קצת מידע על גבול המים הכלכליים של ישראל עם לבנון - הוויכוח על השטח הימי  

שרשור: - גבול המים הכלכליים של ישראל עם לבנון -

אני הולך לכתוב כאן על תחום שחורג מהבנתי המקצועית, אבל על נושא שחשוב לנו כמדינה - גבול המים הכלכליים של ישראל עם לבנון.

אני חושש שבתקופה הקרובה נהיה מוצפים בגל של דיסאינפורמציה מכל הכיוונים, ולכן חשוב לי לסדר את העובדות מראש

הויכוח בין לבנון לישראל על גבול המים הכלכליים הוא בשתי נקודות,
הויכוח העיקרי הוא על צורת מתיחת קו הגבול, נניח ויש לנו שתי מדינות שקו החוף שלהן ישר ומפולס עם הים, במקרה כזה קו הגבול הימי ממשיך לתוך הים בקו ישר.
במקרה של לבנון עם ישראל, בגלל צורת החופים המעוקלת נוצרה מחלוקת>

האם על הקו לזרום צפונה יותר או דרומה יותר, לפי הנתונים שהוגשו לאו"ם על ידי 2 המדינות, הויכוח הוא על רוחב של 12 ק"מ בקצה הקו.
כאן תיראו את קו הגבול הכחול לשיטת ישראל, (הקו כולל את בלוקים 1-2-3) ומתחתיו קו ירוק התוחם את 3 הבלוקים הללו וזהו קו הגבול לשיטת לבנון.
(תמונה: ויינט)

נקודת ויכוח שניה היא פחות מהותית, ונוגעת לקו הגבול היבשתי, כאן הויכוח הוא על כמה עשרות מטרים ומתבססת על חלוקת הגבול לפני 99 שנים בין בריטניה לצרפת במסגרת ועדת פולה ניוקום.

כפי שכבר הבנתם מהמפה, כל המאגרים הקיימים, תמר לוויתן וגם כן כריש, הם מחוץ למחלוקת >

כלומר, לפי המסמכים שלבנון הגישה לאו"ם, היא מודה שכריש הוא בתחום המים הכלכליים של ישראל.

בהתאם לקווי הגבול המתוארים התחילה ישראל בסוף 2020 במו"מ מול לבנון בתיווך אמריקאי.
(תמונה: אתר וואלה)

אמממה, ביוני השנה הודיעה אנרג'יאן מפעילת האסדה שהיא מתחילה בקדיחה והפקה של הגז במאגר כריש.

כאן התעוררו הלבנונים, ונזכרו בטקטיקה הישנה של הצאר הרוסי, כשיש בעיות פנים בכלכלה, תמצא את האוייב היהודי ותאשים אותו בגניבה.

עיין:
https://t.co/oE2VdzbsU2

ולכן, מאז יוני אנחנו שומעים את נסראללה ובכירי ממשל לבנונים מגיעים עם טיעון חדש - גם כריש שייך ללבנון. טיעון שכאמור מעולם לא נטען ואין לו שום בסיס במשפט הבינלאומי

כדי להבהיר היטב את הטיעון שלו, שלח חיזבאללה בתחילת יולי 3 כטבמי"ם במטרה לפגוע באסדה במאגר כריש, שלושת הכטבמי"ם יורטו על ידי צה"ל.
אבל חיזבאללה הבהיר את רצינות כוונותיו.
כך שנוצר לחץ להגיע להסדר סופי כאן ועכשיו.

עיין:
https://www.kan.org.il/item/?itemid=130205

כרגיל במו"מ שמנהלת ישראל עם גופי טרור ומדינות, היא מוותרת יותר, כך שלמו"מ הזה הגיעה ישראל לאחר הצעה קודמת משנת 2011 -הצעה שלא נענתה בתשובה- לתת 55% משטח המריבה ולקבל 45%.
זאת בעוד לפי הפרקטיקה המשפטית הבינלאומית *כל* שטח המריבה שייך אך ורק לישראל.

עיין:
https://www.inss.org.il/he/publication/the-negotiations-between-israel-and-lebanon-on-the-maritime-border/

כמובן, שכעת כאשר שטח המריבה מתרחב עד לכריש, שזו טענה בלי שום בסיס משפטי (בשונה מהויכוח הישן שיש לו יסודות משפטיים מסויימים)
במידה ואכן ישראל עדיין תיתן 55% מהשטח אלו יהיו 55% משטח גדול יותר, כך שמשטח הויכוח עצמו לבנון תקבל אפילו 75% (סתם זרקתי מספר).

זו כתבה מדה מרקר מהיום, שימו לב לטרמינולוגיה (וכן, אני יודע שזה לא בכוונה, אבל חשוב לשים לב לזה)
לפי הנטען בכתבה:
"הסכסוך התגלע בין המדינות לאחר הצבת אסדת הקידוח במאגר הגז כריש, שלטענת לבנון נמצא בשטחה".
כלומר, הויכוח בין ישראל ללבנון הוא על כריש

התוצאה של כל הסכם פשרה בין לבנון לישראל תלויה בקווי ההתחלה של המחלוקת, אם כיום המחלוקת היא גם לגבי כריש, כמובן שהתוצאה תהיה מוטית לטובת לבנון, בשונה ממקרה בו מלכתחילה המחלוקת אינה כוללת את כריש אלא היא מחלוקת משפטית שבה כריש כלל איננה נוכחת.

שימו לב שהכללת כריש במחלוקת מגדילה את השטח ביותר מפי שניים ובהתאם את הפשרה שתתגבש.

לפי הנטען בכתבה מדה מרקר, ישראל הציבה דד ליין על ספטמבר בו תופעל האסדה.
כלומר, נותר חודש לסגירת הסכם.
אין לי מושג לאן הדברים הולכים מכאן, אבל נסראללה נשמע מרוצה, ואם נסראללה מרוצה, סביר להניח שאתם לא צריכים להיות מרוצים

במידה ונתקדם מכאן להסכם, אכין אתכם מראש על מה יהיה נטוש הויכוח הציבורי:
- מצדדי ההסכם יציגו מחלוקת מורחבת, בה מאגר כריש הוא חלק מהויכוח, והפשרה איננה מהותית ביחס למאגר כריש שנשאר בידינו וביחס למחלוקת המורחבת שכוללת גם את כריש, הם גם יציגו את העובדה

שהנה מייד מתחילים בהפקה מכריש כתמיכה חיובית להסכם.
- מתנגדי ההסכם לעומת זאת יעמידו את הויכוח המקורי, שהוא *היחיד* עם קייס משפטי, ושאינו כולל את מאגר כריש, וידגישו שכל ויתור על למעלה מ55% מהשטח (שלפי הנורמה המקובלת שייך כולו לישראל) הוא התקפלות בפני אירגון טרור.

ושוב, אני לא יודע מה הם פרטי ההסכם המתגבש, ואני לא יודע אם הולכים למכור אותנו בנזיד עדשים.
אני מאוד רוצה לקוות שאין שיקולים פוליטיים שמעורבים בהכרעות מהותיות כאלו.
נמתין ונראה.

מה שהיה חשוב לי הוא לספר לכם את הסיפור החשוב הזה, ולאן הדברים הולכים מכאן, כדי שלא תיפלו קורבנות לדיס אינפורמציה בהחלטה חשובה שכזו.
להרחבה מקצועית תעיינו במאמר של עו"ד יואב הריס
-סוף-