סמוטריץ' דרש לשנות את המשוואה: סגירת כבישים לפלסטינים בזמן הרמדאן  

תהיות

עשרות פעמים שהם דורשים ומברברים

שר הביטחון מתריע מפני אפשרות חלק ב' של טבח שבת שמחת תורה בחגם של המוסלמים, חודש הרמדאן, אל התרעת שר הביטחון מצטרפים גם ראשי שירות הביטחון הכללי, מדינת ישראל מתריעה שבלב עיר הבירה, בלב מדינת ישראל הריבונית עלול להתרחש החלק השני של טבח שבת שמחת תורה.

את "ההתרעה" הזו שומע העם בישראל מזה 57 שנים, מאז שחרור הר הבית במלחמת ששת הימים, מילים נוספות שהתלוו להרתעה הקבועה, "העולם המוסלמי יפגע בישראל", "ערביי ישראל יתקוממו ויחברו לטרור האיסלמי", "כל יהודי בעולם יהיה מטרה לרצח", בכל שנה בחודש הרמדאן הורתע העם היהודי במדינת ישראל, היהודים נכנסו לכוננות ספיגה של רצח וטרור .

את המציאות הבלתי מוסרית הזו הכיל עם ישראל עד בוקר טבח שבת שמחת תורה, כחלק מתרבות ההכלה, הספיגה, ההבלגה, ההתמכרות לשקט, היהירות, הכניעה, לא עוד.

נדמה היה כי לאחר הכישלון המודיעיני הגדול ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, המחדל המודיעיני המחפיר והנורא של כלל זרועות הביטחון בטבח שבת שמחת תורה, יחול שינוי עמוק ויסודי בכל מערך המודיעין, הגיוון המחשבתי, בניתוחים, הייתה ציפייה לשינוי דרמטי, הייתה.

העיוורון המוחלט והקיבעון המסמא של מערך המודיעין בפרט, ושל צה"ל בכלל, כפי שנחשף בטבח שבת שמחת תורה, אמור היה לחולל תמורות ממשיות ומהירות בראיית המציאות על ידי הגורמים המוסמכים לכך, מה שבימים אלה מתברר שטרם הופנם.

ההתרעות של זרועות הביטחון בהתייחסות לחודש הרמדאן והסכנות ממנו הם הדוגמה המוחשית לקיבעון זה, הם "ההודעות לעיתונות" שראשי הצבא מנפיקים לציבור, תוך אזהרות מפני הצפוי לנו אם חלילה נעז לפעול בימי הרמדאן.

העם בישראל תובע מראש הממשלה, משר הביטחון, מהרמטכ"ל ומראשי זרועות הביטחון להציג תוכנית הכרעה סדורה וברורה של הסרת כל איום בכל ימות השנה ובוודאי בתאריכים טעונים מעין אלה.

עם ישראל של אחרי טבח שבת שמחת תורה אינו מוכן לקבל עוד "התרעות", העם ודור הניצחון והגבורה תובעים הכרעה, תובעים פעולה, תובעים נחישות תובעים פעולה נחרצת ועוצמתית מול המאיימים על מדינת ישראל, בתוך המדינה ומחוצה לה.

לא עוד, העם בישראל מסרב לקבל את "התרעות" הגורמים הצבאיים והפוליטיים, העם מתנגד בנחרצות למהלכי האימים עליו, ומוכן להתמודדות מול מפיצי עלילת "אל אקצא בסכנה", ושאר עלילות כזב

חופש הפולחן במדינת ישראל הוא אבן יסוד הנשמר בקנאות, כל בני הדתות במדינת ישראל זוכים לחירות מוחלטת הכוללת שמירה על האתרים הקדושים ובהם הר הבית, מתוך כבוד וההערכה.  

כמעט לכולם, מדינת ישראל היהודית – דמוקרטית היא המדינה היחידה בעולם האוסרת על יהודים להתפלל במקום הקדוש להם ביותר, הלב הפועם של יהודי בכל מקום שהוא, הר הבית.

למרות האפרטהייד בהר הבית, בית הבחירה, נגד היהודים בלבד, "ההתרעות" מתעצמות וכותבות את עצמן בכל שנה מחדש.

לא ניתן להסכים עוד עם מציאות זו, מציאות הכובלת את מדינת ישראל מוכת החשש והחרדה ממה שעלול להתרחש, בלב בירתה, אם רק יעזו לפעול בימי חג אלה.

הציבור היהודי מסרב לקבל עוד את ה"התרעות" טרם חודש הרמדאן, מסרב לקבל את ההתכתבות של הצמרת הצבאית על זרועותיה עם הציבור היהודי התכתבות המתריעה, המזהירה והמאיימת.

הציבור היהודי מסרב לקבל עוד את ההתכתבות המתריעה מפני כל בדל של הרהור, פסיק של מחשבה, ניסיון מימוש ריבונות בהר, מחשבה על הגבלה במספר העולים להר, צורך ביטחוני.

הציבור היהודי מסרב לקבל עוד את שיתוף פעולה ההזוי והלא הגיוני, המתקיים בכל שנה, בין מעלילי עלילת "אל אקצא בסכנה" לבין זרועות הביטחון המתריעים מפני כל התערבות בהר הבית בימי הרמדאן.

נראה היה כי השנה, שנת טבח שבת שמחת תורה, השיח יהיה שונה, לא עוד התרעות כי אם תוכנית התמודדות ברורה, לא עוד שיח של פחד ואימה, מורא ומורך לב, לא עוד שיח מתנצל, שיח מפוחד.

עם ישראל מצפה ממנהיגיו הפוליטיים והצבאיים לשנות את השיח, לצד המשך חופש פולחן מוחלט לכל בני הדתות, השבת הריבונות גם בהר הבית, תוך העברת מסר ברור לכל מי שחושב כי גם השנה יאיימו בחודש הרמדאן, מה שהיה אסור לו שיהיה.

בהר הבית לא תישמע הסתה נגד העם היהודי, לא יתקיימו חגיגות ניצחון ל"גיבורים", האנסים, שוחטי התינוקות, שורפי יהודים חוטפי קשישים, לא יונפו דגלי דעאש, החמאס ופלשתין על הר הבית.

לא עוד "התרעות" של גורמי הצבא והמודיעין המכניסות עם שלם לכוננות ספיגה של אלימות, רצח, דם, אש ותימרות עשן. המכניסות עם שלם לחרדה, לא עוד עם שלם לובש שכפ"ץ, עוטה קסדה, נכנס לממ"ד.

חובה על ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש השב"כ לשנות את השיח, לעקור את שיח הפחד שיח האימה, שיח התבהלה, שיח התבוסתנות, שיח היוצר מציאות של מורא ומורך לב מפוקפק, אסור להמשיך לסמן ביומן השנה באדום בוהק את חודש הרמדאן כחודש שיהודים צריכים לפחד ממנו ולהמתין למותם בשם האל הכביר.

מעתה ראוי שחודש הרמדאן יישאר תאריך נוסף בלוח השנה, כך יש להתייחס אליו, מתוך כבוד וסובלנות, חובה לשנת את ה"הודעות לעיתונים", את ההיערכות המיוחדת לקראת חודש זה.

רמדאן שמח למוסלמים ולכל המאמינים בכל מקום שהם.

הבעיה בשניה היא שאתה עלול לקרוע את החבל.