תיעוד ראשון בישראל ובעולם של קינון אוח עיטי בתוך קבר בבית עלמין, תחתיו קבור המטפל הראשי של בית החולים לחיות בר  

באמצע חודש פברואר האחרון, פנה קבלן מטעם חברת קדישא בהר המנוחות גבעת שאול לפקח רשות הטבע והגנים שמואל קדושי ודיווח על קינון של אוח עם חמש ביצים שהנקבה הטילה בתוך מנח של קבר בקומה העליונה של המבנה.

לאחר הפנייה ובעקבותיה, הגיע קדושי למקום ואכן ראה יחד עם הצוות את נקבת האוח ובקן 5 ביצים. כיוון שהקבר הוא קבר ששמור לאישה מבוגרת מאוד, הסיפור נשמר בסוד כדי למנוע הפרעה מיותרת. במהלך חודש מרס בקעו 3 גוזלים, והצליחו לפרוח מהקן בתחילת חודש מאי.

אך זה לא הכל – הסיפור המדהים והמרגש, הוא שמתחת לאותו קן בו קיננה הנקבה, קבור עובד רשות הטבע והגנים שמוליק לנדאו ז"ל אשר עבד בבית החולים לחיות בר בתור מטפל ראשי בין השנים 2005-2017. שמוליק הקדיש את חייו לטיפול ומחקר של חיות הבר והטבע הארץ ישראלי ובהצלה שלהן, לקח חלק משמעותי בקידום בית החולים וראה חשיבות רבה מאוד בחינוך לשמירת טבע ואהבת הארץ.

"אוחים עיטיים נוהגים לקנן בנוף סלעי, כמו מצוקים, מחצבות, מדפי סלע, פתחי מערות גדולות, קירות עפר, גם בקרבת יישובי אדם, נראה שהאוחים במקרה הזה ראו במבנה קומות הקברים מצוק המתאים לקינון", הסביר עזרא חדד, פקח רשות הטבע והגנים.

למעשה, האוח העיטי הוא דורס הלילה הגדול בעולם, טורף על אשר אוכל כל בעל חיים שאינו גדול ממנו, ומסוגל גם לתקוף בעלי חיים גדולים ממנו.

תקופת הקינון של האוח העיטי היא מהארוכות ביותר מבין כל מיני העופות: הזכר והנקבה מעורבים בתהליך הרבייה במשך שישה-שבעה חודשים לפחות - חודש אחד של דגירה, חודש אחד של קינון, וחמישה- שישה חודשים שבהם הגוזלים נותרים בסביבת אתר הקינון, בהשגחה הורית. גם ההזדווגות של האוח העיטי, המגיע לבגרות מינית בגיל שנתיים, מתרחשת בקרבת הקן, שהכנתו מתרחשת על ידי שני בני הזוג. יחד עם זאת, הוא נוהג להשתמש באותה הנקודה בה התרחשה ההזדווגות גם להזדווגויות נוספות.

חיבור פקחי רשות הטבע והגנים והדיווח שהגיע אליהם הוא חשוב מאוד גם להמשך הפיקוח על תהליך ההטלה והבקיעה, וזאת כיוון שהפרעה של בני האדם הייתה תמיד גורם משמעותי בתמותת גוזלי האוח העיטי. הפרעה בלתי מכוונת עשויה להתרחש כאשר מטפסים וגולשים על מצוקים, מטיילים, צפרים וצלמים המגיעים סמוך מאוד לקיני האוחים העיטיים שבהם הנקבה עדיין דוגרת או שהגוזלים צעירים מאוד. ההפרעה עשויה להביא לידי טריפה של ביצים ושל גוזלים. גם פעילות אדם כמו עבודות בדרכים או יערנות, גרמו לנטישת קינים של אוחים עיטיים.