לא צחוק: לתושבי צפון קוריאה אסור לצחוק במשך 11 יום  

ולא בוכים על בן אדם

לגבי המשטר של מדינת ישראל אנו צריכים לדאוג, הוא רחוק מהיהדות ועושה צעדיו בכיווני שעבוד, המדרון חלקלק..

מוגבל.
אכזרי.
מצמצם.
מגביל.
משתלט על הפרטיות של האדם.
אי אפשר לחיות בעולם הדיקטטורה הזה..מציע לך לטפס לעולם הבא אין שם מקום וזמן.
כולם שם בלי גוף ומגבלות.
לטענת המוסלמים יש מצב שאתה משתולל עם שבעים גוייבות...

מי שאישר למדינת ישראל להעמיד ניידת משטרה מתחת לבית שלי, ולאפשר לה למנוע מאנשים לצאת מביתם (אי שם בסגר הראשון \ שני), היה חייב להבין שזה יוביל, בהכרח, להשתוללות של הרשות המבצעת והמחוקקת "בשם הביטחון" כמובן, על חשבונו של הריבון (אני, אתה, וכל אזרח אחר).

ודווקא נתניהו, כחובב היסטוריה אדוק, היה אמור לדעת יותר טוב מכולם, לאן ההחלטות שלו עלולות להגיע.

אני מקווה שביביסטים יהיו מספיק הגונים לא לבכות מעולם יותר על הסתה - לאחר שמנהיג הכת הטיפש שלהם מפרסם תמונה של בנט עם מנהיג צפון קוריאה. ולא - השוואה לבולסונארו/טראמפ/פוטין או ארדואן מבחינה פוליטית זה רחוק מרחק שנות אור מלהשוות ראש ממשלה לטיראן שמרעיב את בני עמו. זה שיא ההסתה שאילו לפיד היה מפרסם אותה, ביביסטים היו מפציצים פה 5000 תגובות של "זעזוע עמוק" מלא בצביעות.

ניחא, שראש הכת של מחנה המטורללים ימשיך להבריח מעצמו קולות.

לדוגמה:
- האם אתה בעד לתת זכות משפטית לשוטר לחפש בביתו של אזרח ללא צורך בעילה סבירה, וללא ביקרות שיפוטית (לאמור צו).

- האם אתה בעד לתת לשלטון ולזרועותיו השונות את זכות להגביל את זכות הביטוי ברשת, מבלי להידרש להליכים המשפטיים (המוגדרים בחוק, לאמור: חוקי הסתה לאלימות, חוק לשון הרע, וכיו"ב)?

- האם אתה בעד להגביל את זכותו שלא אזרח לרוץ לכנסת ולהקים ממשלה, על סמך החלטתו של פקיד לא נבחר, על מסך האשמות בלבד, וללא צורך בביקורת שיפוטית הכוללת הוכחת אשמה מעל לספק סביר (לאמור, פסק דין חלוט)?

השוואה מהסוג הזה מגמדת מאוד את הדיון הענייני בנוגע לגבולות החוק וההגבלות על האזרח - היי, היא אפילו לא מאפשרת דיון.

המטרה שלה היא אחת בלבד: להסית - לשלהב - לייצר זעזוע - במשפט בוהק ותמונה משותפת בפוטושופ של טיראן שמרעיב את בני עמו לנבחר ציבור - לא אתחיל לפרט למה השוואות כאלה הן סכנה לדיון ענייני במדינה דמוקרטית על גובלות החוק והמשפט.

השוואה של נבחר ציבור לקים גו'נג און לבנט כמוהה כהשוואה להיטלר. לא פחות! וזו הסתה מבישה מצד נתניהו. הייתי בטוח שיש לאיש קוים אדומים, מסתבר שלא נשאר שם כלום. אפילו לא מחשבה תחילה.

בנוגע לשאלות שהעלית:

א. האם אני בעד חיפוש ללא צו? לא. אבל עוד לא עברתי על סעיפי החוק. האם מדובר ביצירת תקדים חדש שבו שוטרים יכולים עכשיו להסתובב כמו פלנגות ברחובות ולפרוץ לבתים כי משהו לא נראה להם טוב - גם לא.

בחוק יש המון חריגים שלא מאפשרים לשוטר לפרוץ לביתו של אזרח סתם ככה. מה גם שכל חוק כזה חייב להיות כפוף לחוקי יסוד - גם סער יודע את זה - אם יש שם עילות בלתי סבירות לחלוטין - הוא לא יעבור בג"ץ (וטוב שכך) - חוק יסוד כבוד האדם וחירותו קודם לחוקים שמקדמים כל מיני פוליטיקאים פופוליסטים מזדמנים שמטרתם היא לשלול זכויות אם זה יבטיח להעצים את כוחם. ויהו גם לא מעט כאלה בממשלה הקודמת.

מה מטרת החוק - להילחם בפשיעה במגזר הערבי. לא צריך לפרט את הבעיה של שוטרים להגיע לכפרים ולתפוס עבריינים בזמן אמת - הממשלה הקודמת לא עשתה דבר בעניין. מי שטוען שהעילה הזו היא תירוץ בלבד, דוחף פה סתם קונספירציות כהרגלו. החוק נועד להילחם בתופעה חמורה וחריגה של פשיעה עבריינית שקשה לאכוף בה את החוק. אתה מעדיף שהמצב ישאר כפי שהוא? כי האוטונומיות האלה במדינה, והפשיעה שנוצרה בהן, מתחילה אט אט לזלוג גם אלינו. ממשלה קודמת לא טיפלה בבעיה בשום דרך. אז צריך למצוא פתרונות - "החלטות בשטח" לשוטרים, עירוב השב"כ וכו'...

מה גם שגדעון סער הוא האחרון שאפשר להגיד עליו שהוא מקדם חוקים דיקטטורים דרקוניים בכנסת - עד לא מזמן הוא הציע לקדם הצעת חוק שיקשה על הגשת כתב אישום בגין ראיות שנפל פגם באיסופם (פרי העץ המורעל - כפי שנהוג בארה"ב), גם בחינוך ובפנים הוא זכור לי לטובה. ובכללי, לא זכור לי שהוא קידם חוקים דרקוניים שהרחיבו משמעותית את סמכויות גורמי אכיפת החוק לרעת האזרח.

ב. הגבלת זכות הביטוי ברשת מבלי להידרש להליכים משפטיים? לא הבנתי כל כך את הניסוח שלך. למה אתה חושב שזה לא יהיה כפוף להליכים משפטיים?

כל המטרה של החוק היא לא לאפשר לעבור על חוקי "הסתה לאלימות" או "דיני לשון הרע" ולהסתתר מאחורי יוזרים אנונימים. החוקים האלה מיושנים - והם לא לוקחים בחשבון שבעולם הדיגיטלי ניתן להסית בשם האנונימיות- כך נוצר צבא בוטים וטרולים שמתופעלים על ידי גורמים שאין לנו מושג וחצי מושג מי עומד מאחוריהם - ובשם האנונימיות יוצרים אורגזמה של הסתה כלפי איש ציבור כזה או אחר. אז גם הסתה מסוג זה דורשת הגנה.

מה אני מעדיף? הסתה ללא גבולות, או אפשרות לחשוף מסיתים שעוברים על החוק? שאלה טובה. אבל שוב, בין זה לבין צפון קוריאה, דיקטטורה, או השוואה למנהיגים שמרעיבים את בני עמם אין שום אבל שום קשר.

ג. האם אתה בעד להגביל את זכותו שלא אזרח לרוץ לכנסת ולהקים ממשלה, על סמך החלטתו של פקיד לא נבחר, על מסך האשמות בלבד, וללא צורך בביקורת שיפוטית?

אף אחד לא מתכוון לשלול ממנו לרוץ לכנסת - ריצה לכנסת כפופה לחוק מאוד מסוים - הסתה נגד המדינה או הסתה לגזענות - האם משתמשים בהן לעיתים קרובות? לא. האם יש אכיפה בררנית? ייתכן, וגם זה נתון לויכוח.

אבל היי, בדמוקרטיה ההזויה שלנו, אפילו אם רצחת, אנסת, הורשעת כפדופיל והשתחררת מהכלא או גנבת מהמדינה בתפקידך כשר, הואשמת בשוחד, ישבת בכלא וחזרת לאותה משרת זר ואתה עדיין יכול לרוץ לכנסת (מדהים מה גבולות הדמוקרטיה מאפשרים לפעמים).

בנוגע להקמת ממשלה - אפילו ח"כ נתניהו תמך בחוק בזמנו. אתה מצפה ממני שאזדעזע מזה שבמקום שהחוק כיום שלא מאפשר לאדם שהואשם בפסק דין חלוט להקים ממשלה למצב שבו אדם שהוגש נגדו כתב אישום לא יוכל להקים ממשלה, כדבר שהוא חורג באופן מהותי מהדמוקרטיה ומקרב אותנו כפסע לצפון קוריאה. אבל זה לא. אלה השוואות דמגוגיות. בסך הכל מדובר במצב שבו אדם לא יוכל לכהן במשרה הציבורית הכי רגישה כשמתנהל נגדו הליך משפטי.

החוק הזה לא בא סתם לעולם, הכנסת התפזרה והלכנו לבחירות 4 פעמים בתוך פחות משנתיים - בעיניי - הסיטואציה שבה ראש ממשלה בהליך משפטי מוביל את המדינה ל-4 מערכות בחירות רצופות מתוך אינטרסים פוליטיים ואישיים צרים - היא סכנה גדולה הרבה יותר לדמוקרטיה - ויש בה הרבה יותר דמיון למדינות כמו רוסיה או טורקיה (ושום מילה על צפון קוריאה, כי אני אינני ארכי-דמגוג כמו נתניהו).

זה בשונה מהמצב שבו הכנסת מתקנת מצב אבסורדי שבו אותו ראש ממשלה מחד מנהל הליך משפטי ולוקח את המדינה לבחירות כאוות נפשו בשביל לקבל תוצאה רצויה, לבין מצב "מזעזע" לדעתך שבו אותו אדם, מהרגע שהחל ההליך המשפטי שלו, לא יוכל לכהן בתפקיד הכי רגיש במדינה. שוב, יש ויכוחים לכאן או לכאן, אבל ההשוואה לצפון קוריאה היא כמובן מטומטמת.

ב. חוק חיפוש ללא צו:
שנינו יודעים שהחוק הזה לא ממש נועד להילחם בפשיעה הערבית ומדוע?
כי מדינת ישראל כבר היום לא עושה שימוש בחוקים הקיימים על מנת להילחם בפשיעה זאת.
הכל ממקרים בהם המשטרה עצמה שולחת אזרחים לשלם דמי חסות, דרך אין ספור מקרים בהם המשטרה והפרקליטות משחררת באופן סיטונאי חשודים בפשיעה גם אם יש נגדם עדויות חותכות (והשבוע היו מספר מקרים כאלה).
וכלה באי האכיפה המוחלט של עברות בניה במגזר הזה.
תבנה מרפסת בלתי חוקית במרכז רמת גן ותבנה טירה בלתי חוקית על אדמת מדינה באחת הערים הערביות בנגב או בצפון
אחד יזכה לצו הריסה + ביצוע תוך שבועות והשני יזכה לחסינות מפני תביעה וחיבור פרטי למערכת החשמל.

לגבי גדעון סער, באם הוא יבטל את החוק המדובר, ויקדם את החוק האוסר שימוש בפרי העץ המורעל (ע"ע אסף חפץ) אני הראשון שאצדיע לו.

ג. החוק להסרת תכנים:

הבעיה שלי היא עם הסעיף "אם יש חשש לשלומו של האדם עליו נכתבו הדברים".
שים לב, לא מדובר על הפצת לשון הרע, או אפילו הפצת מידע מסווג.
נכון, מדובר על החלטת שופט. אבל החלטת השופט תתקבל במעמד צד אחד ללא צורך בהצגת עדויות ו\או בהוכחת נזק, וניתן יהיה לבחור את השופט המתאים לכך.
עכשיו: הבה נניח שפרסמת מידע על שופט או שר שמהערכת חפצה ביקרו שקיבל שוחד. הפרסום ללא ספק יפגע בשלומו של אותו השופט או שר, ויש להניח שגם מערכת המשפט ללא תתקשה לאחד שורות (ע"ע רות בן דויד) ולמחוק את העדות ללא צורך בהליך משפטי פומבי וכואב (למושחת ו\או למערכת).
וזה נכון לגבי **כל** גילוי מעשה שחיתות, שימוש לא ראוי בסמכות או כל מעשה לא ראוי אחר.
אילו היינו חיים במדינה שבה ראש ממשלה לשעבר לא עומד למשפט תוך שימוש בפרי העץ המורעל, תוך הסתרת מידע מצוות הההגנה, אפשרי שהייתי פחות חסר אמור-באופן-מוחלט במערכת המשפט.
אבל אם ראש ממשלה מכהן לא מסוגל להתמודד מול דורסנות המערכת, איזה סיכוי יש לי?

ד. חוק נתניהו:

הבעיה שלך היא לא עם נתניהו שגרר את מדינת ישראל ל - 4 מערכות בחירות.
הבעיה של היא היא עם כ - 55 מנדטים שסירבו לקבל את המלצת מערכת המשפט ולהימנע מלבחור במועמד שלא מקובל עליה - פעם אחרי פעם.
ועל כן המערכת מבקשת להגביל את זכותם (לאמור הריבון) להצביע עבור אנשים שלא מקובלים עליה, בכך שהיא הופכת אותם לחברי כנסת חסרי סמכות (הם לא יכולים לכהן כשרים או כראשי ממשלה), ללא משפט, ללא הצגת עדויות וללא צורך בפסק דין חלוט, וללא הליך ערעור.
כל שנדרש היא החלטת פקיד אחד בלבד.

עצם העובדה שנתניהו היה מספיק טיפש לתמוך בזה בעבר לא ממש מעניינת אותי (בדיוק כפי שגורלו של ראש הממשלה היוצא פחות מעניין אותי).
אותי הרבה יותר מעניין לוודא שילדי לא יחיו במדינה שבה גורלם נחרץ על פי החלטות של פקידים עלומים שמעולם לא נבחרו ע"י הריבון ולא ניתנים להדחה על ידו.