האם התגלתה חתימת ידו של הגאון מוילנא בעזבון?  

במצב כזה כבר הסיכוי לזיוף שואף לאפס.

הספר היה שייך לאחד מאבות אבותיי - (לסב סבי) אשר חי בעיירה מסוימת ברוסיה בסביבות השנים 1800-1840 - את התאריך הצלחתי לחשב בין היתר בזכות אחד מדפי המחזור אשר הייתה בו תפילה מיוחדת הנקראת "תפילה לשלום המלכות" - ובסידור הזה הכותרת של התפילה הייתה "תפילה בעד שלום אדונינו הקיסר יה"ר - מדובר על תפילה שנהגו להוסיף אותה בקרב קהילות יהודיות מסוימות שהיו בגולה ובכל מיני מקומות בעולם (לפני קום מדינת ישראל) ושם בתפילה המיוחדת הזאת היו מברכים ומאחלים בריאות למלך/לקיסר ששלט באותה עת במדינה - (ולא משנה מה היה יחסו ליהודים שהיו תחת שליטתו.. וייתכן ולפעמים הוסיפו וקראו את התפילה הזאת מתוך שמחה וייתכן שלפעמים מתוך פחד ורצון לרצות את הקיסר.. כל קהילה והסיפור שלה..) וכך לפי שם הקיסר, אשתו וביתו שהוזכרו בתפילה הזאת - יכולתי לשחזר את התאריך (הדף הראשון של הספר אבד ולכן לא הייתי יכול לדעת בצורה אחרת מתי הוא הודפס, היכן, ומתי היה בשימוש)

בכל מקרה, זה מרגש למדי להחזיק ולדפדף בסידור תפילה כזה ישן ובמיוחד כשאתה יודע שמה שאתה מחזיק כרגע ביד וקורא בעיניים, החזיק גם אחד מאבות אבותיך, וגם ניכר עליו שהוא היה בשימוש תדיר. הדפים עצמם מאוד עדינים , חלקם קצת נקרעו או נסדקו וצבעם "חום צהבהב" כמו כל צבע של של ספר שמתיישן..

והריח של הספר - זה הדובדבן של הקצפת.. ריח של פעם.. - ממש עונג לנשמה

במחזור יש את כל התפילות - כולל חגים ומועדים - ובכל דף בראשו יש באותיות גדולות את התפילה עצמה ובעברית (שחרית, מנחה, ערבית וכו') ומתחת יש תרגום של התפילה בשפת היידיש ובנוסף פרושים שונים שגם הם "ביידיש" וכל מיני מראי מקום.

ב"ה את הספר אני יעביר לבני כשהזמן יגיע

=/=/=/=/=/=/

עוד לגבי התפילה המיוחדת הזאת - "תפילה לשלום המלכות" כמה קטעים מתוך הערך בווקיפדיה:

תפילה לשלום המלכות, המוכרת גם לפי פתיחתה הנותן תשועה למלכים, היא תפילה יהודית הנאמרת בציבור לכבוד המלך ומשפחת המלוכה.

מקור התפילה

במסכת אבות נאמר: "רבי חנינא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו". הדברים מבוססים על הפסוק בירמיהו: "וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ אֶל ה', כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם" (ירמיהו, כ"ט, ז'). רבי דוד אבודרהם, בספרו (דיני קריאת התורה) כותב: "ונהגו להתפלל למלך ולברך לשם שיברכהו ויאמצהו על אויביו".

באחת ממגילות ים המלח שנמצאו בקומראן זוהה קטע כמכיל תפילה לשלומו של יונתן המלך, הוא אלכסנדר ינאי, שמלך כמה דורות לפני רבי חנינא סגן הכהנים.

תפילות מיוחדות חוברו במהלך השנים לכבוד שליטים שונים בעקבות אירועים מיוחדים. בין השאר, חוברה תפילה לכבוד מריה תרזה על ידי רבי יחזקאל לנדא ("הנודע ביהודה"), רבה של פראג, וכן לכבוד פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה על ידי רבי מרדכי בנט, רבה של ניקלשבורג וחבל מוראביה. במרוקו, נשאו היהודים תפילה לשלומו של הסולטאן חסן הראשון, שנודע ביחסו האוהד כלפיהם. את נאום הזכייה שלו בפרס נובל לספרות סיים ש"י עגנון בתפילה קצרה לשלום המלך גוסטב השישי אדולף, מלך שוודיה

התפילה הייתה מקובלת בקהילות האשכנזים וברוב קהילות הספרדים, ובחלק מקהילות התימנים. נהגו לאומרה בתפילת שחרית של שבת ושל ימים טובים לאחר קריאת התורה, יקום פורקן ומי שברך לקהל. נהוג ששליח הציבור אומר את התפילה בקול רם, תוך שהוא מחזיק בידו את ספר התורה. את שמות בני משפחת המלוכה ותואריהם נהוג לציין, הן בדפוס והן בעל פה, בשפה המקומית ולא בעברית. בקהילה הספרדית של אמסטרדם אומרים את התפילה בכל יום בו קוראים בתורה (גם בימות החול) לפני הוצאת ספר תורה. בקהילות ספרדיות רבות נהוג לומר את התפילה כחלק מתפילות מי שברך רבות הנאמרות לאחר תפילת כל נדרי ביום הכיפורים.

ווקידפדיה