לפיד: זהו המשבר הלאומי הגדול והמסוכן ביותר שאיתו התמודדנו  

זה יום עצוב. יום של חורבן הבית. יום של שנאת חינם.
אני מסתכל על הקואליציה חוגגת ושואל, מה אתם חוגגים? את זה שאתם מפרקים את המדינה היהודית שיש לנו? את זה שאנשים ששירתו יחד במילואים שלושים שנה מבטלים את המפגש השנתי כי הם יודעים שזה ייגמר רע?

הממשלה הקיצונית הזו מתחבקת ומצטלמת כדי לחגוג את הרגע שבו הם גרמו לזה שכבר לא אנשים אחים אנחנו. חוגגים את הרגע שבו הצליחו לזרוק לפח האשפה של ההיסטוריה את כל מה שמחבר בינינו.

ראינו היום מופע חולשה של נתניהו שלא היה כדוגמתו מעולם. אין ראש ממשלה בישראל. נתניהו הפך לבובה על חוט של קיצונים משיחיים.

פגשתי השבוע רופאה צעירה, עובדת במיון ילדים, יש לה ארבעה ילדים משלה. דיברה איתי בכאב על זה שהיא כבר לא בטוחה שהעתיד שלה הוא כאן. ברכותי לקואליציה - ניצחתם אותה.

בדמוקרטיה לפעמים אתה מפסיד ולפעמים אתה מנצח. כולנו מקבלים את זה. אלא שמה שקרה פה היום הוא לא במסגרת הדמוקרטיה. זה משהו אחר. זו שבירה מוחלטת של כללי המשחק.

הכללים ברורים – או שהם היו ברורים שבעים וחמש שנה – לממשלה ולקואליציה מותר להחליט לאיזה כיוון המדינה הולכת, אבל היא לא יכולה לבטל את אופי המדינה. היא לא יכולה להחליט שישראל היא כבר לא דמוקרטיה, לא ברוב של 64, ולא ברוב של 80, וגם לא ברוב של 119.

זו משמעות החוק שעבר היום. ביטול האיזונים והבלמים, ביטול הפרדת הרשויות, ביטול שומרי הסף, ביטול כל המנגנון החיסוני של הדמוקרטיה הישראלית. זה לא נצחון של הקואליציה – זו תבוסתה של הדמוקרטיה הישראלית.

אנחנו לא נוותר להם. אנחנו לא נכנע. אנחנו לא ניתן להם להפוך את ישראל למדינה פגומה, לא דמוקרטית, שמנוהלת בידי שנאה וקיצוניות.

לא הם יחליטו מתי מסתיים המאבק שלנו, אנחנו נחליט. לא הקיצוניים יקבעו באופן חד צדדי איך נראה העתיד של הילדים שלנו. הם שלנו, ואנחנו נחליט. לא הם יקבעו באופן חד צדדי איך תיראה מדינת ישראל, זו החלטה שנעשה ביחד - בממשלה הבאה. בממשלת הרוב הישראלי, שתשאיר בחוץ את המיעוט הקיצוני.

הממשלה הזו יכולה לנצח את הקרב, אבל לא את המלחמה. ישראל לא תהפוך להונגריה ולא לפולין. זה לא יילך.

כבר מחר בבוקר אנחנו נעתור לבג"ץ נגד החקיקה הנפסדת הזו, נגד הביטול החד צדדי של האופי הדמוקרטי של מדינת ישראל, ונגד הדרך האנטי-דמוקרטית והדורסנית שבה נוהלו הדיונים בוועדת החוקה.

אין פרוצדורה עקומה, אלימה, משונה וחסרת תקדים כמו הקרקס הגרוטסקי שניהל רוטמן בוועדת החוקה. ככה לא מקיימים דיון על שינוי של חוק יסוד שנוגע לעצם השיטה המשטרית שלנו. למעשה, בעולם תקין ככה לא היו נותנים לנהל דיון על נקניקיות בוועדת המשנה לענייני נקניקים של וועדת הבריאות.

אני קורא מפה לגיבורים ולגיבורות של המחאה. אל תאמינו למצהלות השמחה המזוייפות. תאמינו לעצמכם. תאמינו לקול הצלול והברור והחזק שלכם. תאמינו שהעתיד הוא של מי שלא מוותר לעולם.

אני קורא מפה לאנשי המילואים, ללוחמים ולטייסים שליבם נשבר היום. הייתי ראש ממשלה. אני מכיר את היכולות שלכם, את ההקרבה שלכם, את המסירות שלכם למדינת ישראל ולבטחונה.

חכו, תנו לבג"ץ לדון בחוק ורק אז תחליטו את ההחלטה הקשה מכל. אל תפסיקו לשרת, אל תפגעו בכשירות צה"ל ובמוכנות שלו, כל עוד אנחנו לא יודעים מה תהיה הפסיקה.

אנחנו לא מרימים ידיים ולא מוותרים. זה מה שיקבע את גורלה של המדינה שבורת הלב שלנו.

זהו המשבר הלאומי הגדול והמסוכן ביותר שאיתו התמודדנו. הוא לא קרה בגלל אוייבינו, אלא בגלל ממשלה קיצונית של אכפת לה מהכלכלה, לא מהמשכנתאות, לא מהיחסים עם העולם ולא מהקרע בעם ישראל. אין אזרח שלא ירגיש בכיסו את הנזק הכלכלי של היום הזה. אין ישראלי שפרנסתו לא תיפגע.

המשבר הזה מאיים לפרק אותנו כי יש פה ממשלה קיצונית שרוצה להגיד שהיא ניצחה, אפילו אם המחיר הוא שכולנו מפסידים. היא לא ניצחה, מפני שהמאבק לא נגמר. הוא רק התחיל.