חופשה

קניות ברשת

גירסת הדפסה

קבוצות דיון סקופים נושא #744407	מנהל סגן המנהל מפקח עיתונאי מקוון צל"ש

אשכול מספר 744407

Zhuzha77

חבר מתאריך 21.4.09
3739 הודעות, 29 מדרגים, 48 נקודות. ראה משוב

יום ששי י''ט באייר תשפ''ב 19:08 20.05.22

על יוסף בורנשטיין: ניצול אושוויץ ואביה של ראש-ממשלת צרפת החדשה

https://www.france24.com/en/france/20220519-france-s-new-prime-minister-is-the-daughter-of-a-stateless-auschwitz-survivor?ref=wa
לראש ממשלת צרפת החדשה, אליזבת בורן, הייתה ילדות בסימן התאבדות של אביה ב-1972, ניצול אושוויץ, כשהייתה רק בת 11. נולד בשם המשפחה בורנשטיין, יוסף בורן, לוחם התנגדות לשעבר ממוצא פולני, חווה גיהנום במחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו.
ראש הממשלה החדשה, אליזבת בורן, דיסקרטית לגבי חייה הפרטיים, דיסקרטית באותה מידה לגבי המורשת המשפחתית שלה בסימן מלחמת העולם השנייה. אביו יוסף, לוחם התנגדות יהודי, גורש ב-1944 לאושוויץ-בירקנאו. שוחרר בשנת 1945, הוא יישאר מצולק עמוקות. ג'וזף בורן יתאבד כאשר בתו תהיה רק בת 11.
"זה לא תמיד היה קל. איבדתי את אבא שלי כשהייתי מאוד צעירה. וכך הגענו לאמא שלי, שהיו לה שתי בנות ושלא הייתה לה יותר מדי הכנסה", היא סיפרה בצניעות בלי להיכנס לפרטים, במהלך ראיון בשנת 2021 בערוץ C8.
שורשיה של משפחתו בפולין. סבו זליג בורנשטיין, שמת במחנות יחד עם שניים מבניו, נמלט מהאנטישמיות בשנות ה-20 כדי להשתקע בבלגיה, שם מצא עבודה אצל יהלומן. יוסף נולד באנטוורפן בשנת 1925. הוא היה אחד מארבעה אחים, לאון יליד 1921, אייזיק ב-1923 ואלברט ב-1930.
כשפרצה מלחמת העולם השנייה, נאלצה המשפחה לצאת שוב לגלות ומצאה מקלט בדרום צרפת, בטולוז, מונטובאן, ולאחר מכן בנים. האם אנה מתה אז בגיל 36 בלבד.
באוגוסט 1942, יוסף ואחיו יצחק נעצרו לראשונה כיהודים חסרי אזרחות והובלו למחנה ריבסלטס. "זליג הולך ל-Rivesaltes ומצליח לשחד שומר, שנותן ליצחק וג'וזף 'לברוח'. הם חוזרים לנים בסוף 1942 ומחליטים להצטרף להתנגדות", הסביר לאתר Cultea Jean-Paul Boré, סגן- נשיא ארגון ידידי הקרן לזכר הגירוש מגארד. בינתיים גם ליאון נעצר. הוא יגורש בצעדת מוות 51 ב-6 במרץ 1943; לכיוון סוביבור, שם הוא נרצח.
שלושת האחים בורנשטיין מכנים את עצמם אז Borne. המשימה שלהם היא להעביר גברים ונשים מגרנובל ל-Biques maquis, בטארן, בראשות מייסד ארגון הקרב היהודי, תנועת התנגדות יהודית, אברהם פולונסקי, בתור כתב העת Le Point.
אך ב-24 בדצמבר 1943 נעצרו בגרנובל האב ושלושת בניו יוסף, אייזק ואלברט על ידי הגסטפו. "היו לנו מסמכים כוזבים, כשהשוטרים נכנסו לדירה בעשר בערב, הם הכריחו אותנו להוריד את המכנסיים. (...) הם רצו יהודים. הם לגמרי רצו שאנשים יסגירו את האחרים. ומשם, סבלנו אז גם מה שנקרא אמבטיה. זה קרש, אנחנו מטים אותו במים. חקירה מאוד מאוד קשה", אמר יצחק בראיון לאינה.
"האפר עף לשם"
המשפחה מועברת לדרנסי, לפני שהיא מגורשת לאושוויץ-בירקנאו בשיירה 66 ב-20 בינואר 1944. הם מגלים שם גיהנום. "היו שורות של אנשי SS וזונדרקומנדו, כלבים והיללות: 'ראוס, ראוס, ראוס'. היינו צריכים לצאת במהירות. כבר היה שלג. וזה המקום שבו אחי יוסף ונבחרתי", תיאר יצחק. זליג ואלברט נלקחים ישירות לתא הגזים.
יוסף ויצחק יוצאים לעבוד במחנה בונה-מונוביץ או באושוויץ השלישי, אחד משלושת המחנות הגדולים של מתחם מחנה הריכוז: "כשהגענו לבונוורק, שנמצאת שלושה ק"מ מאושוויץ, האפר עף עד הסוף. שם. כשהיה סוער, הארובות בערו, היה ריח רע בכל מקום. והזקנים, הזקנים שהיו במחנה היו אומרים לנו באותה שעה: 'אתה רואה, אלה ההורים שלך' הולכים לגן עדן. '".
במשך שנה הצליחו האחים בורן לשרוד, בעיקר בזכות רוח הסולידריות שלהם, לדברי יצחק: "תמיד חלקנו הכל, אותו איתי ואני איתו כי צפיתי בו כמו חלב על האש". מול התקדמות הצבא האדום, הם פונו בינואר 1945, מערבה יותר, למחנה בוכנוולד שם שוחררו על ידי האמריקאים ב-11 באפריל 1945.
עם חזרתם לצרפת, כפי שמספר העיתון Midi Libre, אייזק מתאחד עם אודטה, אישה צעירה שפגש בניס, בעוד יוסף, מעתה ג'וזף, מתאושש לבריאותו בקלבדוס, שם הוא פוגש את מרגריט לסצ'ן, רוקחת. הוא מתנצר כדי להתחתן איתה. יהיו להם שתי בנות, כולל אליזבת ילידת 1961.
אבל סבלות הגירוש לא עוזבות אותו. לדברי אחיו, הוא לא יכול היה לשאת לדבר על זה. ב-1972, בגיל 47 בלבד שנים, הוא מתאבד. גם אם הסיבות למעשה זו אינן ידועות, עבור יצחק, הוא סבל מאשמה מסוימת לאחר שאיבד את אביו ושניים מאחיו במחנות: "אשמים במה? אנחנו לא תמיד יודעים. אבל אני מאמין שכל אדם, במות משפחתו, תמיד אומר לעצמו, גם היום: 'היינו צריכים, אילו ידעתי...'".
אליזבת הצעירה הצליחה להמשיך בלימודים מבריקים. בשנת 2015, במהלך ראיון ל"ליברישן", היא סיפרה כי חשבה עליו רבות כאשר, לאחר שהפכה לנציב, נתנה לראשונה לאזרח את צו ההתאזרחות שלה: "שאני, בתו של פליט חסר אזרחות זה, אשר היה צרפתי רק ב-1950, אני עושה את המחווה הזו, זה אמר משהו על אינטגרציה".

תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: למבזק)

מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד

האשכול	מחבר	תאריך כתיבה	מספר
מעניין מאוד!	מירי	20.05.22 19:14	1
עצוב כל כך. משפחות שלמות הוכחדו ואלה שהצליחו לשרוד לא באמת חיו	mirush	20.05.22 19:57	2
אין מילים שיתארו את הטרגדיה של בעם היהודי בשואה ...	ממש חדש	20.05.22 20:11	4
מרתק , תודה	קוקי	20.05.22 19:59	3
תודה מעניין מאוד חבל רק על התרגום גוגל	סנפר	20.05.22 20:12	5
+1	סוזורוזו	20.05.22 20:25	6
יהודייה?	רוח שמיניות	21.05.22 21:21	7
תקרא. כתוב שאביה התנצר ל''ע כדי להתחתן עם אמא שלה.	Moshe	21.05.22 22:14	8
עצוב כל כך.	מורשה	22.05.22 23:06	9