תושבי רצועת עזה לקציני יחידה 504: ''מנהיגי חמאס בחו''ל יושבים בבתי מלון. תהרגו אותם. אלוהים יקלל אותם ואת מי שבחר בהם'' | האזינו  

מעניין מדוע הגורמים הרלוונטיים סבורים שמלל הזה צריך להיות מופץ במסגרת תעמולה ("הסברה") פנימית.

הביאו את זה על עצמם, אנחנו לא אמא ואבא שלהם, היה להם רע שיתקוממו מול הממשל, אם אתם לא יכולים אז מה אתם בוכים שאתם רוצים מדינה אם אפילו ריבונות פשוטה וסדר אתם לא יכולים לארגן...

קשה להאמין, קשה לקבל, וקשה מכל להשלים עם המציאות המתעתעת, מאה ימים מאז טבח שבת שמחת תורה, מאה ימים של חסד רחמים ואמונת ברוח היהודית ישראלית.

מאה ימים של הלם והפתעה מאה ימים של חורבן ושבר, מאה ימים של אכזריות שעיניי אדם לא פגשו, מאה ימים של שנאה, מאה ימים של שכול, של זיהוי חללים, של חיבור שברים, של איחוי פיסות, מאה ימים של חוסר אונים, בלבול, תחושת הפקרה, בדידות, מאה ימים של הלוויות, ניחום אבלים, ביקור פצועים, "שבעה", אזכרות, מאה ימים של אימה לגורל החטופים, פחד מחוסר המידע במצב הנעדרים, מאה ימים של זיהויים מאוחרים של נרצחים ונטבחים על פי מומחי ארכיאולוגיה, מאה ימים של גולים בתוך ארצם, פליטי המלחמה בדרום ובצפון, עקורים, מאה ימים של נפש סוערה ולב רוטט מכאב שאין לו סוף.

מאה ימים של התעוררות מהחלום הנורא, מאה ימים של התגייסות לאומית מלאה פלוס פלוס, מאה ימים של מלחמה במלא העוצמה, בנחישות, מלחמה שהשיבה את הביטחון הלאומי למקומו הראוי, אה ימים של אחדות האומה, מאה ימים של גבורת הלוחמים ועוז רוחם, מאה ימים של הרוח היהודית הישראלית המנשבת ללא הפסק, מאה ימים של תפילות למען החיילים, למען הפצועים, למען החטופים, מאה ימים של חסד בלתי פוסק של אמונה יהודית עוצמתית, מאה ימים של התנדבות, של ערבות הדדית, של נתינה אין סופית, של גבורת העורף מול ביצור החזית.

מאה ימים של "הותר לפרסום" ורוח המכבים, מאה ימים של פרצופה היפה של המדינה, מאה ימים של היאחזות בציפורניים, בקנאות עיקשת ב-יחד היהודי-ישראלי, מאה ימים ואנחנו ננצח, אנחנו חייבים לנצח, חייבים לגרש את החושך הנורא, חייבים להפיץ את האור של מתקני העולם, העם היהודי לדורותיו.

מאה ימים והלב בוכה על הנופלים, השפתיים ממלמלות תפילה חרישית להחלמת הפצועים והנשמה אינה מוכנה להכיל לעוד יום אחד את ייסורי החטופים ובני משפחותיהם.

מאה ימים הם מאה זרי פרחים של הוקרה ואהבה למשפחת השכול שגדלה כל כך בשלושה וחצי חודשים אלה, מאה ימים הם חיבוק עוצמתי לפצועי הטבח ופצועי המלחמה, מאה נשיקות ומיללות טובות לגולים בתוך ביתם, העקורים, מאה מדליות וגביעים, אותות ועיטורי גבורה לאימהות שבעורף, גיבורות המלחמה, ומעל כולם, אי אפשר לכתוב זאת ובכל זאת.

מאה תפילות, מאה תעניות, מאה תחינות, מאה קבלות, מאה התחייבויות להיות טובים יותר, מאה תקוות לשובם בחיים של החטופים, הילדים הנערות הגברים הקשישות, מאה כי אסור להתחיל את המאה הבאה כשהם בידי אנשי התועבה.

מאה ימים של התעוררות יהודית ברחבי העולם, גם יהודים מומרים, מתבוללים, יהודים שלא חשבו שיגנו לעולם על יהדותם, יהודים שהפנו עורף למדינת ישראל והנה היהדות מתעוררת והיהודים שבים לכור מחצבתם.

מאה בקשות מאיתנו בני הארץ הטובה והאהובה שלנו, הרבו טוב, פזרו אהבה, הטו שכם, הושיטו יד, הגישו את הלב, חבקו את הזקוקים, נשקו את המיוסרים, לטפו את המצפים עד כלות, הפיצו אור גדול אל מול כל רסיס של חושך, המשיכו לראות טוב, לקוות לטוב, להתפלל לטוב, מאה ימים חלפו, בתפילה שאויבנו יוכרעו ויובסו בשדה המערכה, החטופים ישובו להתחלת המסע האינסופי הצפוי להם בשיקום הריסות חייהם, רק שיבואו כבר, אנחנו מצפים ומייחלים.

מאה ימים של הכרעה בשדה הקרב, מאה ימים של מאבק בינלאומי לשחרור החטופים, ימים של גבורה יהודית.

על כל 1 שנגדם יש 100 בעדם וניתן לראות את זה ב 7.10
וניתן לראות את זה כל פעם שיש וידאו של שיגורים מרצועת עזה הם שמחים ומוכים כפיים

ואנחנו נראה את זה טוב טוב כשנצא מרצועת עזה וחמאס יצאו מהמחילות ויעשו את
"התהלוכת ניצחון" שלהם וכל העם יהיה סביבם יצעקו "אללה אכבר " ויגיד כמה
מפואר הניצחון