כאוס בסרילנקה: ראש הממשלה התפטר, לפחות 5 הרוגים בהתנגשויות בין מפגינים  

בסרי לנקה, חקלאות אורגנית השתבשה בצורה קטסטרופלית
ניסוי כלל ארצי נזנח לאחר שהוליד רק אומללות.
5 במרץ 2022, 7:00 בבוקר

מול משבר כלכלי והומניטרי שהולך ומעמיק, סרי לנקה ביטלה החורף ניסוי לאומי לא מתוכנן בחקלאות אורגנית. נשיא סרי לנקה, גוטבאיה רג'פקסה , הבטיח במסע הבחירות שלו ב-2019 להעביר את חקלאי המדינה לחקלאות אורגנית לאורך תקופה של 10 שנים. באפריל האחרון מימשה ממשלת ראג'פקסה את ההבטחה הזו, והטילה איסור כלל-ארצי על יבוא ושימוש בדשנים סינתטיים וחומרי הדברה והורתה ל-2 מיליון החקלאים במדינה לעבור אורגני.

התוצאה הייתה אכזרית ומהירה. כנגד הטענות ששיטות אורגניות יכולות להניב תפוקות דומות לחקלאות קונבנציונלית, ייצור האורז המקומי ירד ב-20% רק בששת החודשים הראשונים. סרי לנקה, שהייתה עצמאית זה מכבר בייצור אורז, נאלצה לייבא אורז בשווי 450 מיליון דולר, גם כשהמחירים המקומיים של מרכיב עיקרי זה בתזונה הלאומית זינקו בכ -50 אחוזים . האיסור גם הרס את יבול התה של המדינה, הייצוא העיקרי שלה ומקור המט"ח שלה .

עד נובמבר 2021, עם ירידה בייצור התה, הממשלה הסירה חלקית את איסור הדשן שלה על גידולי ייצוא מרכזיים, כולל תה, גומי וקוקוס. מול הפגנות זועמות, האינפלציה הגואה והתמוטטות המטבע של סרי לנקה , הממשלה השעתה לבסוף את המדיניות לגבי מספר יבולים מרכזיים - כולל תה, גומי וקוקוס - בחודש שעבר, אם כי היא נמשכת עבור כמה אחרים. הממשלה גם מציעה 200 מיליון דולר לחקלאים כפיצוי ישיר ו-149 מיליון דולר נוספים בסבסוד מחירים לחקלאי אורז שנגרמו להפסדים. זה כמעט ולא פיצה את הנזק והסבל שהאיסור הביא. חקלאים מתחו ביקורת רבההתשלומים על היותם בלתי מספקים באופן מסיבי ואי הכללת חקלאים רבים, בעיקר יצרני תה, המציעים את אחד ממקורות התעסוקה העיקריים באזורי סרי לנקה. הירידה בייצור התה לבדה מוערכת לגרום להפסדים כלכליים של 425 מיליון דולר .

העלויות האנושיות היו אפילו גבוהות יותר. לפני התפרצות המגיפה, המדינה השיגה בגאווה מעמד של הכנסה בינונית עליונה . כיום, חצי מיליון אנשים שקעו בחזרה לעוני. האינפלציה הגואה והמטבע שירד במהירות אילצו את תושבי סרי לנקה לצמצם את רכישת המזון והדלק עם עליית המחירים. כלכלני המדינה קראו לממשלה לא לעמוד בהחזרי החוב שלה כדי לקנות מצרכים חיוניים לתושביה.

הרחק של חשיבה קסומה, היבריס טכנוקרטי, אשליה אידיאולוגית, עסקנות עצמית וקוצר רואי גרידא שהולידו את המשבר בסרי לנקה משפיע הן על ההנהגה הפוליטית של המדינה והן על התומכים בחקלאות כביכול בת-קיימא: הראשון על ניצול הבטחת החקלאות האורגנית כאמצעי קצר רואי לקיצוץ סובסידיות וייבוא ​​דשנים, והאחרון על כך שהציע ששינוי כזה במגזר החקלאי של המדינה יוכל אי פעם להצליח.

עובד נושא עלים במטע תה ברטנאפורה, סרי לנקה.
עובד נושא עלים במטע תה ברטנאפורה, סרי לנקה, ב-31 ביולי 2021. ISHARA S. KODIKARA/AFP באמצעות GETTY IMAGES
המסע של סרי לנקה דרך הזכוכית האורגנית ולקראת פורענות החל בשנת 2016, עם הקמתה, בהוראת רג'פקסה, של תנועה חדשה של חברה אזרחית בשם Viyathmaga . באתר האינטרנט שלה , Viyathmaga מתארת ​​את משימתה כרתימת "הפוטנציאל המתהווה של אנשי מקצוע, אקדמאים ויזמים כדי להשפיע ביעילות על ההתפתחות המוסרית והחומרית של סרי לנקה". Viyathmaga אפשר לראג'פקסה לעלות לגדולה כמועמד לבחירות והקל על יצירת מצע הבחירות שלו. בזמן שהכין את מועמדותו לנשיאות, התנועה הפיקה את " מבטות השגשוג והפאר"אג'נדה רחבת ידיים לאומה שכיסתה הכל, החל מביטחון לאומי ועד נגד שחיתות ועד למדיניות חינוך, לצד ההבטחה להעביר את האומה לחקלאות אורגנית מלאה בתוך עשור.

למרות הטענות של Viyathmaga למומחיות טכנוקרטית, רוב המומחים החקלאיים המובילים של סרי לנקה נמנעו מליצור את החלק החקלאי של הפלטפורמה, שכלל הבטחות להפסקת דשן סינתטי, פיתוח 2 מיליון גינות ביתיות אורגניות שיעזרו להאכיל את אוכלוסיית המדינה, ולהפוך היערות והביצות של המדינה עוברים לייצור של דשן ביולוגי .

בעקבות בחירתו לנשיא, מינה ראג'פקסה מספר חברי ויאטמגה לממשלתו, כולל כשר החקלאות. משרד החקלאות של סרי לנקה, בתורו, הקים סדרה של ועדות שייעצו לו ביישום המדיניות, שוב הדיר את רוב האגרונומים והמדענים החקלאיים של המדינה ובמקום זאת הסתמך על נציגי המגזר האורגני הקטן של המדינה; תומכים אקדמיים לחקלאות אלטרנטיבית; ובמיוחד, ראש אגודה רפואית בולטת שקידמה זה מכבר טענות מפוקפקות על הקשר בין כימיקלים חקלאיים ומחלות כליות כרוניות במחוזות החקלאיים בצפון המדינה .

ואז, חודשים ספורים לאחר בחירתו של ראג'פקסה, הגיע COVID-19. המגיפה הרסה את מגזר התיירות בסרי לנקה , שהיווה כמעט מחצית ממטבע החוץ של המדינה בשנת 2019. בחודשים הראשונים של 2021, התקציב והמטבע של הממשלה היו במשבר, המחסור בדולרים לתיירים כל כך מדלדל את יתרות החוץ של סרי לנקה לא הצליחה לשלם את חובותיה לנושים סינים בעקבות בולמוס של פיתוח תשתיות בעשור הקודם.

היכנסו להתחייבות האורגנית של ראג'פקסה. מהימים הראשונים של המהפכה הירוקה בשנות ה-60, סרי לנקה סיבסדה חקלאים להשתמש בדשן סינטטי. התוצאות בסרי לנקה, כמו בחלק גדול מדרום אסיה, היו מדהימות: התשואות לאורז וגידולים אחרים הוכפלו יותר מהכפלה. נפגעת ממחסור חמור במזון לאחרונה בשנות ה-70, המדינה הפכה בטוחה במזון בעוד יצוא תה וגומי הפך למקורות קריטיים ליצוא ולעתודות חוץ. העלייה בפריון החקלאי אפשרה עיור נרחב, וחלק גדול מכוח העבודה של המדינה עבר לכלכלת השכר הרשמית , והגיע לשיא בהשגת מעמד רשמי של הכנסה בינונית-גבוהה של סרי לנקה ב-2020.

עד 2020, העלות הכוללת של יבוא דשנים וסובסידיות הייתה קרוב ל -500 מיליון דולר בכל שנה . עם עליית מחירי הדשנים, סביר להניח שהכרטיסייה תגדל עוד יותר בשנת 2021. איסור דשנים סינתטיים אפשר לכאורה לראג'פקסה להרוג שתי ציפורים במכה אחת: שיפור מצב המט"ח של המדינה, תוך קיצוץ הוצאות מסיביות על סובסידיות מהתקציב הציבורי שנפגע מגיפה. .

אבל כשזה מגיע לשיטות חקלאיות ולתפוקות, אין ארוחת צהריים חינם. תשומות חקלאיות - כימיקלים, חומרים מזינים, אדמה, עבודה והשקיה - קשורות קשר קריטי לתפוקה החקלאית. מרגע פרסום התוכנית, הזהירו אגרונומים בסרי לנקה וברחבי העולם כי התפוקה החקלאית תרד באופן משמעותי. הממשלה טענה כי תגביר את ייצור הזבל ודשנים אורגניים אחרים במקום דשנים סינתטיים מיובאים. אבל לא הייתה דרך מתקבלת על הדעת שהמדינה תוכל לייצר מספיק דשן מקומי כדי לפצות על המחסור.

לאחר שהעבירה את מדיניות החקלאות שלה למאמינים אמיתיים אורגניים , רבים מהם מעורבים בעסקים שיהיו נהנים מאיסור הדשן, הכלכלה הכוזבת של איסור דשן מיובא פגעה מאוד בעם סרי לנקה. אובדן ההכנסות מתה וגידולי יצוא אחרים גימד את הירידה בזרימת המטבעות מאיסור דשן מיובא. השורה התחתונה הפכה לשלילית עוד יותר בגלל היבוא המוגבר של אורז ומניות מזון אחרות. והחיסכון התקציבי מקיצוץ הסובסידיות עלה בסופו של דבר על ידי העלות של פיצוי החקלאים ומתן סובסידיות ציבוריות למזון מיובא.

משמאל: עובדים נראים במטע תה ברטנאפורה, סרי לנקה, ב-31 ביולי 2021. ISHARA S. KODIKARA/AFP באמצעות GETTY IMAGES מימין: חוואי מסרי לנקה נושא רירית על ראשו בשדה בפאתי האזור של סרי לנקה הבירה, קולומבו, ב-7 בספטמבר 2018. LAKRUWAN WANNIARACHCHI/AFP באמצעות GETTY IMAGES

חקלאות היא, בתחתית, מפעל תרמודינמי פשוט למדי. תפוקת חומרי הזנה ואנרגיה בצורה של קלוריות נקבעת על פי קלט תזונתי ואנרגיה. במשך רוב ההיסטוריה האנושית המתועדת, הדרך העיקרית שבה בני אדם הגדילו את הייצור החקלאי הייתה על ידי הוספת אדמה למערכת, מה שהרחיב את כמות קרינת השמש וחומרי הזנה לקרקע הזמינים לייצור מזון. אוכלוסיות האדם היו קטנות יחסית, פחות ממיליארד בני אדם בסך הכל, ולא היה מחסור בשטחי עיבוד לעיבוד. מסיבה זו, הרוב המכריע של השינויים האנתרופוגניים בשימושי הקרקע העולמיים וכריתת היערות היו תוצאה של הרחבה חקלאית - תהליך המרת יערות וערבות לאדמות גידולים ומרעה. נגד תפיסות פופולריות לפיהן חקלאות קדם-תעשייתית התקיימה בהרמוניה רבה יותר עם הטבע,שלושה רבעים מכריתת היערות העולמית התרחשה לפני המהפכה התעשייתית.

למרות זאת, להאכיל את עצמנו נדרשה הפניית כמעט כל העבודה האנושית לייצור מזון. עוד לפני 200 שנה, יותר מ-90 אחוז מאוכלוסיית העולם עבדו בחקלאות. הדרך היחידה להכניס אנרגיה וחומרי מזון נוספים למערכת כדי להגביר את הייצור הייתה לתת לאדמה לשכב בבר, לסובב יבולים, להשתמש בגידולי כיסוי, או להוסיף זבל מבעלי חיים שחלקו את האדמה עם הגידולים או רעו בקרבת מקום. כמעט בכל מקרה, שיטות אלה דרשו קרקעות נוספות והציבו מכסים על התשואות.

החל מהמאה ה-19, התרחבות הסחר העולמי אפשרה יבוא של גואנו - שנכרה ממרבצים עתיקים באיים עשירים בציפורים - ודשנים אחרים עשירים בחומרי מזון מאזורים מרוחקים אל חוות באירופה ובארצות הברית. זה וסדרה של חידושים טכנולוגיים - מכונות טובות יותר, השקיה וזרעים - אפשרו יבול גבוה יותר ופריון עבודה בחוות מסוימות, אשר בתורם שחררו כוח עבודה ובכך השיק את תחילתה של עיור בקנה מידה גדול, אחד המאפיינים המגדירים את המודרניות הגלובלית. .

אבל הפריצה הטרנספורמטיבית באמת הגיעה עם המצאת תהליך האבר-בוש על ידי מדענים גרמנים בתחילת שנות ה-1900, שמשתמש בטמפרטורה גבוהה, בלחץ גבוה ובזרז כימי כדי למשוך חנקן מהאוויר ולייצר אמוניה, הבסיס לדשנים סינתטיים. . דשן סינטטי יצר מחדש את החקלאות העולמית ואיתה את החברה האנושית. האימוץ הנרחב של דשנים סינתטיים ברוב המדינות אפשר עלייה מהירה בתשואות ואפשר לעבודה אנושית לעבור מחקלאות למגזרים המציעים הכנסה גבוהה יותר ואיכות חיים טובה יותר.

היישום הנרחב של דשנים סינתטיים מאפשר כעת לחקלאות העולמית להאכיל כמעט 8 מיליארד אנשים, מתוכם כ-4 מיליארד תלויים בתפוקה המוגברת שדשנים סינתטיים מאפשרים לפרנסתם. כתוצאה מכך, מערכות המזון המודרניות שאפשרו לחקלאות העולמית להאכיל את אוכלוסיית כדור הארץ אינטנסיבית בהרבה ממערכות המזון בעבר, כאשר דשנים סינתטיים מהווים מקור משמעותי לאנרגיה ליבולים.

כאשר דשנים סינתטיים הפכו לזמינים יותר ויותר ברחבי העולם לאחר מלחמת העולם השנייה ובשילוב עם חידושים אחרים, כמו גידול צמחים מודרניים ופרויקטי השקיה בקנה מידה גדול, קרה דבר מדהים: אוכלוסיית האדם יותר מהכפילה את עצמה - אבל הודות לדשנים סינתטיים וטכנולוגיות מודרניות אחרות, התפוקה החקלאית גדלה פי שלושה רק ב-30% יותר קרקעות באותה תקופה.

היתרונות של דשנים סינתטיים חורגים הרבה מעבר להאכלת אנשים. אין זה מוגזם לומר שללא דשנים סינתטיים וחידושים חקלאיים אחרים, אין עיור, אין תיעוש, אין פועלים או מעמד ביניים עולמי ואין השכלה תיכונית לרוב האנשים. הסיבה לכך היא שדשן וכימיקלים חקלאיים אחרים החליפו את העבודה האנושית, ושחררו אוכלוסיות עצומות מהצורך להקדיש את רוב עמלת חייהם לגידול מזון.

חקלאי מסרי לנקה מורח דשן בחוות ירקות בדרום הוראנה, סרי לנקה.
חקלאי מסרי לנקה מורח דשן בחוות ירקות בדרום הוראנה, סרי לנקה, ב-25 באוקטובר 2017. LAKRUWAN WANNIARACHCHI/AFP באמצעות GETTY IMAGES
כמעט כל ייצור החקלאות האורגנית משרתת שתי אוכלוסיות בקצוות מנוגדים של חלוקת ההכנסה העולמית. בקצה האחד נמצאים כ-700 מיליון אנשים ברחבי העולם שעדיין חיים בעוני קיצוני. תומכי חקלאות בת קיימא מכנים בדמיון את החקלאות שאוכלוסיה זו נוהגת " אגרואקולוגיה ". אבל זה לרוב רק חקלאות קיום מיושנת , שבה העניים בעולם מחלצים את הישרדותם מהאדמה.

הם החקלאים העניים ביותר בעולם, שמקדישים את רוב עמלם לגידול מספיק מזון כדי להאכיל את עצמם. הם מוותרים על דשנים סינתטיים ועל רוב הטכנולוגיות החקלאיות המודרניות האחרות שלא מתוך בחירה אלא בגלל שהם לא יכולים להרשות אותם לעצמם, לכודים במלכודת עוני שבה הם לא מסוגלים לייצר מספיק עודפים חקלאיים כדי להתפרנס ממכירת מזון לאנשים אחרים; לפיכך, הם לא יכולים להרשות לעצמם דשן וטכנולוגיות אחרות שיאפשרו להם להעלות את התשואות ולהפיק עודפים.

בקצה השני של הספקטרום נמצאים האנשים העשירים בעולם, בעיקר במערב, שעבורם צריכת מזון אורגני היא בחירת אורח חיים הקשורה ברעיונות לגבי בריאות אישית ויתרונות סביבתיים, כמו גם ברעיונות רומנטיים על חקלאות ועולם הטבע. כמעט אף אחד מצרכני המזון האורגני לא מגדל את המזון בעצמו. חקלאות אורגנית עבור קבוצות אלה היא שוק נישה - אם כי רווחי עבור יצרנים רבים - המהווה פחות מאחוז אחד מהייצור החקלאי העולמי.

כנישה בתוך מערכת חקלאית גדולה ומתועשת, חקלאות אורגנית עובדת בצורה סבירה. יצרנים רואים בדרך כלל תשואות נמוכות יותר . אבל הם יכולים לחסוך כסף על דשנים ותשומות כימיות אחרות תוך מכירה לשוק נישה עבור צרכנים מיוחסים שמוכנים לשלם פרמיה עבור מוצרים המסומנים אורגניים. התשואות נמוכות יותר - אך לא נמוכות באופן אסון - מכיוון שיש מספיק חומרי הזנה זמינים להברחה למערכת באמצעות זבל. כל עוד המזון האורגני נשאר נישתי, הקשר בין יבול נמוך יותר ושימוש מוגבר בקרקע נשאר בר ניהול.

אולם האסון המתמשך בסרי לנקה מראה מדוע הרחבת החקלאות האורגנית לאמצע העצום של עקומת הפעמון העולמית, תוך ניסיון להאכיל אוכלוסיות עירוניות גדולות בייצור אורגני לחלוטין, אינה יכולה להצליח. מעבר מתמשך לייצור אורגני ברמה הלאומית בסרי לנקה יפחית, לפי רוב ההערכות, את התשואות של כל יבול מרכזי במדינה, כולל ירידה של 35 אחוז לאורז, 50 אחוז עבור תה, 50 אחוז עבור תירס ו-30 אחוז עבור קוקוס. הכלכלה של מעבר כזה לא רק מרתיעה; הם בלתי אפשריים.

יבוא דשן הוא יקר, אבל יבוא אורז הוא הרבה יותר יקר . סרי לנקה, בינתיים, היא יצואנית התה הרביעית בגודלה בעולם, כאשר התה מהווה חלק אריה מהיצוא החקלאי של המדינה, אשר בתורו מהווה 70 % מסך הכנסות הייצוא.

אין דרך מתקבלת על הדעת שמכירות הייצוא לשוק האורגני בעל הערך הגבוה יותר יכולות לפצות על נפילות חדות בייצור. כל השוק העולמי של תה אורגני, למשל, מהווה רק כ-0.5 אחוז משוק התה העולמי. ייצור התה של סרי לנקה לבדו גדול יותר מכל שוק התה האורגני העולמי . הצפת השוק האורגני ברוב או כל ייצור התה של סרי לנקה, גם לאחר ירידה של מחצית התפוקה בגלל מחסור בדשן, תעביר כמעט בוודאות את מחירי התה האורגני העולמית לספירלה.

הרעיון שסרילנקה עשויה להחליף אי פעם דשנים סינתטיים במקורות אורגניים מתוצרת מקומית ללא השפעות קטסטרופליות על המגזר החקלאי והסביבה שלה עדיין מגוחכת יותר. יהיה צורך פי חמישה עד שבעה יותר זבל בעלי חיים כדי לספק את אותה כמות חנקן לחוות סרי לנקה כפי שסופקו על ידי דשנים סינתטיים בשנת 2019. אפילו אם ניקח בחשבון את יישום היתר של דשנים סינתטיים, שהוא ללא ספק בעיה, ואי ודאויות אחרות, יש כמעט בוודאות שאין מספיק אדמה במדינת האיים הקטנים כדי לייצר כל כך הרבה דשן אורגני. כל מאמץ לייצר כל כך הרבה זבל ידרוש הרחבה עצומה של משק החי, עם כל הנזק הסביבתי הנוסף שיש בכך.

קיום החקלאות בסרי לנקה, הן לצריכה מקומית והן למוצרי יצוא בעלי ערך גבוה, תמיד היה דורש ייבוא ​​אנרגיה וחומרי מזון למערכת, בין אם אורגניים או סינתטיים. ודשנים סינתטיים תמיד היו הדרך היעילה ביותר מבחינה כלכלית וסביבתית לעשות זאת.

נשיא סרי לנקה גוטבאיה רג'פקסה (במרכז) מנופף לתומכים במהלך עצרת לקראת הבחירות הקרובות לפרלמנט ב-2020.
נשיא סרי לנקה גוטבאיה רג'פקסה (במרכז) מנופף לתומכים במהלך עצרת לקראת הבחירות לפרלמנט הקרובות, ליד בירת סרי לנקה , קולומבו, ב-28 ביולי 2020. ISHARA S. KODIKARA/AFP באמצעות GETTY IMAGES
בעוד שהגורם הקרוב למשבר ההומניטרי של סרי לנקה היה ניסיון מעורפל לנהל את הנפילה הכלכלית שלה מהמגיפה העולמית, בתחתית הבעיה הפוליטית הייתה בעיה מתמטית ובתחתית הבעיה המתמטית הייתה בעיה אידיאולוגית - או יותר. במדויק, תנועה אידיאולוגית גלובלית שהיא אינספורת ולא מדעית בתכנון, המקדמת טענות מטושטשות ומפורטות בצורה גרועה לגבי האפשרויות של שיטות ומערכות ייצור מזון חלופיות לטשטש את היחסים הביו-פיזיים הפשוטים יחסית השולטים במה שנכנס פנימה; מה שיוצא; והתוצאות הכלכליות, החברתיות והפוליטיות שכל מערכת חקלאית יכולה לייצר, בין אם בקנה מידה אזורי, לאומי או עולמי.

ראג'פקסה ממשיך להתעקש שהמדיניות שלו לא כשלה. אפילו כשהייצור החקלאי של סרי לנקה קרס, הוא נסע לפסגת שינויי האקלים של האו"ם בגלזגו, סקוטלנד, בסוף השנה שעברה, שם - כשלא התחמק מהמחאות על רקורד זכויות האדם שלו כשר ההגנה של סרי לנקה - הוא ציין את המחויבות של מדינתו מהפכה חקלאית לכאורה "מסונכרן עם הטבע". זמן לא רב לאחר מכן, הוא פיטר שני פקידי ממשל תוך שבועות אחדים לאחר שביקרו בפומבי את מצב המזון החמור והאיסור על דשנים .

כשהחקלאים מתחילים את קציר האביב שלהם, איסור הדשן הוסר , אך סובסידיות הדשן לא הוחזרו. ראג'פקסה, בינתיים, הקים ועדה נוספת - זו כדי לייעץ לממשלה כיצד להגביר את ייצור הדשנים האורגניים בהדגמה נוספת שהוא ויועצי החקלאות שלו ממשיכים להכחיש את המציאות הביו-פיזית הבסיסית המגבילה את ייצור החקלאות.

חלק גדול מתנועת החקלאות בת-קיימא העולמית, למרבה הצער, הוכיחה את עצמה שאינה אחראית יותר. כשתשואות היבול בסרי לנקה צנחו, בדיוק כפי שרוב המומחים החקלאיים המרכזיים חזו שיעשו, התומכים המובילים של איסור הדשנים השתתקו. ונדנה שיווה, פעילה הודית ופניה לכאורה של אגרריות אנטי-מודרנית בדרום הגלובלי, הייתה מעודדת של האיסור, אך השתתקה כשהתבררו ההשלכות האכזריות של האיסור. ל-Food Tank, קבוצת הסברה הממומנת על ידי קרן רוקפלר המקדמת הפסקת הדרגה של דשנים כימיים וסובסידיות בסרי לנקה, לא היה לו מה לומר כעת, לאחר שהמדיניות המועדפת שלה קיבלה תפנית הרת אסון.

בקרוב, תומכים ודאי יטענו שהבעיה לא הייתה בפרקטיקות האורגניות שהם הצביעו עליהן, אלא בצעד המהיר ליישם אותן בעיצומו של משבר. אבל למרות שהאיסור המיידי על שימוש בדשנים היה בוודאי לא הגיוני, אין ממש דוגמה לאומה גדולה המייצרת חקלאות שעברה בהצלחה את המעבר לייצור אורגני או אגרו-אקולוגי מלא. האיחוד האירופי, למשל, הבטיח מעבר בקנה מידה מלא לחקלאות בת קיימא במשך עשרות שנים. אבל למרות שהיא אסרה גידולים מהונדסים גנטית ומגוון חומרי הדברה וכן יישמה מדיניות כדי למנוע שימוש יתר בדשנים סינתטיים, זה עדיין תלוי מאודעל דשנים סינתטיים כדי לשמור על תפוקות גבוהות, לייצר במחיר סביר ומאובטח מזון. היא גם נאבקה בהשפעות הרות אסון של דישון יתר של מי פני השטח והתהום עם זבל מייצור בעלי חיים.

חיזוקי החקלאות האורגנית מצביעים גם על קובה, שנאלצה לנטוש את הדשן הסינטטי כאשר כלכלתה קרסה בעקבות קריסת ברית המועצות. הם לא מזכירים שהקובני הממוצע איבד כ -10 עד 15 פאונד ממשקל הגוף בשנים שלאחר מכן. בשנת 2011, בהוטן, יקירה נוספת של קהל הקיימות, הבטיחה להיות 100 אחוז אורגני עד 2020 . כיום, חקלאים רבים בממלכת ההימלאיה ממשיכים להיות תלויים בחומרים חקלאיים .