הרפורמה היתה תירוץ | ההפגנות משנות כיוון: נגד החרדים ובן גביר  

השמאל, ברוב טמטומו וגסותו מאיץ את התהליכים ודופק את עצמו.

מספר דוגמאות
א. עיתונות- בעקבות משפט נתניהו ותפיסת הפוזיציה של עיתונאים מערכות חדשות וכתבי משפט, אין היום ישראלי עם מוח שנותן משקל כלשהוא לדברי עיתונאי, יהיה מי שיהיה.
קריירות שלמות של עיתונאים כתבים ופרשנים נמוגו בעשן משפט נתניהו.
אם עד לפני שלוש שנים היתה לדעה/דיווח של עיתונאי השפעה על הציבור, היום הכל נתפס מפוזיציה ולרוב מעלה גיחוך.
לא צריך ללכת למקרה הקיצון כמו גליקמן ובן כספית שנתפסים יום אחר יום עם המכנסיים למטה.
תראו את האמון בדיווחים של אלון בן דוד או נדב אייל.
תהליך של התפקחות מפייק עיתונאים שהיו נפוצים בישראל, הואץ ובמקום עשר שנים של התבגרות והתפקחות, אנחנו מוצאים את עצמנו בשנתיים שלוש מוחקים מערכות וותיקות שנחשבו עד אתמול ממש אמינות.

2. השמאל בטמטומו, עם הסרבנות המזוייפת, שוב דפק את עצמו.
אם תהליך של שינוי בתהליכי הגיוס ליחידות יוקרתיות היה לוקח עשור, עכשיו עם פטיש עשר קילו הוא יואץ למספר שנים.

עד היום נהנו ילדי השמאל מקרש קפיצה לחיים ונתוני פתיחה מטורפים, וילדי הימין נשלחו ברובם לטכנאות חיר ועבודות שחורות.
ילדי השמאל יכלו להמשיך ולהנות מכך עוד עשור לפחות עד שתהליכי שינוי יבשילו בחברה כולה, עכשיו הכל על השולחן גלוי בפני כולם וישתנה מהר הרבה יותר.

3- פוליטיקה- הצלחה פוליטית מבוססת על רעיון, אידאולוגיה, דרך חיים.
ברגע שהשמאל בטמטומו במשך שנים מדבר רק על השלילה, מנהיגים פוטנציאליים במחנה דועכים.
תמיכה ציבורית ושינוי השדה הפוליטי על ידי שכנוע הצד האחר במחנה הפוליטי, אינה אפשרית, כשהצד השני מותקף יום יום.
איזה פרוייקט הובילו מנהיגי השמאל עבור הפריפריה או המסורתיים או האתיופים או העליה הרוסית בשנים האחרונות?
כלום ושום דבר.
הם עסוקים רק בשלילה של הצד האחר והתבצרות בעמדותיהם הרדיקליות.

האם יש גם בריונים אחרים ובצדדים אחרים - בטח, לא חסר

אבל הבריון הגדול הוא זה שמנסה לכפות ארץ חדשה ומדינה חדשה על בני עמו, בכח בזריזות ובאמוק חסרי תקדים

1. בן גוריון התנגד נחרצות למתן סמכות לבית המשפט לפסול חוקים של הכנסת:

"איני מניח כי אפשר למסור לבית המשפט שיקבע אם חוקים של הכנסת כשרים או אינם כשרים", אמר, ולא הסתפק בכך:

"תארו לעצמכם שהעם רוצה משהו, ובאים שבעה אנשים המוכתרים בתואר של שופטים – וכל הכבוד לשופטים, לא כל כך לאיש אלא לעובדה שהוא מייצג את החוק, בייחוד לבית המשפט העליון – ויפסלו חוק אשר העם רוצה בו! אצלנו תהיה מהפכה, כי יאמרו: אנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים. אני חושב שמתן סמכות כזאת לשופטים הוא דבר ריאקציוני. אצלנו לא יהיה לדבר כזה קיום!".

2. בן גוריון התנגד נחרצות לרעיון שבית המשפט רשאי לפסול חוק שקיבלה הכנסת בטענה שהוא נוגד "חוק קונסטיטוציוני" - או אפילו אם הוא נוגד חוקה של ממש:

"הכנסת, או אם יהיה לנו מחר פרלמנט אחר, יקבל חוק אשר נשען על רצון הרוב, ובית המשפט יפסול אותו מפני שלדעתו איננו מתאים לאיזה פסוק בחוקה?! רק העם קובע את החוקה. חוקה זה מה שהעם רוצה לאחר דיון ובירור חופשי ולאחר הצבעה. אך אין למסור זאת לידי שופטים... גם עכשיו יכולים לקרות מקרים – בכנסת אומנם עוד לא קרה כדבר הזה, אבל אומרים שקרה במקומות אחרים – שאנשים יאמרו: תקבלו חוקים, אני אצפצף, אני עושה מה שאני רוצה.. העם אצלנו לא יישא זאת!".

3. בן גוריון דגל בשלטון הרוב ובהתגברות של הכנסת ברוב רגיל על פסיקות של בית המשפט. הוא התנגד נחרצות לצורך ברוב מיוחד כדי לשנות חוקים:

"אי אפשר שמיעוט יוכל לעכב מתן חוק יען כי דרוש רוב מיוחס לגבי חוקים מיוחדים. אני חושב את הדבר הזה, אצלנו, למסוכן. מוטב שיעשו חוק רע, מאשר מיעוט ישתלט. יען כי לא יסבלו זאת! לא כל כך מהר מקבלים שלטון רוב אצלנו; שלטון מיעוט – לא יקבלו. גם אין לכך כל הצדקה מוסרית, הגיונית... אינני יודע למה יש צורך בחוקים שאי אפשר יהיה לשנותם אלא ברוב של שני שליש או שלושה רבעים".

4. בן גוריון התנגד לכינונה של חוקה למדינת ישראל:

"אין לאנגלים חוקה, וההתקדמות לא נפסקה על ידי כך. להפך, באנגליה יכולים לקבל חוק ברוב פשוט; המלך אומנם צריך לחתום עליו, אך הוא מוכרח לחתום עליו. באנגליה עשו מהפכה גדולה כאשר החליטו כי לאישה יש זכות בחירה, אבל החליטו על כך ברוב פשוט. ושם, אותו החוק אשר קובע אם המלך יכול להתחתן עם בחורה שהוא אוהב או לא יכול, קובע גם בכמה מוכרים סיגריות. קונסטיטוציה אינו דבר המקובל בכל העולם, אך גם אם הייתה מקובלת בכל העולם, הייתי בוחר מה שדרוש לנו. לדעתי אין הדבר הזה דרוש לנו, אינו הולם אותנו, לא מוסרי ולא בחוכמה".

5. בן גוריון סבר כבר אז, ב-1949(!), שהמניע לדרישה להשלטת עליונות משפטית על הכנסת נובע מגזענות של האליטות האשכנזיות כלפי בני עדות המזרח, שנראים בעיניהם כנחותים וכאזרחים סוג ב':

"אומרים שכרגע יש עלייה גדולה, ומי יודע מי הם האנשים אשר באים, פראי אדם, ממרוקו, מתימן. אני מקווה שיבואו מפרס ומעוד ארצות כאלה, והם – 'מי יודע מי הם?'. אם יש פחד מיהודים – אל תיתנו להם לבוא. אינני מסוגל להיות בחלק המיליוני שותף לפחד הזה. אם יש לי פחד – יש לי פחד מפני לא-יהודים... אני בוחר להיות תחת שלטון של יהודים רעים מאשר תחת שלטון טוב של גויים מתורבתים בדמוקרטיה עממית או דמוקרטיה אחרת. אני כופר בדבר הזה שהעולים שונים.

"אומרים לי שיש ביניהם גנבים. אני יהודי פולני. אני מסופק אם יש באיזה קיבוץ יהודי שהוא יותר גנבים מאשר בין יהודי פולניה. אומרים שאנחנו, יוצאי אירופה המזרחית, חלוצים. אני כופר בזה תכלית כפירה, מפני שאני יושב בתוך עמי... יש לי אמונה ביהודים אשר באים, יש לי אמונה בנו, ואינני יודע למה יש צורך בחוקים שאי אפשר יהיה לשנותם אלא ברוב של שני שליש או שלושה רבעים".

ועוד הוסיף, בחוש נבואי ממש, שחזה את סוגיית "אזרחים סוג ב'":

"אני חושב שטוב הדבר כי כאשר (הנשיא) וייצמן מטיל פתקה, הפתקה שלו שווה בדיוק כמו פתקה של מנקה ארובות. יש בדבר הזה ערך מוסרי עצום".

לסיכום, אם בן גוריון היה יוצא מקברו הוא היה רץ מייד לרוטמן ולוין וגוער בהם על שהרפורמה שהציעו אינה מספיקה. על המפגינים הבורים ששורפים את המדינה בשמו, אינני רוצה לכתוב מה היה אומר...
https://twitter.com/Tamir114/status/1641425949630640130?t=Q1ZDd89NHOauZEVGcXBpSg&s=19

תביאו רפורמה מאוזנת, שיש בה מגבלות ובלמים על כולם - שופטים, פוליטיקאים פקידים וכו - אני איתכם

אני שמרן משפטי ועם דעות ימין - ואיבדתם אותי ועוד מיליונים כמוני. כי כח בלתי מוגבל ל-4 שנים לפוליטיקאים לא יכול להוביל לשום מקום טוב. רק לכאוס ולאסון - מה שכבר התחיל לקרות בשבוע האחרון ולצערי לאור הכיוון שהדברים לוקחים עלול להיות רק קדימון

אנשים לא מבינים ש15 שופטים שאי אפשר להמרות את פיהם זה מסוכן יותר. הכנסת זה העם - לא סתם 35-45 אחוזים מחברי הכנסת לא ממשיכים לכנסת הבאה
אנשים לא חושבים שייתכן ועוד 10 שנים פתאום יהיו שופטי בגצ שגם לדעת השמאל הם יהיו לא ראויים ולא יהיה למחוקקים איך להתמודד איתם. זה בהרבה יותר מסוכן מאנשים בכנסת שמתחלפים כל 4 שנים.

אנשים צריכים להסתכל רחוק, לא על עכשיו שהם סומכים על השופטים של היום וכו

2022:
39 ח"כים יעזבו את המשכן עם השבעת הכנסת ה-25, 22 ח"כים חדשים יכנסו אליה בפעם הראשונה ●
https://www.now14.co.il/%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%91/

2019:
59 ח"כים לא ימשיכו לכנסת ה-21, בהם 15 ממפלגת העבודה שספגה מפלה בבחירות. חלק מהעוזבים לא התמודדו שוב בבחירות, אחרים לא הצליחו להיבחר
https://www.haaretz.co.il/news/elections/2019-04-12/ty-article/0000017f-dfab-d3ff-a7ff-ffabd6c60000