סיפורו של עצור יהודי.  

"בחמישי בצהריים הגעתי ברכבי בערך בשעה 14:00 לצומת יצהר הגדולה. הכביש היה זרוע אבנים והצומת היתה חסומה. החנתי את הרכב בצד וירדתי לראות מה קורה.

אחרי כמה שניות, כמה מחבלים מהבתים הסמוכים (של הכפר בורין) התחילו לזרוק עלי ועל יהודים נוספים אבנים ענקיות מהגגות. ממש סלעים, בקבוקי זכוכית, מה לא.

ברוך ה' יהודים טובים הגנו על עצמם כמו שצריך, זאת הייתה סכנת חיים רצינית.

אחרי שתי דקות הגיעו למקום מספר שוטרי מג"ב, הם פשוט התעלמו מהערבים שהמשיכו לזרוק אבנים ממש מאחוריהם ופנו לכיווננו.

שימו לב! צעקנו.
ערבים מאחוריכם זורקים אבנים!
לא מעניין אותי! צעק עלי בחזרה שוטר מג"ב.
(סרטון מהרגע הזה בתגובה ראשונה)
טוס מפה!!

לא רוצה! צעקתי עליו בחזרה.
טוס מפה אתה!

מסתבר שלשוטר (שמו מופיע בציוץ המקורי) לא כל כך מפריע שערבים מנסים לרצוח אותו ואותנו באבנים, אבל כשאומרים לו "טוס מפה אתה" זה כבר משהו שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום.

אתה בא איתי עכשיו.
סבבה. על מה בדיוק?
שאלתי אותו.

אני אגיד לך אחר כך.
הוא לקח אזיקון מאחד מהחיילים ואזק לי את הידיים מאחורי הגב, כראוי למחבל מסוכן כמוני.

הוא העלה אותי על הג'יפ.

ביקשתי שוב לדעת על מה אני עצור, או מעוכב, ביקשתי שיודיעו לאשתי גם.

השוטר ירד מהג'יפ והלך להתייעץ עם הקצין.
לקצין קוראים חיים
שמעתי את השיחה בניהם-
דיויד: מה אני עושה איתו עכשיו? העלבת שוטר?
חיים: מה פתאום, תוסיף גם התנגדות למעצר, הפרת סדר, התפרעות, זריקת אבנים, תקיפה.
דיויד: אבל מה אני כותב בדוח פעולה?
חיים: קח אותו לתחנה, אני אגיד לך בדיוק מה לכתוב.
פשוט תפירת תיק מול העיניים שלי.
העלו אותי בחזרה לג'יפ והמשיכו בנסיעה לכיוון תחנת המשטרה.

בדרך אני שומע את רשת הקשר של מג"ב.
-קבל דיווח, יש כ20 מתיישבים בצומת הביתות.
-סיוון, תבדקי אם יש מתיישבים בצומת יצהר
-קבלו דיווח, כמה פלסטינים הציתו פחים באמצע הכביש הראשי בחווארה.
-עזבי את זה!!! תחפשי מתיישבים!
העלו אותי בחזרה לג'יפ והמשיכו בנסיעה לכיוון תחנת המשטרה.

במשך שעתיים שמעתי את מערכת הקשר שלהם, מתעלמים לחלוטין מכל אירוע של ערבים, מחפשים אך ורק יהודים. רימוני הלם, גז, מה לא.

בנתיים בתחנה השוטר שעצר אותי נכנס למלא דוח פעולה על המעצר שלי, 3 שעות לקח לו למלא את הדו"ח, הוא יצא באמצע להתייעצויות ולדבר עם החוקר והקצין בתחנה.

3 שעות ישבתי שם,
אזוק בידיים וברגלים.

בזמן הזה ראיתי יותר מ8 תושבים יהודים שנכנסו לדווח על נזקים לרכבים שלהם מזריקות אבנים. החוקרים רשמו את הדברים שלהם באדישות. נעדכן אתכם אם יהיה משהו, הם אמרו.

בערך בשעה 19:00 נכנסתי לחקירה. החוקר אמר לי שאני חשוד בהעלבת שוטר, סירוב לעיכוב, התפרעות, זריקת אבנים, תקיפה באמצעות מוט ברזל וכו' וכו'.

הוא הציג לי את הגרסא של השוטר העוצר שאמר שקיללתי אותו כמה פעמים קללות גסות מאוד, מילים שאני משתדל בתור אדם דתי לא להגיד בשום צורה ולכן לא אכתוב אותם פה.
כמובן שאמרתי לו שזה לא נכון, סיפרתי לו על תיאום הגירסאות ועל זיהום החקירה. הוא רשם את הדברים באדישות.
ואז הוא התחיל להראות לי סרטונים של יהודים שמחזירים לערבים שתוקפים אותם בחווארה.

מצטער לבאס אותך, אמרתי. אבל זה לא אני בסרטונים האלה.
אני הגעתי לצומת יצהר סך הכל 5 דקות לפני שנעצרתי, הדבר היחיד שקרה שם זה שערבים ניסו לרצוח אותנו באבנים, אגב, השוטרים שם בעצמם ראו את זה. מסתבר שכל הערבים ש"נעצרו" בחווארה באותו יום כבר השתחררו בזמן שאני עוד נחקרתי. טוב, הם ערvים.

ככה החוקר עבר איתי על כמה סרטונים, בזמן שהסברתי לו שאין לי קשר לאירוע הזה, והאשמה היחידה שלי זה שאמרתי לשוטר שתקף אותנו בזמן שערבים ניסו לרצוח אותנו "סע מפה"
ואז נגמרה החקירה.

או שכך חשבתי לפחות.

החוקר אומר לי- אוקי, עכשיו אני צריך לחקור אותך שוב, על תיק נוסף, הטרדה באמצעות מתקן בזק.
????
כן.
מה זה? עוד ציוץ בטוויטר? שאלתי.
כן. הוא ענה.

ואז שוב, תחושה עמוקה של דה ז'ה וו, והמדפסת מתחילה לפלוט דפים. צילומי מסך של ציוצים שלי.
הפעם לא היו כל כך הרבה דפים, בכל זאת כנראה הם החליטו לדאוג קצת לאיכות הסביבה.

חוקר: בתאריך 30.08 פרסמת סרטון של שוטר בשם שילה בן שושן, בעקבות הסרטון השוטר קיבל הטרדות. מה יש לך להגיד על זה?

אוקי. שתבינו, בחוץ מחכים כמה אנשים שהרגע נרגמו באבנים על ידי מחבלים, אבל מה הכי חשוב?
לחקור אותי על סרטון של שוטר אלים שחונק נער עם הברך שלו ועוד מתגאה בזה ומבקש שיפרסמו את זה? אולי כדאי שפעם הבאה שילה בן שושן יחשוב קצת לפני המעשים שלו?
במיוחד שבסרטון הזה ממש, אותו שוטר מתגאה במעשיו ועוד מבקש מהצלם שיצלם אותו.
אחרי כמה דקות של חקירה שאמרתי לחוקר שהם לא יסתמו לי את הפה וזאת חקירה פוליטית לגמרי שנועדה להפחיד, גם החקירה הזאת הסתיימה.

החוקר שלח אותי לתא מעצר ללילה. זה היה קצת מבאס להיות בלי סוכה, בתאים לידי היו כמה ערבים שדיברו בינהם בצעקות כל הלילה.
בסוף איכשהו נרדמתי.

בבוקר הגענו לבית משפט השלום.
כאן המקום להודות לעורך דין נתי רום
ולארגון חוננו על הליווי והסיוע המשפטי.
בעקבות החלטה מגבוה, התיק שלי עבר משום מה ליחידה ה"מובחרת", ימ"ר ש"י.

טוב, כנראה העלבת שוטר זה תיק חמור שדורש טיפול שלהם.
המשטרה ביקשה מבית המשפט 9 ימים הארכת מעצר!!!
ברוך ה', השופטת כבר בתחילת הדיון הטיחה במשטרה שאין שום ראיות על כך שזרקתי אבנים או משהו, וכל המעצר שלי מסתכם אולי בהעלבת שוטר. לא הגיוני להאריך לי מעצר על הדבר הזה. היא שיחררה אותי עם כמה תנאים מגבילים.

נסעתי חזרה הביתה.
בדרך שוב חווארה הייתה חסומה, ילדה יהודיה נפגעה מאבן.

אבל אנחנו לא מתכוונים להתייאש, לא מתכוונים להישבר.
הזוי שמה שהמשטרה מתעסקת בו עכשיו זה לעצור יהודים על שטויות, בזמן שהטרור הערבי משתולל בכל הארץ, על זה משאירים לילה במעצר ועוד מנצלים את זה כדי לאיים על טיפת חופש הביטוי שעוד נשאר ברשתות החברתיות..

עם ישראל חזק, עם ישראל עבר תקופות קשות והצליח.

אנחנו פה כדי להישאר."

כתב את אשר קרה לו: אריאל דנינו.

בבקשה שתפו.
חייבים להבין במה מערכות המדינה מתעסקות בזמן שהאויב פורע באין מפריע.