יפן חוששת והפסיקה לשתוק – רוסיה מגיבה  

בתקדים היסטורי ולאחר עשורים של "שתיקה דיפלומטית", יפן גינתה בצורה קשה את פלישת רוסיה לאוקראינה, כאשר הסכסוך באירופה מוביל לעיצוב מחדש של תפיסת ההגנה של טוקיו כשהיא עומדת אל מול השאיפות הסיניות באזורה.

כאשר רוסיה פלשה לאי קריים ב-2014, התגובה של יפן נתפסה כפושרת, אבל הפעם החליטו בטוקיו ליישר קו עם המערב בהטלת הסנקציות ובגינוים קשים. יפן אף שלחה ציוד הגנה לאוקראינה.

המשבר באירופה כבר נותן את אותותיו בדיונים על הוצאות הביטחון ועל המגבלה של המדינה המושרשת בחוקה שלה לאחר מלחמתה עולם השנייה.

"יפן הואשמה בעבר בכך ששילמה את דרכה החוצה, באופן מסוים, רק נתנה כסף אבל לא הייתה מעורבת ישירות בשום משבר", אמרה ולרי ניקה, מומחית לאסיה במכון חשיבה צרפתי למחקר אסטרטגי. לסוכנות הידיעות AFP.

הפעם, טוקיו "שמה דגש רב על מה שהם עושים… כדי להראות שהם לא רק יושבים ליד ומחכים לראות איך הדברים יתפתחו".

המהירות שבה טוקיו פעלה נגד רוסיה בצורת סנקציות אינדיבידואליות הייתה "מדהימה לחלוטין", אמר טוביאס האריס, עמית בכיר במרכז לקידמה אמריקאית.

"זה הרבה יותר רחוק ממה שחשבתי שנראה את ממשלת יפן הולכת".

זה משקף בחלקו את אופיו יוצא הדופן של הסכסוך, אבל גם שינויים בפוליטיקה היפנית שהתחוללו בזמן האחרון, כולל עזיבתו של ראש הממשלה לשעבר שינזו אבה, שביקש יחסים קרובים עם מוסקבה.

אבה, שהתפטר ב-2020, קיווה שהיחסים החמים יותר יובילו לפריצת דרך על האיים השנויים במחלוקת שבידי רוסיה, שמוסקבה מכנה הקורילים ויפן מכנה הטריטוריות הצפוניות.

אבל כשאבה איננו ולאחר שנים של מבוי סתום במחלוקת, ממשלת יפן הרגישה חופשיה יותר לפעול נגד מוסקבה, אם כי החששות לגבי הפגיעה ביכולת לצרוך אנרגיה מנעו עד כה מטוקיו לפרוש מפרויקטי אנרגיה משותפים עם רוסיה.

עין על סין

במקביל לכך, האיום ממערב לא פוסק. סין לא מסתירה את שאיפותיה האזוריות ואת רצונה "לאחד מחדש" את טיוואן ואיים נוספים שנוים במחלוקת.

בעבר, טוקיו חששה שפעולות אגרסיביות כלפי רוסיה עלולות לדחוף את מוסקבה לזרועותיה של בייג'ין, אמר ג'יימס די.ג'יי בראון, פרופסור חבר למדעי המדינה באוניברסיטת טמפל בטוקיו.

"עם זאת, זה התהפך לגמרי", אמר ל-AFP.

במקום זאת, הדעה היא ש"יפן צריכה להיות קשוחה מול רוסיה, כי אחרת היא מהווה תקדים, ואולי מעודדת את סין לחשוב שהיא יכולה לעשות את אותוהדבר."

בטווח המיידי, יפן צפויה לשנות לחלוטין את השקפתה על רוסיה במסגרת אסטרטגיית הביטחון הלאומי שלה שתוכננה בהמשך השנה.

"בהחלט רוסיה תתואר כאיום", אמר ניק.

"באחרונה, ב-2013, רוסיה נתפסה יותר כהזדמנות, בטח לא איום. זה ישתנה לחלוטין".

דיון על שיתוף גרעיני

המשבר באוקראינה עשוי לחזק את ידם של הקוראים להגדלת תקציב הביטחון.

בקמפיין בשנה שעברה, המפלגה הליברלית הדמוקרטית השלטת קבעה יעד ארוך טווח להעלות את תקציב הביטחון ליותר משני אחוזים מהתמ"ג, לעומת האחוז המסורתי שלו.

זה "עכשיו משהו שהם יכולים לדחוף לקראתו באופן מציאותי", אמר בראון.

הדיון בהשגת יכולת תקיפה כמו מל"טים שיכולים לבצע תקיפות ראשונות נגד אויב היה שנוי במחלוקת בהתחשב במגבלות החוקתיות על הצבא של יפן.

אבל "התמונות שראינו מאוקראינה הולכות להיות שימושיות עבור אנשים שרוצים שיפן תהיה הגנה לאומית חזקה יותר", אמר האריס.

סוגיה שנויה במחלוקת אפילו יותר, היא סוגית הגרעין. מפלגת השלטון של יפן אמורה לדון בהרתעה גרעינית, לאחר הצעות של מחוקקים, כולל אבה, לשקול את האפשרות של "שיתוף גרעיני".

סביר להניח שזה יישאר כ"גשר אחד רחוק מדי", לפחות לעת עתה.

בעוד יפן מסתמכת על המטריה הגרעינית של ארה"ב, המדיניות ארוכת השנים שלה מונעת ממנה לייצר, להחזיק או לארח את הנשק.

אבל אפילו דיון בנושא במדינה שספגה את פיגועי הפצצה בהירושימה ונגסאקי מעיד על ההשפעות מרחיקות הלכת של המשבר באוקראינה.

"אני חושב שלא ראינו עד תום את ההשפעה שתהיה למלחמה הזו על הדיונים הפנימיים של יפן", אמר האריס.

ב-21 למרץ הודיעה רוסיה על פרישתה משיחות השלום עם יפן שמטרתן חתימה על הסכם שלום בין שתי המדינות. חשוב להזכיר כי מאז תום מלחמת העולם הנשייה לא חתמו המדינות על גבולות ברורים ומוסכמים. מוסקבה נימקה את הצעד ב עמדה ה"לא ידידותית" של טוקיו במלחמה באוקראינה.

"המצב הזה הוא תוצאה של תוקפנות רוסית באוקראינה", אמר ראש ממשלת יפן, פומיו קישידה, לפרלמנט בטוקיו.

"הניסיון (הרוסי) להפוך את הנושא הזה ליחסי יפן-רוסיה הוא לחלוטין לא מוצדק ובלתי מתקבל על הדעת", הוסיף.

קישידה הדגיש כי יפן "מוחה בחריפות" על החלטת מוסקבה, וחזר על גינוי ארצו לפעולותיה של רוסיה באוקראינה ש"משנות את הסטטוס קוו בכוח ובאופן חד צדדי".

נסיגת רוסיה

במצב מפתיע, משרד החוץ הרוסי הודיע ​​ב-21 למרץ כי "הצד הרוסי אינו מתכוון, בנסיבות הנוכחיות, להמשיך בשיחות עם יפן על הסכם השלום".

המשרד נימק עמדה זו ב"אי-אפשרות לדון במסמך הבסיסי של היחסים הבילטרליים עם מדינה שנקטה בגלוי עמדה לא ידידותית ושואפת לפגוע באינטרסים של ארצנו".