מחקר פורץ דרך: טיפול בתא לחץ מנצח את הפוסט-קורונה  

"ההתמחות העיקרית שלי זה בהנגשה קוגניטיבית - איך להפוך את העולם ליותר נגיש, ברור ומובן לאנשים שיכולות החשיבה שלהם הן קצת שונות מהרגיל", מספרת פרופ' שירה ילון-חיימוביץ', בת 59, דקנית הסטודנטים במכללה האקדמית אונו.

ואז זה קרה לך!

"ואז זה קרה לי. חליתי בקורונה. בערך חודש אחרי הבנתי שאני לא בסדר - בעיקר הפגיעה הקוגניטיבית, בזיכרון, בחשיבה. המוח הוא הכלי שלי כחוקרת וכאשת מקצוע זה הכלי המרכזי שלי. ופתאום הוא לא עבד - פתאום מוצאת את עצמי במצב שאני תוך כדי ישיבה או תוך כדי שיח עם מישהו, פתאום מאבדת לגמרי את חוט המחשבה. פתאום הבנתי שאני לוקחת ספר ואני תוך שתיים-שלוש דקות מניחה אותו כי אני פשוט לא מצליחה לקרוא".

תוצאות נפלאות לניסוי הישראלי בתא הלחץ|צילום: החדשות 12
את מתארת התחלה של דמנציה

"האמת שזה סוג של הרגיש ככה. זה היה די מבהיל. קודם כול חורים בזיכרון, מאפיין של תהליכים דמנטיים. כמישהי שעוסקת בקוגניציה, פתאום למצוא את עצמי במקום שצריך עזרה במקומות האלה, זה לא מקום פשוט".

מחקר ישראלי שפורסם השבוע מדגים בפעם הראשונה טיפול יעיל בפגיעה הקוגניטיבית של הקורונה בתא לחץ. "זו פעם ראשונה בעולם שיש לנו טיפול שהוכח במחקר פרוספקטיבי, רנדומלי, כפול-סמיות, שמשפר את המצב של החבר'ה עם הפוסט-קורונה", מסביר פרופ' שי אפרתי, מנהל מרכז סגול לרפואה היפרבארית ומחקר.

התריע כבר לפני שנתיים מהנזק המוחי אחרי קורונה. פרופ' שי אפרתי|צילום: החדשות 12
לפני חמש שנים חשפנו כאן ב"אולפן שישי" את הטיפול הזה, שהתחיל כשפרופ' אפרתי שם לב שחולים שהגיעו לתא הלחץ לריפוי פצעים, דיווחו שעוד הרבה דברים אחרים משתפרים אצלם. אולי המקרה הכי המדהים שפגשנו אז היה של אלי, שאחרי אירוע של חוסר חמצן כתינוק היה גבולי ובגיל 24 עדיין לא ידע קרוא וכתוב – ובמהלך הטיפול אמר פרופ' אפרתי לאימא שלו "אני יכול לסדר לו את כל הזיכרון".

וכך זה קרה: "אנחנו רואים טלוויזיה, אני אומרת לו 'אלי, אתה יכול לקרוא את התרגום בקול' והוא קורא לי את התרגום מהטלוויזיה".

מה, פתאום הבנת שאתה מצליח לקרוא את הכתוביות?

"כן. פתאום הצלחתי", השיב אלי.

בגיל 24 הצלחת לקרוא?

"כן. זה כאילו אני נכנסתי לתוך פריזר ויצאתי בתוך 25 שנה".

צפו בכתבה מ-2017:

הטיפול בתא לחץ שהקים משותקים מכסא גלגלים
לפני שנתיים, כשהקורונה התפשטה בעולם במהירות, פרופ' שי אפרתי היה אחד הראשונים שצעקו "אתם מתרכזים במחלה הריאתית, בהנשמה, אבל הווירוס חודר אצל חלק מהאנשים למוח, ושם הבעיה הגדולה באמת. הנה צילום אמיתי, לא גרפיקה, של נגיף קורונה נקשר לתא עצב ופוגע בו. חוץ מזה הווירוס מייצר גם דלקת בתאי "החומר הלבן" במוח, ואם זה לא מספיק, הוא גם מעלה את קרישיות הדם וגורם לאירועים מוחיים קטנים.

התחלנו ניסוי, אמר לנו אז פרופ' אפרתי. ולפני שבועיים הוא התקשר שוב - "יש תוצאות. אתה חייב לשמוע את זה - אנחנו רואים מעל ל-80% מהחבר'ה שחוזרים לתפקוד כמו התפקוד הקודם, מלא". זאת תוצאה דרמטית: 80% מקבוצת הניסוי לא רק הראו שיפור, אלא ממש חזרו ליכולות החשיבה, הזיכרון והריכוז שהיו להם קודם. בהדמיות המוח שלהם רואים את האזורים שנפגעו מתפקדים שוב - ובקבוצת הביקורת לא.

"בהקשר הקוגניטיבי אני יכולה לומר שבסוף הסדרה הראשונה כבר הרגשתי שיש שיפור", אומרת פרופ' ילון. ואכן, בצילום המוח של שירה ילון לפני הטיפול, נראית זרימת הדם: ככל שהצבע נוטה יותר לצהוב ולאדום, יש יותר זרימה. אחרי הטיפול בתא הלחץ, השיפור גדול מאוד – ונראית גם צמיחה של סיבי עצב חדשים במוח שלה באונה הקדמית, באזורים שאחראים על קשב, זיכרון ומצב נפשי. התברר שסדרת הטיפולים בתא הלחץ מעלימה גם חרדות ודיכאון. זה לא אתם וזה לא המצב: זה הווירוס, רואים את הביולוגיה של זה.

המוח של שירה ילון לפני ואחרי הטיפול|צילום: החדשות 12
"האונה המצחית, הקדמית, היא אחראית על מצב הרוח שלנו", מדגיש פרופ' אפרתי. "דיכאון, אישיות, חרדות. ויש לנו כמות מאוד גדולה של אנשים שזה חלק מהסימפטומים שלהם, ואף אחד לא משייך את זה באמת לווירוס. ואז אנחנו רואים את הרקמה הפגועה, אנחנו מרפאים אותה, והדיכאון נרפא. והחרדה נעלמת".

פרופ' שירה ילון-חיימוביץ' (צילום: החדשות 12)
"פתאום מאבדת לגמרי את חוט המחשבה". פרופ' שירה ילון-חיימוביץ'|צילום: החדשות 12
ושירה ילון היא לא היחידה שחוותה שיפור. "אני שם באזור החולה ה-18 אלף, כשעוד היו נותנים מספר כזה לכל מי שחלה", נזכר רפי עקאב בן ה-44, מנהל שיווק במזרחי-טפחות, בתחילת הדרך עם המחלה. "הוא חלה בקורונה ביוני 2020 והחל טיפול בתא לחץ במרץ 2021. "חזרתי לעבודה והרגשתי שאני פשוט עייף. יש לי זיכרון מעולה, באמת, אני זוכר טוב. והרגשתי שאני לא מצליח לשלוף את הדברים באותה מהירות. פתאום קשה לי. הכול הכול הכול השתבש. אמרתי: תקשיבו, יש משהו לא בסדר. יש את רפי שאני מכיר מתמיד, ויש את מה שקורה עכשיו, שזה מוזר לי".

במשך תשעה חודשים זה לא השתפר ואז הוא צורף לניסוי באסף הרופא. "עשיתי סידרה של 40 טיפולים במסגרת המחקר. אחרי שבוע-שבוע חצי הרגשתי שאני יותר חזק ברמה הפיזית. הרגשתי אחרי שבועיים-שבועיים וחצי שאני מתחיל לישון קצת יותר טוב. יותר רצוף. הדברים התחילו להסתדר לי קצת יותר טוב. התחלתי לחזור להיות מי שאני מכיר, רפי שאני רגיל להיות כל השנים לפני כן. שזה מדהים. ובסופו של דבר, אחרי שהסתיים המחקר כולו, 'עימתו' אותי עם התוצאות של הבדיקה - אמרו לי 'תראה, אחרי המחקר היה שיפור בהכול'. הצלחתי לקבל את עצמי בחזרה".

"הרגשתי שאני לא מצליח לשלוף את הדברים באותה מהירות". רפי עקאב|צילום: החדשות 12
זה לא הלחץ עצמו שמחולל את השיפור, כי גם קבוצת הביקורת ישבה בתא לחץ - הטריק הוא בשיטה שבה מעלים ומפילים את ריכוז החמצן, במין רכבת הרים. ואז הגוף מתחיל להפעיל את כל הדברים שהוא עושה במצב של חוסר חמצן.

"ואז אנחנו רואים דבר שהוא מדהים, שאנחנו לא רגילים לראות אותו - אני למדתי בבית ספר לרפואה שהוא לא יכול לקרות - יצירה של נוירונים חדשים וכלי דם חדשים במוח", מספר פרופ' אפרתי. "ואז אנחנו בצורה כזאת עושים ריפוי לפצע שהפך להיות כרוני, שהיה אמור להיות כרוני ללא הטיפול ולהישאר כרוני. אנחנו רואים בנייה של נוירונים, כלי דם, ובהתאם לזה התפקוד של הבן אדם גם משתפר".

ורד ישראלוביץ', בת 54, היא שותפה במשרד רואי חשבון. "כחלק מהעיסוק שלי באמת נשענת מאוד על הראש, על מהירות החשיבה, יכולת למיין, היכולת להתמקד. בקיצור, בוא נגיד שהראש זה הנכס שלי. אחרי חודשיים בערך, אני מתחילה להרגיש כל מיני דברים ששווה לשים עליהם את המחשבה - הכול יותר איטי. מתוקף המקצוע אנחנו משרתים המון חברות מתחומי עיסוק מגוונים מאוד, אז אתה באמת צורך המון ידע, אתה הופך להיות מפלצת של ידע באיזשהו שלב".

"הגרסה הכי משופרת של עצמך". ורד ישראלוביץ'|צילום: החדשות 12
"קשה לך להתרכז. שואלים שאלה ובאמת נקטע לך חוט המחשבה, לוקח לך זמן עד שאתה חוזר לאותו עומק של מחשבה. כל הדברים האלה פשוט עבדו לי בהשוואה לעצמי יותר לאט למה שאני רגילה".

מתי הרגשת שמשהו זז?

"אני מניחה שבין 12 ל-16 טיפולים, זה השלב שאתה אומר, 'וואו, כאילו, אני חזרתי להיות אני".

זה מהר מאוד

"זה מהר מאוד. השיפור הדרגתי והוא אחר כך הופך להיות טיפוס לא נורמלי".

הניסוי נגמר בהצטיינות יתרה מבחינתה, אבל ורד החליטה לא להסתפק בזה. היא הבינה שהיא יכולה לצאת מהסיפור יותר טוב ממה שנכנסה אליו, ועברה סידרה נוספת של 30 טיפולים.

"זה פשוט מטורף. אם עד אז חשבתי שבעצם זכיתי במלוא חוש הטעם והריח שלי, פתאום אחרי הסשן הזה זה כאילו אני יכולה עכשיו לשבת ולהיות מבקרת מסעדות, מרוב שהכול חזר והפך להיות חד בטעם. מבחינה קוגניטיבית זה כאילו אתה גרסה פי אלף יותר טובה של עצמך, זה מטורף. אתה הופך להיות יצירתי. אתה על טורבו - הכול מהר, הכול יעיל. זה הרבה יותר טוב מהמקור. זה פשוט מטורף. אני לא חשבתי שזה יכול להגיע לכזה דבר".

טיפול בתא לחץ (צילום: החדשות 12)
הטריק הוא בשיטה שבה מעלים ומפילים את ריכוז החמצן|צילום: החדשות 12
את עכשיו גרסה משופרת?

"חד וחלק. חד וחלק".

יותר ממה שהיית לפני המחלה.

"כן. זה פשוט ככה. אין לי היום פחד מלהיכנס לשום תחום, לשום דבר, אתה באמת הגרסה הכי משופרת של עצמך". זה עדיין יקר מאוד וזה עדיין לא מסובסד על ידי הקופות. אבל בפעם הראשונה, ורק חמישה חודשים אחרי שארגון הבריאות העולמי הכיר סוף סוף בתופעת הפוסט-קורונה והגדיר אותה, יש טיפול יעיל, דרמטי - פיתוח ישראלי.

מרפא לא רק פצעים. טיפול בתא הלחץ|צילום: החדשות 12
ומילת אזהרה - ברחבי הארץ צצו בשנים האחרונות תאי לחץ פיראטיים רבים. חשוב לבחור תא לחץ שמאושר על ידי משרד הבריאות

תחקיר: יעל יפה

מצאתם טעות לשון? ספרו לנו ונתקן
האם הכתבה עניינה אותך?
כן
לא