מגלגלים מליונים: ״הקשר בין עמותות החזית העממית לאירופה נמשך כבר כ-40 שנים״  

לאור הכרזת שר הביטחון על ששה ארגונים פלסטינים לזכויות אדם כעל ארגוני טרור, התעורר שיח ציבורי סביב שאלת ההוכחות להכרזה, אך גם סביב השאלה מי עוקב אחרי הארגונים האלו. ובכן, מכון המחקר המוביל בישראל את הנושא הוא NGO Monitor.

NGO Monitor הוא מכון מחקר המספק מידע וניתוח, מקדם אחריותיות, ותומך בדיון מעמיק על הדוחות והפעילות של ארגונים לא-ממשלתיים הפועלים בתחום זכויות האדם והסיוע ההומניטארי. ישבתי לשיחה עם ג'ראלד שטיינברג, מייסד הארגון.

״הסימביוזה בין עמותות של החזית העממית למדינות אירופה החלה אי שם בשנות ה-80״, מסביר ג'ראלד שטיינברג, מייסד ארגון NGO Monitor בראיון לאתר ישראל דיפנס.

25 מליוני אירו בשנה

שטיינברג מסביר כי החז״ע (החזית העממית) הוא ארגון קומיניסטי במקור וכזה המושך אליו פלסטינים נוצרים. ״ככזה, היה לו יותר קל להגיע לנציגים אירופאים שהגיעו לישראל עוד בשנות ה-80 כסטודנטים. היום חלק מאותם סטודנטים מכהנים כשרים ואנשי מפתח במדינות אירופה״, אומר שטיינברג.

על פי נתוני NGO Monitor, החז״ע מפעילה כ-13 ארגונים עם כ-73 פעילים. כולם משווקים תכנים נגד ישראל. כמה כסף מגלגלת התעשייה הזו של ארגוני זכויות אדם תחת חז״ע? ובכן, על פי שטיינברג כ-25 מליוני אירו בשנה. כמעט הכל - מכספי משלמי מיסים במדינות אירופה.

לפי NGO Monitor, הממשלות התורמות לארגונים הקשורים לחזית העממית כוללות את האיחוד האירופי, ממשלות שבדיה, דנמרק, ספרד, נורבגיה, אירלנד, בריטניה, הולנד, גרמניה, בלגיה, צרפת ושוויץ והאו"ם.

״תראה״, מסביר לי שטיינברג. ״מדובר בארגונים שצובעים עצמם במשך עשורים ככאלו המקדמים אג׳נדה של זכויות אדם. בפועל, הם פועלים בשם ארגון טרור פלסטיני.״

ואירופה לא יודעת?

״זה סוג של דיסוננס״, אומר שטיינברג. ״אירופה לא רוצה לדעת. מה יגידו נבחרי הציבור למצביעים שלהם? שהם מימנו ביודעין ארגוני טרור במשך עשורים מכספי המיסים שלהם? עבור האירופאים המצב לא פשוט לאחר ההכרזה של גנץ.״

ואלו שדורשים הוכחות?

לאחר פרסום שמות ששת הארגונים הפלסטינים צפו קולות בתקשורת הישראלית והבינלאומית שביקשו הוכחות להחלטת שר הביטחון. הוכחות לא סופקו, אך שטיינברג טוען שאין בכך משהו חדש.

״משרד הביטחון וממשלת ישראל, יש להם מחויבות להגדיר ארגונים שעוסקים בטרור ככאלו. מדובר בתהליכי אישור ארוכים. לעיתים לוקח חודשים. הליך הצגת ההוכחות מתבצע בעיקר על ידי שב״כ. יש מעטפת סודיות, זה עובר גורמים משפטיים, כולל יועמ״ש הממשלה. בסוף התהליך, ארגון מוגדר כארגון טרור. התהליך קיים כבר מספר שנים עם שינויים בחוק מאז 2016״, מסביר שטיינברג.

״המדינה לא חייבת לפרסם את כל הפרטים. מצד שני יש הרבה חומר גלוי בנושא. אני מופתע שהממשל האמריקאי טען שאין לו מידע. יש הרבה מקורות גלויים.״

מעטה של זכויות אדם

שטיינברג מסביר איך השיטה עובדת. ״ארגוני זכויות אדם או ארגוני סיוע לחקלאות או סיוע לנשים. כל אלו פועלים תחת מעטה לגיטימיות בינלאומית. בחסותה, הם טוענים שישראל פוגעת בזכויות אדם. אם אני יכול להגדיר את הארגון שלי כפעיל בזכויות אדם, תחת חסות של האו״ם, זה פותח לי דלתות למקבלי החלטות באירופה וארה״ב״, אומר שטיינברג.

״הארגונים הללו משתתפים בדיונים בג׳נבה, יש להם גישה חופשית לתובעת של ה-ICC. זכויות אדם זה אישור כניסה לכל הבמות האלו. אם מישהו עוסק בטרור, הוא לובש על עצמו מעטה לגיטימי וכך הוא יכול לפעול בחופשיות. אם ידעו שהוא פעיל טרור, יסגרו לו את הדלתות.״

איפה שירותי הביון הישראלים?

אחת המסקנות מההכרזה האחרונה של משרד הביטחון היא שמדובר במעט מידי - מאוחר מידי. שטיינברג טוען שהארגונים הללו פועלים, כאמור, כמעט 40 שנים לקבל לגיטימציה בינלאומית למרות היותם קשורים לחזית העממית. את ההכרה הראשונה של שב״כ בהקשר זה ניתן למצוא מ-2016 ואילך.

עולה השאלה איפה היו שירותי הביון הישראלים בכל העשורים האחרונים? ובכן, זו שאלה פתוחה. בהפשטה, נראה כי את המודיעין הישראלי העמותות לא עניינו יותר מידי עד לשנה האחרונה.

״ב-2002 עסקתי באקדמיה בתחום יחב״ל. זיהיתי שחסר מחקר על ארגונים לא ממשלתיים או חברה אזרחית פלסטינית. אף אחד לא התעסק בזה בישראל. כבר אז, בשנות האלפיים, זו הייתה תעשייה שלמה. כבר אז ארגונים פלסטינים לקחו חלק בועידת דרבן (2001)״, מסביר שטיינברג.

״בהתחלה המחקר שלי לא עסק בשיוך הארגונים האלו לטרור, אלא מיפוי שלהם והבנה של הפעילות. הקשר לעסקי הטרור הגיע אחרי 5-6 שנים פעילות. מעולם אף גורם ממשלתי לא התייחס לארגונים חברתיים פלסטינים כשחקן. במשרד החוץ עסקו עם ממשלות. ואילו באו״ם, בועידת דרבן, העיקר היה סביב עמותות (NGO).

״התחלתי לאסוף נתונים, לכתוב מאמרים, לתת הרצאות. התחלתי לקבל תרומות ולבנות עמותה משלי. אנחנו לא מקבלים כסף ממשלתי בכלל. הארגון הוא לטובת מחקר נטו.״

מתי התחלתם להבין את הקשר לחזית העממית?

שטיינברג מסביר כי הקשר לארגוני טרור, בעיקר החזית העממית, התגלה בשנים 2007-2008. ״אני ועוד כמה קולגות, התחלנו להבין את העוצמה הרכה של החזית העממית נגד ישראל״, אומר שטיינברג.

״הארגונים הללו קיבלו את רוב כספם ממדינות אירופה. הם עובדים בהאג וג׳נבה. חלק מהפעילים בארגונים הללו קיבלו פרסים בנושא זכויות אדם במהלך השנים ממדינות אירופה.

״עם השנים מיפינו עוד ארגונים והתמונה התחילה להתבהר. נכון לעכשיו הגענו יחד ל73 פעילים ב-13 ארגונים. כולם מסונפים לחזית העממית. באוגוסט 2016 השב"כ הודיע שמוחמד חלאבי, מנהל סניף עזה של וורלד ויז'ין, הפנה 60 אחוזים מתקציב וורלד ויז'ין בעזה לארגון הטרור חמאס.

״השנה, בסביבות חודש מאי, ארגון ״ועדות הבריאות״ הוכרז כקשור לטרור על ידי שב״כ קודם להכרזה הנוכחית של שר הביטחון. כלומר, ישנם צווים ישראלים עומדים נגד שבעה ארגונים של חז״ע מתוך ה-13 שאנחנו מכירים.״ על הקשרים בין הארגונים השונים לחזית העממית ניתן ללמוד לעומק מדו״ח של NGO Monitor.

על פי דיווח שב״כ בנוגע ל״ועדות הבריאות״: ״מוסדות החזית העממית רימו את ארגוני הסיוע באירופה באמצעות שיטות שונות – דיווח על פרויקטים פיקטיביים, העברת מסמכים שקריים, זיוף וניפוח חשבוניות, הטיית מכרזים, זיוף מסמכים וחותמות של בנקים, דיווח על משכורות מנופחות ועוד.

״המימון הרב שהתקבל הועבר, בין היתר, לתשלומים עבור משפחות "שהידים" של ארגון החז"ע, משכורות לפעילים, גיוס פעילים חדשים לארגון, קידום פעילות טרור והתעצמות, קידום פעילויות של החז"ע בירושלים וכן קידום והפצת המסרים והאידיאולוגיה של הארגון״, כך לפי שב״כ. השירות טרם פרסם נתונים באתר שלו אודות ששת הארגונים החדשים שהוכרזו בצו האחרון.

מה עושים עם הכסף?

שטיינברג מסביר כי ראשית משלמים משכורות לפעילים. ומשכורות טובות. לזה יש להוסיף נסיעות לכנסים ופגישות בעולם, כולל פינוקים. חלק מהארגונים מחזיקים משרדים באירופה וארה״ב.

ומה עם תמיכה בטרור? ובכן, לצד הפרסום של שב״כ אודות ועדות הבריאות, לפי שטיינברג, פענוח רצח רינה שנרב ז״ל שינה את המשוואה. כאשר פוענח הרצח בדצמבר 2019, התברר לשטיינברג שהוא מכיר חלק משמות העצורים - הם היו פעילים בעמותות של החז״ע. ״זו הייתה הפעם הראשונה שראינו הצלבה וודאית בין חשודים ברצח לבין פעילים בעמותות״, אומר שטיינברג.

יהיה שינוי במימון מצד אירופה?

שטיינברג מחייך. ״מיד לאחר פרסום ההודעה אודות ששת הארגונים על ידי ישראל, אותם פעילים בארגונים שנכנסו תחת הצו, רצו לרמאללה להצטלם עם אירופאים וישראלים״, מסביר שטיינברג.

״תזכור שוב, אלו יחסים של כמעט 40 שנים. הגורמים באירופה שמימנו את העמותות האלו לאורך השנים צריכים להסביר למצביעים שלהם איך הם לא ידעו שמדובר בכסף שהולך לטרור. זה לא פשוט לאף איש ציבור להודות בטעות. ועוד טעות נגררת.״

לפי שטיינברג, חברי פרלמנט במדינות אירופה מתחילים לשאול שאלות. איך יכול להיות שפעילים חברתיים ישבו בכלא הישראלי? ״אולי מדינות אירופה יפסיקו מימון לארגונים הללו. לפחות חלקית. אחרי הרצח של רינה שנרב ראינו ירידה של כעשרה אחוזים בהיקף המימון לארגונים הללו. מדינות אירופה יכולות גם להגביל כניסה לאירופה לפעילים בארגונים האלו. גם זה יעזור.

״מגמה נוספת שאנחנו מקווים שתתרחש היא הקשחה של אמצעי העברת הכספים בעולם לארגונים אלו. יש ארגונים פיננסיים שהחליטו על דעת עצמם, עוד לפני ההצהרה הישראלית האחרונה, שהם לא מקבלים תרומות לארגונים האלו. בעיקר בשל החשש מתקנות בינלאומיות למניעת מימון טרור.

״ביניהם פיי פאל, סיטי בנק, גלובל גיבינג ואחרים. ההודעה הישראלית זו עליית מדרגה בהקשר זה. יש כאן מחויבות מצד מדינת ישראל לצבוע את הארגונים האלו תחת מימון טרור. זה עדיין דורש שכנוע של האירופאים. זה לא אוטומטי. ניתן להניח גם שחלק מהמידע הראייתי המקשר את הארגונים האלו לטרור יעבור בשקט בין ארגוני המודיעין של ישראל ואירופה. אולי זה יגרום לעוד מוסדות פיננסיים להתרחק משבעת הארגונים שהוכרזו על ידי משרד הביטחון.״