות קנאביס.

לצד כל אלה, המבקר מדגיש את המחסור בתשתיות והפערים החברתיים האדירים. תשעה יישובים בדואיים נמצאים באחד עשר המקומות הנמוכים ביותר מבחינה חברתית-כלכלית. נוסף על כך, המבקר מציין כי לא חל שינוי מהותי בדירוג היישובים הבדואיים לאורך השנים.

לפי הדוח, ישנם פערים גדולים בין נתוני רישום המגורים של הבדואים שבידי רשות ההסדרה לבין הנתונים המצויים ברשות האוכלוסין. "בהיעדר נתונים מלאים המשקפים את מספר התושבים הגרים פיזית בתחומי השיפוט של כל אחד מהיישובים, ההחלטות בכל מה שקשור לתקצוב רשויות, לתכנון התשתיות ביישוב וכיוצא באלו לא יהיו מבוססות דיין ויפגעו ביישומן בכל התחומים הרלוונטיים", כותב אנגלמן.