מאמר דעה: המיצמוץ של בנט  

חשוב להבין את הנוסחה שפיתח נתניהו לוותר על שטח לטובת הערבים באמצעות העלמת עין שיטתית
מההשתלטות שלהם על השטח, ובמקביל דיכוי כל ניסיון יהודי להתרחב ביו"ש,
פרט לפירורים שהוא זרק פה ושם כדי לשמר את התדמית הימנית שלו. בנט אינו סוטה
ולו במעלה אחת מהמדיניות הזו, וממשיך את מדיניות נתניהו לחלק לערבים אישורים רשמיים להשתלטות.

מקום אחד שאושר לערבים הוא חירבת זכריה, התיישבות של ערבים מכפר אירטאס שליד בית לחם
במרכז גוש עציון שהולך לגדול בענק, ועלול לחבל בכל המרקם היהודי בגוש.
מקום שני הוא על אתר ארכיאולוגי ליד טול כרם, כדי להמחיש לרש"פ עד כמה אכפת ליהודים
מהעבר של הארץ הזו, כאילו הם לא יודעים... מקום נוסף הוא לאורך הציר במזרח גוש עציון
בין אפרת למעלה עמוס ותקוע, מקום המופיע במפות ההשתלטות הערבית שארגון "עד כאן"
השיג מתוככי הרש"פ, וכעת זכו לאישור ישראלי. מוקד רביעי הוא מזרחית לג'נין,
ליד הישובים העקורים גנים וכדים, מיקום שהוא צוואר בקבוק המנטרל שטח סי ענק היורד מכיוון
עמק יזרעאל דרומה, מזרחית לג'נין, וחוסם כל גישה ישראלית אליו, וכן מחסל את האפשרות
לחזור לשטחי הישובים העקורים, וזה בניגוד לדרישת הימין לבטל את ההתנתקות בצפון השומרון,
הצעת חוק שהוגשה כמה פעמים ע"י הבית היהודי בראשות בנט, ונוטרלה ע"י נתניהו.

התכניות המקוריות כללו מעל ל-4000 דירות. גנץ צינזר כ-1000 מהן, ובנט גזר עוד סדר גודל של 1000,
ובכך להגיע לכמויות הצנועות שהיו מקובלות בתקופת נתניהו, מתוך חשש להרגיז את ביידן.
אם זה נכון, בנט עשה כאן טעות טקטית חמורה, כי יש לו יתרון אחד חשוב על נתניהו,
יתרון דו ראשי, והוא החשש מחזרת נתניהו. החשש הזה גורם לרוב השמאלני בממשלה לבלוע
צעדים ימניים, ובאותה מידה פועל החשש הזה מחזרת נתניהו כלפי ממשל ביידן,
שאותו צריך היה להרגיל למדיניות שונה כלפי הסוגיה הפלשתינית. בנט מיצמץ, לא השתמש בכלי
הייחודי הזה שעמד לרשותו, והוכיח שהוא חושש מביידן, ולזה תהיינה השלכות בנושאים שחורגים
מהסוגיה הספציפית מול הרש"פ. היתה לו ההזדמנות להוכיח שהוא אכן 10 מעלות ימינה מנתניהו,
והוא ויתר עליה באופן בלתי הפיך, כי הפעם הראשונה, התקדימית, היא הקובעת.

בכך מגיע בנט לוושניגטון כבר מוחלש ובעמדת לחץ והתגוננות, למרות שיכול היה גם לבנות את כל הכמות,
גם לקבוע תקדים, גם לצקת תוכן בטענת הימין שלו, וגם להוכיח עצמאות ועוצמה נגד לחץ אמריקני.
הדבר קל יותר כעת עקב המפולת האמריקנית באפגניסטן. בזמנו ניסו בממשל אובמה לשווק לנתניהו
נוסחת הזיה דומה ביו"ש, שבוגי יעלון הגדיר אותה כ"אובססיה משיחית" של שר החוץ קרי,
שהפת"ח ישמור על ביטחוננו במסגרת הקמת מדינה פלשתינית. נתניהו סירב, וכעת יכול בנט
להשתמש בדוגמה הזו כדי להדוף לחצים. אבל כבר לפני הנסיעה הוא היסס, מיצמץ והפגין חולשה.
מבחן נוסף הממתין לו הוא הדרישה של ביידן להקים קונסוליה לערביי הרש"פ בירושלים,
שהם מבקשים להפוך את מזרחה לבירת המדינה הפלשתינית. ביידן חייב לשמוע מבנט "לא"
חד משמעי ותקיף, אחרת המשמעות היא מיצמוץ גם על ירושלים.
19.8.21