אחרי האמירויות: טשקנט נפתחת לחברות ישראליות | לשכת המסחר ישראל־אסיה מקימה לשכת מסחר עם אוזבקיסטן  

אחרי האמירויות: טשקנט נפתחת לחברות ישראליות

לשכת המסחר ישראל־אסיה מקימה לשכת מסחר עם אוזבקיסטן: "השתלטות הטליבאן על אפגניסטן השכנה עשויה לקדם שת"פ גם בתחום התעשיות הביטחוניות" • השגרירה בישראל, פרוזה מחמודובה: "לשתי המדינות יש פוטנציאל גדול לשותפויות מסחריות רבות"



דין שמואל אלמס

18/9/2021, 23:06, עודכן 19/9/2021, 13:43

חברות עסקיות מתמחות בחיפוש שווקים חדשים. כמו ציידים המתחקים אחרי תנועת החיות, הן תמיד יתלהבו מאפשרות חדשה. כך נראה בבירור כשנפתח השוק האמירותי בעקבות הסכמי אברהם.

עכשיו על הפרק אוזבקיסטן - מדינה אסטרטגית במרכז אסיה שנפתחת בפני הישראלים ונראית כבעלת פוטנציאל רב. כיום היקף המסחר בין ירושלים לטשקנט עומד על 50 מיליון דולר בלבד, אבל נראה שמהנתון הזה אפשר ללמוד על הפוטנציאל.

אחרי שנים של יחסים רדומים עם טשקנט, מינויו ב־2016 של ראש הממשלה דאז שבקט מירזייאיב לנשיא השני של אוזבקיסטן הביאה למפנה. המסחר עם המדינה הפך מודרני יותר ונפתחו הזדמנויות חדשות, כפי שאפשר ללמוד מהנתונים.

ב־2016 עמד היקף המסחר הבינלאומי של אוזבקיסטן על 24.2 מיליארד דולר, ומאז הוא זינק בתוך שלוש שנים לשיא של 41.8 מיליארד דולר. 24.3 מיליארד מתוכם היו יצוא ו־17.5 יבוא. 2020, שנת הקורונה, הביאה לירידה בכל העולם, ואוזבקיסטן הציגה סחר חוץ בהיקף של 36.3 מיליארד דולר - 15.1 מיליארד יצוא ו־21.2 מיליארד יבוא. במילים אחרות, מגמת הפתיחות של המדינה ניכרת למרות הקורונה, שכן היקף סחר החוץ שלה נותר גבוה מרמתו עד 2019.

אוזבקיסטן הצליחה גם למתן את האינפלציה ולהתקרב ליציבות כלכלית: לאחר שבדצמבר 2017 עמד שיעור האינפלציה בה על 18.8% - הוא ירד עד ל־11.1% בדצמבר אשתקד. כעת הצפי הוא ל־10% בתום השנה הנוכחית ולהמשך התמתנות עד ל־5.8% ב־2023. גם לשכת המסחר ישראל־אסיה זיהתה את הפוטנציאל הגלום ביחסים הכלכליים עם אוזבקיסטן ולאחר שהקימה יותר מ־15 לשכות - מארמניה ומזרחה - בימים אלה היא מקימה את לשכת המסחר ישראל־אוזבקיסטן.

התחום המרכזי: חקלאות

"התחום המרכזי שבו ישראלים יכולים לתרום לאוזבקיסטן הוא החקלאות", אומר ל"ישראל היום" סגן נשיא לשכת המסחר ישראל־אסיה, רון דורון. לדבריו, "אפשר לקדם הקמת רפתות ולשפר את משק החלב שם. יש הזדמנויות של סיוע למודרניזציה בתחומי ניהול המים וההשקיה, הציוד הרפואי, פיתוח תשתיות וערים חכמות".

סוגיה מעניינת שעשויה לתפוס מקום מרכזי במסחר בין המדינות בעתיד היא התעשיות הביטחוניות. השתלטות הטליבאן על אפגניסטן השכנה פותחת פתח לשיתוף פעולה שיש בו יותר מאינטרס אחד. לפי שעה, בטשקנט נמנעים מלהודות באיום הזה באופן פומבי, אך למעשה כל מדינות המרחב במרכז אסיה מוטרדות מהמצב באפגניסטן. ביטוי לכך אפשר לראות בתרגילים צבאיים רחבי היקף במדינות השונות וכן בפעולות נוספות.

אחת הדוגמאות לפוטנציאל מסחר מיידי היא הפירות הטריים והמיובשים שטשקנט מתמחה בגידולם, ובלשכת המסחר בטוחים שפירות ההסכמים הנחתמים כעת בין המדינות יביאו לזינוק בנתוני הסחר עם ישראל כבר בקרוב.
אולם, אין זה אומר שהמסחר עם אוזבקיסטן יהיה נטול אתגרים. טורקיה, למשל, כבר נטועה שם היטב. שרת המסחר באנקרה, רוהסאר פקג'אן, הצהירה לא מכבר שהיא מתכוונת להגדיל את היקף המסחר ביניהן ל־5 מיליארד דולר. כעת ההערכה היא שבשנה הבאה ייחצה רף 3 מיליארד הדולרים במסחר ביניהן.

"מאז מותו של הנשיא אסלאם קרימוב, היקף המסחר כמעט הוכפל, כאשר גם שווייץ, רוסיה, סין וקזחסטן הן שותפות מסחר משמעותיות של טשקנט", מציין פרשן "אינדיפנדנט" טורקיה, אוע'ול טונה, בשיחה עם "ישראל היום". מנגד, יותר מ־10,000 אוזבקים חיים באיסטנבול. גם אם הם עובדים בטורקיה בתנאים קשים, אוכלוסייתם ותרומתם לכלכלה הטורקית עולות".

פרשן "אינדיפנדנט" טורקיה הוסיף כי "ניתן להניח כי מאז השתלטות הטליבאן על אפגניסטן, אנקרה וטשקנט נמצאות בקשר רציף, שהרי המדינות כבר קיימו בעבר תרגילים צבאיים משותפים".

שגרירת אוזבקיסטן בישראל, פרוזה מחמודובה, סיפרה ל"ישראל היום" כי "לשתי המדינות יש פוטנציאל גדול לשותפויות מסחריות רבות בתחומי היזמות, החקלאות, ניהול משאבי המים, מדע וחינוך, סטארט־אפ, טכנולוגיות מידע, רפואה ובריאות. לכן אני מזמינה את הקהילה העסקית בישראל להיות פעילה יותר בשווקים באוזבקיסטן. ברצוני לאחל הצלחה ללשכת המסחר ישראל־אוזבקיסטן בקידום שיתוף הפעולה העסקי בין שתי המדינות".