המפכ''ל מבהיר בהמשך לאמירתו על הרשתות החברתיות: ''בשום שלב הכוונה לא הייתה להצר את צעדיהם של אזרחי ישראל''  

אבל מה בין זה לבין חסימת הרשת כולה.

שיטות אגרסיביות יותר כמו חסימת IP למשל גם לא אפקטיביות כי כיום יש שירותי VPN חינמיים שכל אזרח יכול להתקין בשניות על המחשב או על הטלפון שלו. גרוע מכך - השיטות האלה נוטות לעשות נזק היקפי ממשי. לפני חודש, למשל, אוסטריה ניסתה לחסום אתרי שיתוף קבצים ופגעה אנושות באינטרנט שלה כי הניסיון לחסימה חסם גם CDN ושרתי ליבה".

חסימת DNS שמזכיר בר זיק עובדת כך: אם כתובת האתר היא שם איש קשר וכתובת IP היא מספר הטלפון שלו, שרת DNS הוא אפליקציית אנשי הקשר שמחברת בין כל השמות למספרים. כל ספקית אינטרנט מחזיקה בשרת כזה ובחסימת DNS הספקית פשוט "מוחקת" את איש הקשר. אם איש הקשר לא שמור באפליקציה, אי אפשר להתקשר אליו; או במקרה הזה לגשת לאתר. חסימה כזאת ניתן לעקוף בקלות על ידי שינוי הגדרות הדפדפן כך שיעשה שימוש בשרת DNS אחר, שמופעל מחוץ לישראל.

בחסימת IP נחסמת הגישה לכתובת האתר עצמו וגם את החסימה זו ניתן לעקוף בקלות, באמצעות VPN או דפדפן TOR. אבל בניגוד ל-DNS היא גם יכולה לגרום לנזק היקפי בדמות חסימת אתרים שלא היתה כוונה לחסום אותם, שכן במציאות של רשת מבוזרת, מבוססת שירותי ענן, ייתכן שכמה אתרים יחלקו את אותה כתובת IP. כשניסו לעשות זאת באוסטריה במטרה לחסום אתרים מפירי זכויות יוצרים, נחסמו כמה וכמה אתרים אחרים שלא היו קשורים לאתרים המפרים.