''ארור היום שבו נבחרתי לנשיא'': 5 שנים אחרי שחרורו מהכלא, זה מה שאומר משה קצב על הרשעתו באונס  

מעיון בספר עולה כי קצב לא מודה ודבק בגרסתו לפיה לא עשה דבר פסול וכי נתפרה נגדו "עלילת כזב", כפי שהוא מכנה זאת. הנשיא לשעבר מספר כי שקל בחיוב להתמודד על ראשות הממשלה לאחר תום כהונתו, ורומז לכך שפרשת עבירות המין באה לעולם כדי למנוע ממנו אפשרות זו.

יצוין, כי קצב הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בעבירות של אונס, מעשה מגונה בכוח והטרדה מינית של נשים שהיו כפופות למרותו בעת שכיהן כשר התיירות ונשיא המדינה, וכן בשיבוש מהלכי משפט. קצב ערער על פסק הדין, אך בית המשפט העליון דחה את ערעורו בנושא ואת בקשתו למשפט חוזר וקבע כי לא נגרם לו עיוות דין.

"ארור היום שבו נבחרתי לכהונת נשיא המדינה"
ללא קשר לאשמתו, אשר כאמור הוכחה בבית המשפט, לאורך הספר ניכר כי קצב עודנו סובל מטראומה בעקבות הפרשה. "ארור היום שבו נבחרתי לכהונת נשיא המדינה", הוא מציין במקום אחד, ובכמה מקומות אחרים בספר הוא מכנה את מה שנעשה לו, לתפיסתו, "הוצאה להורג". לצד טענותיו כלפי מערכות אכיפת החוק קצב מפנה גם טענות קשות לתקשורת הישראלית, שלה הוא מייחס רדיפה אישית נגדו ומכנה אותה "שיכורת כוח וחדורה תחושת משיחיות, צדקנות וטהרנות".

קצב מאשים בספרו את המשטרה ואת היועמ"ש דאז, מני מזוז, בנקמנות על רקע חילוקי דעות קודמים. את מזוז הוא אף מאשים בכך ש"הרה, יילד וגידל את העלילה".

קצב מתייחס גם לדמויות בכירות במערכת הפוליטית, בעיקר בהקשר ליחסן אליו על רקע הפרשה. בין היתר הוא מספר כי זמן קצר לאחר פרוץ הפרשה יצר איתו קשר אהוד ברק וביקש לחזק אותו, ובמקום אחר הוא עוקץ את בנימין נתניהו ש"בו ביום שבו בית המשפט הרשיע אותי, הגדיר זאת כיום של 'הערכה עמוקה וגאווה במערכת המשפט'. כעבור זמן, הוא עצמו נחקר במשטרה על עבירות שחיתות ומרמה ותקף קשות את רשויות החוק".

בחזרה אל החיים הפוליטיים והילדות
על אף שכמחצית מהספר עוסקת בפרשה שריסקה את הקריירה הציבורית שלו, קצב סוקר בו גם את כל שנותיו טרם החקירה, המשפט וההרשעה. הוא מספר על אמו שילדה אותו בגיל 16 בלבד בעיר יזד שבאיראן, על העלייה לישראל, על שנותיו במעברה, על כניסתו לפוליטיקה ובחירתו לראש מועצת קריית מלאכי בגיל 24 בלבד, על נוכחותו בצמתי קבלת ההחלטות של המדינה לאורך שנים ארוכות, על ניצחונו המפתיע על שמעון פרס בבחירות לנשיאות, ועל שנותיו במשכן הנשיא טרם פרצה פרשת עבירות המין. ניכר כי חשוב לו, באמצעות הספר, לנסות לקבע בזיכרון הציבורי גם את פועלו ואת הישגיו, ולהיחלץ, ולו במידה מסוימת, מתיוגו באופן בלעדי בהקשר לפרשה שחתמה את חייו הציבוריים.

עו"ד עינת פישר-לאלו, מנכ"לית שדולת הנשים: "ביום כזה אנחנו צריכות לחשוב רק על המתלוננות של קצב, אלו שהעיזו ויצאו נגדו ועמדו באומץ מול מסע הכפשות ולחצים כדי לסמן קו אדום לבאות אחריהן. הן צריכות להתמודד עם פרסום ספר מהאיש שצילק את נפשותיהן ולחוות שוב את מה שעבר עליהן.